לאחר שגיא קריאו טרח לברר אצל אלדד ורדי ויניב אופיר מה מהות התפקיד והגיש את מועמדותו לכהונת ראש צח"י, הייתה תקופה של רגיעה בין "עם כלביא" לבין "שאגת הארי". עדיין לא התקבלה החלטה לגבי ממלא התפקיד, לאחר שאלדד התפטר והעניינים עם האיראנים היו על סף פיצוץ נוסף.

דווקא אז, סמוך לכניסתו של שקד לתפקיד וליציאתה של ורד מתפקיד מנהלת מש"א, קיבל גיא בתדהמה מסויימת את ההודעה שהוא נבחר לתפקיד וכל זאת תוך שהוא בעבודתו בשבת כמזריע בחבל התענכים בפעילות הנחשבת כעבודה בחירום, הטיימינג היה בסמוך לנפילת הטיל האיראני באותו סבב.

פגשתי את גיא לפני הסבב הקצר של חודש יוני מול האירנים, חזבאללה והחות'ים ולאחר מכן השלימה מוריה את החסר.

מלבדו, חברי צוות צח"י הם מוריה אופיר צימרמן, ליאורה (היו"רית) שקד (מנהל הקהילה) וכמו-כן דודו וגיא (בטחון). בצוות הרחב יותר של צח"י חברים גם שרון בר-שלום (מקלטים, כיבוי-אש ומים) אמיתי לביא (חשמל) רכזות החינוך והרווחה והיידי שעל התקשורת.

"המוטו המרכזי של הצוות הוא פעילות ע"פ הנחיות פיקוד העורף, תוך ידיעה שהדברים חייבים להמשיך ולתפקד גם בשעת חירום ולקבל התאמות רלבנטיות לגבעת-חיים איחוד", מתאר גיא. "ערכנו סיור בכל המקלטים על-מנת לוודא שההכנות העיקריות מבוצעות והמערכת במצב שמיש ומוכנה לחירום. גם בהמשך, מהווים אלדד ויניב אופיר חברים תומכים בכל, מתוך נסיונם העשיר ונכונותם החשובה לסייע".

אז מה יש לנו כאן מלבד ממ"דים, שכידוע חסרים לחלק גדול מהאוכלוסייה? יש כ-18 מקלטים ומרחבים מוגנים, שלא כולם עומדים באישורים ובסטנדרטים הבסיסיים.

"לא ידעתי על קיומם של רבים מאותם מקלטים. בכולם יש כעת מיזוג אך קיימת בעיה עם חלקם באשר לחיבור למים ומחסור בשירותים. בהתחשב בגודל האוכלוסייה הנזקקת להם, אפשר להדגיש את המגבלה במקום לשהייה ממושכת ולשנת לילה במקלט או במרחב המוגן, כשצריך".

לשאלתי על שיפוץ ושדרוג מקלטים, לנוכח סבב נוסף שעלול ליפול עלינו מול האיראנים וחזבאללה, מציין גיא כי תקציב המועצה האזורית עמק-חפר לשיפוץ 44 מקלטים בעמק – פסח עלינו, בין השאר מחוסר תיעוד מתאים וגם מה שהיה לא הוגש בזמנו למועצה. יש מקלטים רבים שאינם מאושרים ע"י פיקוד העורף. עוזי לס עוזר בקידום הנושא הזה מול המועצה ופיקוד העורף וובשלב זה נקבל כנראה סכום של כ-14,000 ₪ לכל מקלט מאושר לשדרוג (שקל של המועצה מול שקל שלנו לכל אחד).

גיא מספר כי נרכשו שלוש מיגוניות: לכלבו, לסביום, סטודיו ושכנים, כולל מיגוניות לרפת, מחלבה, תאילנדים ואורווה. הייתה שאיפה להביא מיגונית לנוה-נועם, אך בשלב זה לא ניתן היה לקדם את זה, היות והמיגונית צריכה להיות מחוברת ברווחה למבנה.

שאלתי את מוריה מספר שאלות נוספות: איך מתמגנת אוכלוסיית נווה נעם?

"קיימת מורכבות טכנית בהצבת מיגון חיצוני. לכן יש לבחון פתרון של בניית ממ״ד פנימי, בדומה לפתרונות שנעשו בבתי הילדים. פתרון כזה מחייב תכנון, אישורים וכמובן תקציב ייעודי".

ראיתי בעבר ברשת תלונות על מקלטים מסוימים. מי דואג לניקיונם? האם בכולם יש שירותים? מיזוג? מספיק מקום לאוכלוסיית היעד?

"כמו במקומות רבים בארץ, האחריות לשמירה על נקיון וסדר במקלטים היא אחריות משותפת של המשתמשים בהם. אצלנו בקיבוץ לכל מקלט יש אחראי מקלט וקבוצת וואטסאפ ודרך המסגרות האלה ניתן להתארגן, להציף בעיות ולתאם טיפול שוטף. מבחינת מיזוג — ברוב המקלטים יש מזגנים. בשלוש המיגוניות החדשות עדיין אין מיזוג והנושא בטיפול. לגבי שירותים — נכון להיום, השירותים במקלטים אינם תקינים. זה נושא שידוע לנו וצריך להיכנס לסדרי העדיפויות לטיפול, בהתאם למשאבים ולתקציבים הקיימים".

מה הן האפשרויות למיגון נוסף למקלטים ולממ״דים בקיבוץ?

"בשלב זה אין פתרון פשוט או מיידי שניתן ליישם בכל רחבי הקיבוץ. כל תוספת מיגון מחייבת בדיקה פרטנית של השטח, התאמה הנדסית, אישורים ותקציב.

אנחנו משתדלים לגשת לנושא לפי סדרי עדיפויות: קודם כל מקרים שבהם יש פער מיגוני משמעותי, אוכלוסיות רגישות ומקומות בהם ניתן לייצר פתרון ישים ובטוח".

חשוב להם לומר שהנושא נלקח ברצינות רבה. מדובר בכספי ציבור, בבטחון, ובמקרים מסוימים גם בחיים עצמם ולכן אי אפשר לקבל החלטות בחופזה או מתוך לחץ בלבד. הצוות מנסה לפעול בצורה אחראית: לבדוק את הצרכים, להבין את המגבלות, לתעדף נכון ולחפש פתרונות שניתן באמת לבצע. לא לכל דבר יש מענה מיידי אבל המטרה היא להתקדם באופן מסודר, שקוף ואחראי ככל האפשר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896