בעקבות הפוסטים על כביש מקורות הנצחי – איך קורה שקיבוץ שלא הצליח  להקים עסק מרכזי למחייתו, שקרה לו אסון כלכלי לא מכבר –  שופך מיליונים על כביש עוקף מרכזי וחשוב, שהוא גם כניסה ויציאה "מגן- העדן", שממנו יוצאות ונכנסות משאיות ענק (גז, מחזור, חומרי בניין) מכוניות משפחתיות, הולכי רגל ונוער השב מבית-ספר על אופניו — עם כשל תכנוני כל כך ברור?

אני קצת המומה ושואלת עניינית: איך תוכננו החניות? לחלק מהבתים שעל הכביש אין חנייה (מדובר באוכלוסייה מזדקנת) והמכוניות פשוט חונות על הכביש הצר.

את שביל הולכי הרגל החשוב ביותר, אפשר היה לבנות לפחות עוד מטר לכיוון הכביש ושדרת העצים (צל) וכך נשאר שם רווח לא ברור ולא מנוצל – למה? האם זו עוד הזדמנות שהוחמצה?

אולי בכלל אני טועה, אבל משיח לא עונה, משיח גם לא מצלצל.