למה אני בעד להמשיך ולבדוק את היתכנות מיזם תחנת הכוח, תחת החסות של גבעת חיים?
כמה עובדות על פיהן גיבשתי את דעתי: המדינה צריכה להגביר את הספק החשמל כי המדינה נמצאת בקצה הגבול של ייצור החשמל. התצרוכת עולה בקצב גבוה מהייצור.
ולפיכך, המדינה החליטה להקים תחנות כוח המופעלות בגז במרכז הארץ, כי במרכז קיים ביקוש גבוה ושינוע החשמל ממרחקים (מהנגב, למשל) כרוך בקשיים טכניים, אסטרטגיים ואקולוגיים מגוונים.
המדינה אוטונומית להחליט איפה להקים את תחנות הכוח שלה ללא צורך להצדיק או לקבל רשות מהתושבים ולכן, יש למדינה זכות להשיב אדמות המוחכרות לישובים, למען פרויקטים אסטרטגיים עליהם היא מחליטה.
בשוק יש יזמים פרטיים המציעים את שירותם לבנית תחנות כוח עליהן החליטה המדינה ויזם כזה (OPC) פנה לגבעות חיים ביקש את הסכמתן להקצות שטח של 60 דונם למימוש הפרויקט הזה. הנהלת הקיבוץ וקברניטיה הכלכליים ביקשו לבחון את הבקשה ולשם כך שכרה מגוון יועצים.
אבי מושל, היועץ שלנו לענייני איכות האוויר, הוא מומחה רב מוניטין שעבד שנים רבות במשרד לאיכות הסביבה. הוא ביצע סקר מקיף מאוד כשהשאלה העיקרית שנשאלה היא: באיזה אחוז תעלה תחנה בהספק של 850 מגה-ואט את זיהום האוויר שקיים כבר עכשיו? הוא בדק את ההשפעה על זיהום האוויר על כל יישובי העמק והדוח הופץ לחברי שני הקיבוצים.
באופן כללי, תוספת הזיהום לכל אחד מיישובי עמק חפר היא בשברי אחוזים. הזיהום הצפוי הוא של תחמוצות חנקן, שאינן מסרטנות אלא עלולות לגרום לגירוי של מערכת הנשימה. על פי אותו דוח, העלייה באחוז תחמוצות חנקן בעקבות הכנסת התחנה לעבודה, לא תעלה על 0.3% ועל פי בדיקה שעשיתי, העלייה בתחלואת מערכת הנשימה הצפויה בעקבות כך, היא זניחה.
יש תקווה שההכנסות הגבוהות הצפויות יאפשרו לתמוך בהכנסת רכבים חשמליים, בעיקר תחבורה ציבורית שכיום גורמת לזיהום מסוכן בעשרות מונים מהזיהום של התחנה המתוכננת. כמו כן, תוספת תחנות כוח באיזור תאפשר לוותר על תחנת הכוח בחדרה הפועלת על פחם ומהווה סכנה בריאותית חמורה.
שכרנו מומחה נוסף שאמור לתת לנו תסקיר על עלייה בתחלואה בעקבות הקמת התחנה.הדוח קצת מתעכב כי הכותב הוא רופא וכמובן שחוות דעתו תילקח בחשבון.
יועץ נוסף ששכרנו הוא אלוף (מיל') אייל אייזנברג, מפקד פיקוד העורף לשעבר. הוא בדק את הסיכון של התחנה להוות יעד לטילים או צרות אחרות. גם הוא נתן תסקיר מפורט שעיקריו יפורסמו לציבור בהמשך, אבל ממנו השתכנעתי שאין מקום לדאגה בהקשר זה.
שכרנו את עו"ד חן שחרור, מומחה לכתיבת הסכמים עם חברות ענק כמו OPC. בניגוד ליועצים האחרים, הוא נשכר לייצג את האינטרסים שלנו ולסגור את כל הפינות עם OPC, כולל דרישות שלנו לגבי ניטור ופרטים טכניים רבים אחרים שמטרתם לשמור על
האינטרסים של גח"א. מבלי להיכנס לפרטים, ההסכם עם OPC אמור להניב לגבעת חייםסכום של לפחות שמונה מיליון שקלים בשנה. אנחנו, גבעת חיים, נוכל להחליט במה
להשקיע את הכסף, חלקו או כולו.
