הריחות, הפריחות, הזריחות, כולם יחד מעידים שהוא כאן – האביב. "נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות / אביב עול ימים וסוער וסופו / כבר כתוב בעלי ניצניו / אבל הוא מסתחרר / כפרפר במעופו / וכמוהו נצחי בעיניו". רק מעטים כמו גרוסמן יכולים ללכוד את העונה הקצרה הזו במילים, עונה שנראה כי הולכת ומתקצרת בכל שנה. "קצר […]

אנחנו נמצאים בין פורים לבין פסח, בין מלחמה לרגיעה, בין חזית – לעורף ובין יחיד לרבים. צל המלחמה עדיין מרחף מעלינו, גם אם היא מתנהלת בעצימות נמוכה ממה שהייתה ולכן, קשה לחגוג כאילו כלום לא קורה ו/או קרה, אך יש צורך להמשיך בחיים על הצדדים המגוונים והכל-כך שונים שלהם. מצד אחד ישנן משפחות הנופלים, הנרצחים, […]

"מתוך המפעלים / מתוך המשרדים / מבין רגלי נשים / מבין הילדים / הצפירה תיקח אותנו / לשדות האדומים. / במלחמה יש רחם / אנחנו נולדים / בפחד יש חיים / שלא ידענו לפנים", למרות שאת המילים של הלל מיטלפונקט בביצועו של גדול הטרובדורים הישראלים, היינו שומעים הלוך והשמע בכל פעם שעלינו וירדנו מלבנון לפני […]

אנחנו, כמדינה וכקיבוץ, נמצאים בשלב לא ברור במלחמה בה עדיין לוחמים אלפים וביניהם חבר'ה מהקיבוץ, בעיקר בסדיר אך גם במילואים. בין המילואימניקים נמצאים חברים שהתנדבו ומשרתים בנאמנות ומסירות ראויים לציון. קשה להעביר את התחושות הטריות והחיות כל-כך, כשאנחנו עדיין בעיצומו של האירוע ומטרות המלחמה המוצהרות רחוקות מהגשמה. החטופים, עדיין לא איתנו וסובלים באופן כואב, כאשר […]

Hedonic Treadmill או Hedonic Adaptation זו שמה של תיאוריה פסיכולוגית שבתרגום מסורבל לעברית ניתן לקרוא לה "הסתגלות לנהנתנות". לפי התיאוריה, לבני אדם יש "בסיס אושר" קבוע אליו הם חוזרים באופן מהיר יותר או פחות אחרי שקורה להם משהו טוב במיוחד, כמו לידת ילד או זכייה בסכום כסף גדול או להבדיל אסון נוראי המתרגש עליהם כמו […]

היכה בנו ברק לפני כחודש, עם נפילתו של ליאור ארזי ז"ל, בנם של אורית וניר, אחיהן של מורן, סיוון ונטע ובן-זוגה של מאיה. הכאב, הצער והיגון השאירו את המשפחה, החברים וכלל קהילת הקיבוץ מיותמים וחסרי אונים. רבים מאתנו הכירו את ליאור מההספדים יותר מאשר מהיכרות אישית אתו ועם פועלו הייחודי, הצעיר ואוהב החיים והאדם. קריאת […]

אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בם ישבו הם ואבותיהם…. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו ומלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו?…מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם […]

יום כיפור מצויין במסורת כיום הקדוש ביותר בשנה, כולל תפילות בערב כיפור וביום עצמו, בצום מחמיר ובטהרה וכפרה על חטאינו במשך השנה. אך אצלנו הוא לבש צורה אחרת בשנות הקיבוץ מאז ייסודו והתפתח למה שהוא היום בקהילתנו וברוב הציבור היהודי החילוני בארץ ובגולה. החיבור בין יום כיפור למלחמת יום-כיפור, שנעשה מאז 1973, הפך את היום […]

כל מה שקורה מחוץ לגדר הקיבוץ, מקבל בהדרגה מימדים אפוקליפטיים כפי שכולנו רואים, שומעים ורבים מאיתנו גם חשים בגוף ובנפש. כך שלמרות רצוננו לעיתים קרובות להישאר בבועה הנוחה, היפה, המסודרת, האנושית והמזמינה שלנו – אין לנו ברירה ורבים מאיתנו ממש מעורבים או חווים את הקורה גם מתוך ביתם ומשפחתם ולא רק בהפגנות. אך לשמחתנו, יש […]

