הקיץ בעיצומו ותוכניות החופש הגדול המשפחתיות והקהילתיות הולכות ומתממשות, תחת איום מתמיד של חידוש המלחמה עם איראן או בחזיתות הקרובות יותר. נקווה שלמרות המצב, נמצא דרכים להירגע ולממש הנאה בארץ או בחו"ל למרות הכל.

אפיק נוסף שזוכה לרגיעה הוא עניין תחנת-הכוח, כשמצד אחד הסתבר כי נוצר רוב משמעותי של מתנגדים להקמתה של התחנה מסיבות שונות אך מאידך, נותר האתגר העצום של מציאת מקורות הכנסה ורווחים להם הקיבוץ משווע כל-כך. לפחות הקהילה לא התמוטטה מהמתח והעימות שנוצרו כאן בחודשי החורף והאביב בעניין – וזה אכן קריטי.

נותר אתגר מורכב וקשה של איתור מקורות ההכנסה בו עוסקת הנהלת הקיבוץ עם הוועדה הכלכלית, בשתיהן משתתפים גם חברים צעירים, משכילים ומנוסים המעורים בעולם העסקים. הם דנים ומתלבטים בנושא שעדיין נותר ללא פתרון ודאי המסתמן באופק, למרות המאמצים הממושכים והמשמעותיים שלהם. התקווה במקרה זה היא שכישלון המאמצים הכנים והמקצועיים במימוש תכנית תחנת הכוח, לא יגרום להוצאת הרוח ממפרשיהם במאמץ החשוב הזה.

רוב חברי ותושבי הקיבוץ המשתמשים וגרים לצד הכביש הדרום-מערבי (גילוי נאות; אני אחד מהם) ממשיכים לחיות/לסבול לצד פרוייקט צינור/כביש מקורות, עם תקווה שהכביש ייסלל ושהנהלת הקיבוץ תמצא דרך ללכת לקראתם ולקדם פתרונות הולמים לבעיות התנועה והחניה שנוצרו ללא אפשרות להשפעה של הקיבוץ וחבריו. אתם מוזמנים לקרוא את דבריהם של איתי סינדליס בראיון עם ליאור וכתבתה של יהודית פרנק בעניין.

באשר לעשיה חיובית הנותנת תקווה, חייבים לציין את העשייה התרבותית המאורגנת והספונטנית הבאה לידי ביטוי בחגים ובהופעות, בהם ניכרת השתתפות רחבה ונכונות "להרים" אירועי חג ומופעים עם גב, תמיכה ויוזמה של ועדת התרבות בראשותה של מור נואמה, כפי שתוכלו לקרוא כאן בהמשך, בכתבתו של אלדד ורדי.

אנחנו מאחלים לקהילה ולכל קוראינו המשך קיץ בטוח, רגוע ומהנה.