ההבנה שהקמת תחנת כוח בשטחי עמק חפר פוגעת בצורה מקומית בנוף הירוק ומוסיפה מידה קטנה של זיהום אוויר ומצד שני ההבנה שהחיים המודרניים מצריכים עלייה בתצרוכת חשמל (הרי לא נוותר על מזגנים, תאורה, תעשייה וגם לא נחזור להתנייע באמצעות חמורים וסוסים) המצריכה עלייה בייצור חשמל. בנוסף, ישראל היא מדינה קטנה וכל תחנה שיקימו תהיה קרובה לישובים שהבריאות שלהם חשובה כמו הבריאות שלנו כאן.
אי אפשר להתעלם מההזדמנות הכלכלית שעומדת לפתחנו. לא כי אני בעד למכור את הבריאות בעבור נזיד עדשים אלא כי אני מקווה לא להחמיץ הזדמנויות כלכליות עבור גבעת חיים שמקורות ההכנסה שלו מצטמצמים והולכים והציפיות שלנו לרמת חיים בתחומי חינוך, תרבות, נוי ובטחון סוציאלי, הולכות ועולות. עם כל הנתונים הללו, גיבשתי החלטה לתמוך בהתקדמות בבדיקת ההיתכנות לחתימה על חוזה עם היזם.
Share this post
ענת, אני לא חולק לרגע על הכוונות הטובות שלך, על האמונה שלך במה שכתבת, ועל החשיבות של פיתוח מקורות הכנסה לקיבוץ. אבל לצערי חלק גדול מהדברים שכתבת כאן כעובדות או כהערכות איננו נכון כלל ומציג תמונה מעוותת של המציאות. בוודאי בהקשר להשפעות הבריאותיות וליכולת לתקן אותן. אני אשמח מאוד לשבת איתך ועם כל אחד אחר שירצה לכוס קפה להסביר יותר בפירוט ואני מקווה שאוכל גם להסביר יותר בקצרה בפורום ציבורי.
שלום רענן ידידי
רצוי שעבור הציבור וגם עבורי, תצביע באופן ספציפי, על הנקודות שבהן טעיתי לדעתך.
היום, כשקראתי את חוות הדעת הרפואית ואת זאת של המומחים לבדיקת הקרקע, דעתי מתחזקת שיש לבדוק ברצינות את ההצעה הזאת, ויותר מזה: כרגע אני משוכנעת שטוב תעשה גבעת חחיים אם אם תשקול בחיוב לקחת את המיזם הזה
שלום ענת,
קודם כל אני לא יכול להתייחס לחוו״ד רפואית שאתם קיבלתם ואני לא ראיתי אותה. אם תשתפו אותה אוכל להתייחס אליה ספציפית. אז בינתיים אתייחס בקצרה (כי תגובות בעלון האינטרנטי הן לא המדיום האידיאלי לדיון) לכמה נקודות לדוגמה:
1. יש התייחסות רק לחלק קטן מהמזהמים הנפלטים מהתחנה. אין התייחסות כלל למזהמים שניוניים ואין התייחסות כלל לגזי חממה (שהם המרכיב המזיק ביותר). כמו כן ההתייחסות היא רק לחלק קטן מהתוצאים הרפואיים הרלוונטיים.
2. אין התייחסות כלל לתקלות ולעבודה של התחנה בסולר.
3. גם אם נתעלם מכל אלו, ונתייחס רק לנתון (הלא ממש רלוונטי) בכמה עולה ריכוז מזהם מסוים כתוצאה מתוספת התחנה – הרי שהחישוב עליו את מסתמכת בוצע בצורה לא נכונה. אם תרצי אסביר בפירוט למה. זה לא מפתיע מכיוון שכל מטרת הדו״ח של אבי מושל היא להראות שאין חריגה מערכי סביבה ולא להוות בסיס להערכת השפעות בריאותיות.