בגליון העלון אותו אתם מחזיקים בידיכם, מתפרסמת כתבה של יותם עפרון, רכז הצעירים, הכותב על הנעשה בתחום אחריותו – שכבת הצעירים בקיבוץ. בין השאר, נוגע שם יותם בנושא חשוב, הנוגע לחיבור ולתחושת השייכות למקום הזה. הוא כותב כי: "בשרשרת הנמתחת מהגיל הרך ועד לפנסיונרים יש חוליה חסרה – הצעירים" ותוהה על הדרכים לחיבור ורתימת הצעירים […]

חג השבועות או הביכורים, חג מתן-תורה והקציר, נהפך בארץ לחג חקלאי הנחגג בקיבוצים ומושבים ברוב עם, עם הרבה אורחים מהעיר שאנו יכולים לתת להם חוויה של קרבה לחקלאות ולעבודתה. כאן הוספנו לחג מוטיבים נוספים, כמו תהלוכת הכלים החקלאיים והצגת התינוקות שנולדו בשנה החולפת, כסוג של ברכה שאין לה דבר עם המסורת הדתית – אך לנו […]

אחת לכמה זמן, יש את הרגע הזה בחיים. לעיתים זה קורה בתכיפות גדולה יותר, לעיתים חולף זמן רב וזה לא קורה בכלל ולעיתים אתה משוכנע שזה קורה אבל בדיעבד אתה לא תמיד יודע. הרגע הזה בו אתה אומר לעצמך שיש שכר לעמל. באחד האמשים, בשעת ערב, קיבלתי את התמונה המופיעה בעמוד זה: שתי נערות בנות […]

בעבר היו מתפרסמים דפי מידע ממנהלי הקהילה או יושבי-הראש לתאי הדואר של החברים. עם ההתקדמות הטכנולוגית ומערכות המידע, עבר רוב המידע לרשת ואנו יכולים לצפות ולקרוא אותו באתר הקיבוץ. טענות על חוסר שקיפות היו נפוצות לאורך כל השנים, גם כשהמידע היה זמין דרך מפגשים ייעודיים (לקראת ההפרטה, בניית שכונות א'-ב', השיוך ועוד) ופרסומים באתר ובדפים. […]

והפעם בעלון שלנו – חי, צומח, דומם. חי – באורווה של גח"א שהיא שמורת טבע לכל דבר ועניין, המתנהלת מאז ימי הבריאה בניצוחו של יפתח לברון, אפשר למצוא את יסמין מבאקה אל-גרבייה ואת בני מביתר עילית. הם עושים כאן שירות לאומי, אבל שניהם מספרים על מה שיש באמת במקום הזה – משפחה. עוד משהו חי […]

פטירתן של שתי חברות ומותם של שני חברים מגילאי המחזורים הראשונים בקיבוץ בתקופה כל-כך קצרה, מותירים בור עמוק קודם כל למשפחותיהם, אך גם בקהילה הקיבוצית בכלל. את דורון נבון הייתי פוגש בסביום, את עמי רטר – בבריכה ובהסעות הבריאות, כשלקחתי אותו ואת לאה לטיפולים בבתי-חולים, את גלעד כרמי ראיינתי לעלון ומדי פעם החלפנו מילים, תמיד […]

גליון העלון אותו אתם אוחזים בידיכם, רואה אור יממה אחת לפני סיומה של שנת 2022. הייתה זו שנה בה עשו נשות ואנשי גבעת חיים איחוד התקדמות נוספת אל עבר השיוך, שנה בה עלו הבולדוזרים על שטח הפיטום העליון על-מנת להתחיל בהכשרתו של אותו שטח לטובת שכונה ג' הנכספת. במקביל, נמשכת ההיערכות לתהליך זה, בעיקר בתחום […]

עברנו את הבחירות, כשקיבלנו אל מול עינינו מראה המשקפת את מצבנו ומצב המדינה ללא הנחות, אך עם הרבה אנחות. מי שקורא את הסקרים המעלים את דעות הצעירים והנוער במדינה לאורך שנים לא מעטות, יודע שהיינו צריכים לצפות לכך וכעת גם להתמודד עם מציאות שעד עכשיו חשבנו שהיא מסובכת, אך כעת אנו עומדים כנראה להבין עד […]

ריצת בוקר בפרדס, באחד מימי החג הבלתי נגמרים של חודש אוקטובר. יש גשם ראשון. השמש כבר עולה אבל היא עדיין מאחורי העננים והגשם שוטף אבק של קיץ שלם. "הכל / הכל נרגע / ומתפורר", כפי שכתב אלתרמן וכאשר כיסוי הקיץ מתפורר, אפשר להריח את הריח של הפרדס תחת הגשם. אותו הריח שהיה ויהיה אחת הסיבות […]

