עם כניסת הקיבוץ לשנתו ה-75, אנחנו קהילה "חזקה" מלוכדת סביב הדברים שמחזיקים אותנו יחד עשרות שנים: 

בין השאר, שמירה על מסורות הבאות לביטוי בעיקר בחגים ומועדים שמחים כמו גם עצובים. "חג המשק" (טקס מסיימי י"ב ההצגה וההפנינג למחרת) בר-מצווה קבוצתית, מפגן האש בחנוכה, שבועות (הטקס והתהלוכה) תיקון שבועות, פסח בו עדיין מתקיים ליל סדר קיבוצי, טקסי יום השואה ויום הזכרון, הפנינג יום העצמאות ועוד.

וכמובן התגייסות של חברי הקהילה בשמחה ועצב (מיזם "סיר חם") במצבי חירום כמו הקורונה, מלחמה. שמירה על "הנעורים" כקבוצה איכותית הגדלה ומתחנכת על ערכים של תרומה לקהילה ולמדינה. עזרה לקבוצות ובודדים בתוכנו, החיילים הסדירים ואנשי המילואים ומשפחותיהם. תשומת לב ופעילות לקבוצת הגיל השלישי המורכבת בחלקה מדור מקימי הקיבוץ. אנחנו קהילה רב-גילאית שגדלה ומגדלת בתוכה דור רביעי למקימי הקיבוץ (בהם גם הורי). 

העבר שייך לקיבוצניק שלא ידע מה זה חשבון בנק, מכסת אשראי, צ'קים, ארנונה, מיסי קהילה, ביטוח, השתלמות, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי, ביטוח מנהלים, ביטוח רכב, קניית רכב יד שניה, עיקולים, חידוש רשיון וטסט לרכב, שכר דירה, שיוך חוזי, תב"ע ועוד נושאים רבים ויקרים תרתי משמע. 

ההווה שייך לחבר בקהילת גבעת חיים איחוד המכיר את כל המושגים שמניתי כשדברתי על הקיבוצניק, אבל הוא מבין קטן ברובם. חלקנו עדיין בשלב "גרף הלמידה" שבחלק מהדברים גובה מחיר לא קטן, אבל רובנו כבר מבינים טוב יותר איך להתנהל במציאות של הקיבוץ המתחדש.

ההווה מלווה ברגשות מעורבים: מצד אחד יש עצמאות בקבלת החלטות ומצד שני האחריות לתוצאות היא שלי / שלנו. אי היכולת של חלקנו לייעץ ולעזור לילדים המתבגרים שלנו בקבלת החלטותיהם מתסכל מאוד!! לגבי העתיד קשה לומר, אנחנו נהיה סבים טובים ואוהבים לנכדים ולילדים אבל ככל הנראה הם יצטרכו להסתפק בזה. 

הגדלת הבמה והוספת דרך נגישה ומעקה בחמישה ימים ערב חג המשק, לטובת הצטרפותו של ניקו נבון לטקס חג המשק כדי לברך את אחיו על הבמה, לצד שאר האחים, ממחישה לי איזה קהילה אנחנו.

למרות הוויכוחים והטלטלות שאנחנו עוברים בשנים האחרונות מבפנים וגם מבחוץ. אנחנו יודעים לשמר את הערבות ההדדית שבאה לידי ביטוי בתחומים רבים. כחבר בקרן לעזרה הדדית כבר מספר לא קטן של קדנציות אני יכול להעיד שקהילת גח"א ידעה ועדיין יודעת לעזור למספר גדול של חברי הקהילה לפי צרכיהם, קטנים כגדולים. 

יש בינינו מספר קטן של אנשים שעוסקים בעבודת הקודש, חינוך. אני מייחל שימצאו עוד אנשים "מהזן הזה" שישתלבו במערכת החינוך הנפלאה שלנו. כדי שזה יקרה אנחנו חייבים לשים את נושא החינוך בסדר עדיפות גבוה ולתקצב אותו בהתאם. למרות האמור לעיל אנחנו רואים את דור ההמשך שלנו לוקח חלק פעיל בעשייה בקיבוץ, הולך לשנת שירות באחוזים מאד גבוהים ומתגייס לשירות צבאי משמעותי.  

אני מאחל לכולנו שנדע לשמור על תרבות שיח מכבדת, גם כאשר לא מסכימים על נושא כזה או אחר. חובה עלינו לזכור לכבד ולהעריך את מי שלוקח על עצמו תפקיד ציבורי. חלק מבעלי התפקידים חיים בתוכנו לפני שקיבלו על עצמם את התפקיד, וגם לאחר שיסיימו את הקדנציה. עומדים לפנינו אתגרים גדולים ולא פשוטים, תוך כדי הגדלה וקליטה של עוד משפחות רבות.  שימור היישוב המתחדש מחייב מציאת מקורות הכנסה נוספים לחיזוק הקהילה לאורך שנים רבות וזאת במיוחד לאור מציאות של אי וודאות מתמשכת באשר לעתידנו כקהילה, כמדינה, באזור ובקהילה הבינלאומית. נצליח! למעננו ולמען הדורות שיחיו כאן אחרינו.