4. הנזקים מהתחנה מוערכים במאות מיליוני ש״ח בשנה. אם תרצי אראה לך תחשיב קונקרטי שעשיתי. שוב – את מוזמנת. אי אפשר לפצות על נזקים כאלו עם רווחים של כמה מיליונים – זה פשוט לא עובד מספרית.
שבת שלום
רענן
הי ענת,
אין ברשימתך ולו התייחסות אחת לפן החברתי/ אנושי שמכביד על חלקים בציבור.
גח"א הוא קיבוץ מרכזי וכריזמטי בעמק חפר. רבים ה'עולים אליו לרגל', בין כתליו כמה מוקדי משיכה: חברותא, מעדנייה, חדרוכל, גחלבה, בריכה, תרבות ואולי שכחתי משהו.
עוד בטרם החלטת אסיפה אנחנו חשים בחיצי ביקורת ושיטנה. מן הסתם נהפוך לחברה מוקצה מחמת מיאוס, אולי ייפגעו גם יחסי הילדים והנערים שלנו עם חבריהם מהסביבה. קשה לתאר תחושה קשה מזו.
מן הראוי להוסיף כי עד כה לא שמעתי/ קראתי מאף חבר(ת) הנהלה התייחסות לפן הכואב הזה.
מתנצלת על שיכחה ומזכירה כעת: 'לגעת בחיות', האורווה שהתחדשה והגלריה לאמנות. עוד 3 מקומות עם קסם מיוחד שתושבי העמק יימנעו מהם כנראה מתוך רגשות כעס ואיבה.
כמצורעים נהיה.
השלב הראשון, לדעתי, בהחלטה על המיזם המדובר הוא להסכים בינינו, אם למרות הפגיעה המינימאלית, בעיני, באיכות הסביבה, אנחנו הולכים על המיזם הזה, שעשוי לשדרג לנו בצורה משמעותית את איכות החיים כאן . אם נהיה משןכנעים שסה המצב, נוכל להתפנות לטפל ביחסים עם השכנים.
היחסים הללו, מבחינתי, לא עומדים בראש סדר העדיפויות.
אנחנו בהנהלה, בהחלט לוקחים בחשבון את הסוגיה הזאת ונתייחס אליה אחרי שניישב בינינו את הקונפליקטים
שאלתי את החכם באדם AI, על רמת הזיהום של התחנה לעומת הזיהום לאדם הרגיל שחי בתל אביב והרי התשובה: אם משווים את איכות האוויר שאדם נושם: החיים ברדיוס של 1.5 ק"מ מתחנת כוח מודרנית המופעלת בגז טבעי (עם מערכות סינון מתקדמות) נחשבים לרוב לנקיים יותר מאשר מגורים בלב תל אביב. הסיבה אינה שהתחנה אינה מזהמת, אלא שהזיהום שלה "מדולל" הרבה יותר טוב באטמוספירה לעומת הזיהום התחבורתי שנשאר צמוד למדרכה.
אז הבנתי נכון. העניין 'ה'קטן', ה'שולי' הזה שהעליתי, אינו קיים כלל בשיקולים שלכם. אמנם נמצא איפשהו ברקע הדברים ה'חשובים יותר' ו'יטופל'בבא העת, אם וכו'.
המסר הזה, גם אם קשה לי לעיכול, לפחות נאמר וברור כעת.
כל מה שאמרתי שהסדר שבו אנחנו לומדים את הנושא, הוא ראשית להבין את המשמעות האקולוגית-בריאותית–רגולטורית וכשאלו יהיו מבוררים לעומק, נפנה להשלכות של ההחלטות של הקיבוץ על היחסים עם השכנים.
ענת, אם אלו השאלות שאת שואלת וזו מתודולוגיית הלמידה אז באמת לא צריך מומחים.
רענן,
אתה הרי יודע שההנהלה עושה עבודה מאד יסודית ומשלמת הרבה כסף לאנשי מקצוע מהמעלה הראשונה.