ציפיות, ברכות ותקוות, לצד דאגות וחששות, מלוות אותנו בדרך כלל עם תום שנה ופרוס השנה חדשה. אז אם בצד אחד יש לנו את כל המתח (לפעמים גם בין בני הזוג) הדאגות והתכנון, המתלווים לבניית בית חדש ושכונה חדשה, יש אור בקצה המנהרה ולאחר התמהמהות ממושכת מאוד, יהיה בית ותהיה שכונה שללא ספק יוסיפו הרבה נחת […]

  ספירת מלאי מהשנה האחרונה: בהתחלה ביטלו את דירות החיילים. אבל מי שצעק היו רק כמה חיילות וחיילים וכמה הורים של חיילות וחיילים. אחר כך הכניסו מס בריכה. אבל זה הפריע רק למי שלא הולך לבריכה או למי שצריך לשלם הרבה יותר כי הוא לא חבר. אחר כך העלו את המחיר בחדרוכל, אבל לא ברור […]

כעת, כשחג המשק מאחורינו, אפשר לומר שוב מילה טובה על ההתגייסות, ההשקעה, הארגון וההנאה הצרופה של המשתתפים ביום הכייף של החג. עוד ביטוי לכך שלמרות המחלוקות, האתגרים הנד"לניים, העומס הכלכלי והפיננסי על החברים והקהילה, נותרה כאן רוח קיבוצית שיתופית משמעותית. בהתייחס למשפט סיני עתיק האומר כי האיכר שנותר עם שתי פרוטות ונשאל מה יעשה בהן, […]

בשבוע שחלף חגגנו את שבועות, חג קציר חיטים, החג המסמל יותר מכל את חזרתו של עם ישראל לאדמתו, לעבודת האדמה במולדת שהחליפה את עבודת האלוהים שהייתה העיסוק העיקרי בגולה והסיבה העיקרית לגלות. בפרספקטיבה המתייחסת לחגיגות שנת ה-70 לגבעת חיים איחוד, ניתן לומר כי במשך עשורים רבים הייתה עבודת האדמה מרכיב מרכזי בכלכלתו ונשמתו של הקיבוץ, […]

עברנו את ימי הזכרון וכמו תמיד, נשאר חותם על לבנו לנופלים, במיוחד לאחר הסיפורים האישיים הנוגעים כל-כך ללב. אמנם לצעירים בינינו, אלה המניחים זרים על קברי החללים בבית הקברות שלנו ודורות של בנות, בנים וחלק מהנקלטים, למזלם, אלו שמות, תמונות וסיפורים. אך לבני המשפחות, לחברי הנופלים, בני הכיתות וחברים שהכירו אותם – זה זכרון קרוב […]

"יש רגע קצר / בין אדר לניסן / שהטבע צוהל בכל פה", כתב גרוסמן על האביב. כבר מרגישים אותו מסביב, את האביב, עם הריח הבלתי ניתן להחלפה שלו. יחד איתו מגיע גם החג שלו – פסח והערב תסבנה מאות משפחות לסדר בחדר האוכל. סביר כי עבור רבים ממשתתפי הסדר, תהא זו הזדמנות מופלאה להיכרות עם […]

אנו רואים ושומעים על המלחמה באוקראינה וקשה שלא להרגיש אמפתיה לבני העם הזה, יחד עם כעס וחוסר אונים לנוכח הזוועות המתרחשות מולנו. לצד העזרה המוגשת בידי המדינה וארגונים / עמותות לישראלים וליהודים החיים שם, המוצאים את עצמם פתאום כפליטים חסרי-כל בקור הנורא, מתבקש לעשות משהו כיחידים וכקהילה. איננו שומעים הרבה קולות של עשיית חשבון עם […]

טאח, טאח, טאח. כל מי שאי-פעם שמע את הצליל הזה, יזהה אותו בעיניים עצומות. צליל רגבי העפר הנוחתים על חלקו העליון של ארון, בתוך הקבר הפתוח. שעת בין ערביים קפואה בבית הקברות המקומי. אנחנו, קבוצה של גברים מזדקנים, אוחזים בשתיקה באתי חפירה ובתנועות מונוטוניות משליכים פנימה, אל הקבר הפתוח, את רגבי האדמה אשר נחפרו קודם […]