ביחד עם זאת, אני הקטנה שאינני איש מקצוע בתחום הזה, שואלת את AI שאלות ומתיחסת לתשובות כאל אנקדוטות מענינות. לא יותר וגם לא פחות
ה-AI שאת חושבת שהוא החכם באדם, גם טועה… ולדאבוני לא מסכימה שההנהלה עושה עבודה יסודית, מה שכן מסכימה שאנחנו משלמים הרבה כסף לאנשי מקצוע "מהמעלה הראשונה" שנבחרו על ידם. (ההנהלה). ואת כמו שכתבת "אני הקטנה" ולא איש מקצוע, מציעה שתפסיקי לשאול את AI ותתפני לקבל תשובות מאנשים שמבינים והם "גדולים מאד" בתחום ובטח חבר קיבוץ שלא דרש כספים בעבור מומחיותו.
מסכימה לחלוטין עם דברי רענן .
נויה, רק עכשיו ראיתי את תגובתך כמובן שאמרתי על הAI שהוא החכם באדם, לגמרי בלשון סגי נהור.
אני בהחלט חושבת שהיועצים שלקחנו הם הטובים מסוגם. בהחלט גם שמענו את רענן.
אבל ביקשת דברים קונקרטים. נתתי לך כמה ובחרת להתעלם מהם במקום לשאול ולהבין אותם. האם זו עבודה מאוד יסודית?
בגוש דן מתים מאות אנשים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי. האם העובדה שההשפעה של התחנה נמוכה יותר מזה היא סיבה מספקת להתעלם מההשפעות שלה? לעניות דעתי ההשוואה הזו לא רלוונטית. זו לפחות לא ההשוואה שמקובל לעשות כאשר מעריכים השפעות בריאותיות של פרויקטים מזהמים. יש לזה מתודולוגיה.
אם יש לכם דו״ח מומחה על ההשפעות הבריאותיות מדוע אתם לא מפרסמים אותו? והאם למומחה ששכרתם יש תואר כלשהו בבריאות הציבור או פרסומים כלשהם על זיהום אוויר? תסלחי לי אבל זו לא נראית לי כמו התנהלות המבקשת ללמוד ולהבין את הנושא עד הסוף. זו נראית כמו התנהלות המבקשת לשמוע רק את מה שנוח לה ולהתעלם מהשאר.
העובדה ששולם הרבה כסף למומחים לא הופך את חוות הדעת שלהם לאמינה יותר. הרי המומחה הבטחוני הגדיל לעשות וכתב שהקמת התחנה מפחיתה את רמת האיום על האזור… מעניין כמה כסף שילמנו בשביל לקבל חוו״ד כזו בזמן שאנחנו רואים את אורות רבין ואת בז״ן מטווחים. זה פשוט בזבוז כספי ציבור. אני מניח שבכסף הזה כבר היינו יכולים לסלול את כביש מקורות בעצמנו.
תחנות כוח זיהום סביבתי – נקודות למחשבה נדב דרך
● ישראל זקוקה ל-4 תחנות כוח חדשות עד 2030 ו-13 נוספות עד 2040 כמענה לצריכה הגדלה.
● הקמת תחנות כוח בפריפריה מחייבת השקעה גדולה בקווי הולכה לחיבור התחנות למוקדי הצריכה בארץ.
● לפי החלטת ממשלה 2282 תינתן עדיפות לתחנות שיוקמו בסמוך למוקדי הצריכה – מרכז הארץ וירושלים.
● מיקום תחנת הכוח במרץ נבחר עקב קרבתו למתקן טיהור שפכים וסמיכות לקווי הולכה קיימים.
● תחנת הכוח במרץ אינה מתוכננת לקום מייד כי אם עד שנת 2040.
● השקעה בתחנה מוערכת ב-4.5 מיליארד שקלים. הממשלה מחוץ לתמונה. הנטל על יזמים פרטיים.
● המגזר הפרטי יודע לתכנן ולהקים בצורה טובה ומהירה אך לממשלה סמכות להחליט בסוף מה יוקם והיכן.
● שלבים: יזם צריך לקבל אישור מהממשלה להקמת תחנה. כתנאי עליו להוכיח שיש לו קרקע לתכנן עליה.
● לאחר קבלת האישור ובהנחה שהיזם צלח את שלב ההתנגדויות, מתחיל השלב התכנוני שאורכו כ-4 שנים.
● בתום ההליך התכנוני שר הפנים מגיש את התוכנית לאישור הממשלה. חלק מהתוכניות נדחות בשלב זה.
● עיכובים שמתרחשים בתהליכי התכנון מחייבים מלאי תכנוני של תחנות כוח. לא כל התחנות תוקמנה לבסוף.
● לאחר אישור סופי של התחנה על היזם לרכוש טורבינה, לסגור חוזה לרכישת גז ולהשיג מימון.
● תחנה חדשה יכולה לעבוד גם בסולר אך הוא יקר יותר מזהם יותר ושוחק את אורך החיים של הטורבינה.
● סיבות לעבודה עם סולר: מחסור נקודתי בשעת חירום, תקלה באסדות, השבתה בשל איום בטחוני.
● הקמת מתקני ייצור חשמל סולארי ואגירה בדרום, על פני מאות אלפי דונמים, מתוכננת אף היא למרות
גודל השטחים וההשקעות הגדולות שיידרשו על מנת לחבר את התחנות הסולאריות למוקדי הצריכה בארץ.
זיהום סביבתי
איכות האוויר מושפעת מ-7 מזהמים. המסוכן שביניהם הוא PM2.5 – חלקיקים זעירים שנכנסים לריאות ולכלי הדם. מסת הזיהום של PM2.5 מבוטאת בעזרת מדד ug/m3 – מיקרו-גרם חלקיקים במטר מעוקב. איכות האוויר מבוטאת ע"י מדד AQI – Air Quality Index.
מיקום זיהום PM2.5 (ug/m3) איכות אוויר (AQI) איכות האוויר
15 – 0 50 – 0 טובה
עמק חפר (יום טיפוסי) 20 – 10 70 – 40 מתונה
תחנת כוח בעמק חפר 25 – 14 90 – 45 מקובלת
תל אביב (יום טיפוסי) 30 – 15 100 – 60 בינונית
יום אביך 150 – 50 300 – 150 מאד לא בריאה
טיגון בגז במטבח 200 – 50 400 – 200 זיהום שיא לזמן קצר
תובנות
● מלכתחילה האוויר שלנו לא נקי. אוויר מזוהם מלווה אותנו בשוטף, בחיי היו-יום, גם במטבח.
● תחנת כוח מודרנית המופעלת בגז טבעי מוסיפה זיהום אבל ברמה זניחה.
● עוצמת הזיהום הצפויה מתחנת הכוח בעמק חפר תהיה נמוכה מהזיהום הקיים בשגרה בתל אביב.
● אם גבעות חיים תאשרנה להקים תחנת כוח אין ערובה שזה יקרה. אם כן – התהליך יימשך 10-7 שנים.
היתוך גרעיני
אנרגיה חלופית הוא שם כולל לאנרגיה שמקורה אינו בדלק פוסילי מאובן (פחם, נפט, גז טבעי). בשונה מהמונחים אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת, שמכוונים בעיקר להקטנת זיהום האוויר, הבסיס לחיפוש אנרגיה חלופית הוא החשש מפני התמעטות מקורות האנרגיה הזמינים כיום בעוד שהביקוש העולמי לאנרגיה הולך ומתעצם מדי שנה. הפתרון האולטימטיבי – ייצור אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני.
היתוך גרעיני הוא תהליך טבעי, המתרחש בשמש ובכוכבים, שבו אטומי מימן המוחזקים בדחיסות ובטמפרטורה גבוהה, מתנגשים בעוצמה ומתמזגים לאטום הליום תוך פליטת אנרגיה בכמות שמגיעה לפי מיליון ויותר בהשוואה לזו המושגת משריפת דלקים מאובנים.
היתרון המרכזי של שיטה זו הוא ביצירת אנרגיה אין-סופית תוך היעדר פליטות מזהמות וחומרים מסוכנים.
טכנולוגיית ההיתוך נמצאת כיום, גם בישראל, בשלב מעבר ממחקר לפיתוח הנדסי. מדובר בהליך שיבשיל, ככל הנראה, 15 שנים מהיום. ההיתוך יספק גם מענה לטיפול במשבר האקלים שנובע מתנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד: בצורת, גלי חום, שיטפונות וסערות. עד אז ניאלץ להתמודד עם פתרונות כגון תחנות כוח.