שוב ינואר ושנה חדשה מחליפה את קודמתה. כמה תקוות תלו בשנת 2021, שהחליפה את מי שבדיעבד התבררה כשנת הקורונה "הראשונה". 2021 אתגרה אותנו בהמשך ההתמודדות עם אי-ודאות: רגע פותחים ואז שוב סוגרים, יוצאים ושוב מתכנסים, חוגגים יחד כקהילה ושוב נדרשים לחזור לריחוק חברתי. אם לשפוט לפי תחילתה, שנת 2022 לא מבטיחה שינוי דרמטי בתחום הקורונה […]

בום, בום, בום. שלוש אפיזודות מהשבועות האחרונים. חבר שלי שנולד פה וגדל פה ואז עזב, העלה כאן הצגת תיאטרון לפני כשלושה שבועות. הקהל מנה כ-25 נשים וגברים, כאשר ממוצע הגיל עמד על סביבות 70. בשיחה השבוע, הוא התפלא על המספר (הנמוך) ועל הגיל (הגבוה). אמרתי לו שלדעתי, כמי שחי כבר כמעט ארבע שנים ב"קיבוץ המתחדש", […]

את דבר העורכים כותבים בסוף. הוא אמנם פותח את הגליון שאתם קוראים, אבל מי שכתב בחייו עבודה אקדמית, מאמר או ספר יודע שאת המבוא כותבים בסוף. כך גם בעלון. אנחנו ממתינים שהחומרים לגליון ייאספו, ייכתבו, ייערכו, ישובצו וישתלבו לתמונה הנוצרת מחלקי הפאזל שהתיישבו זה לצד זה. כשעברנו על הכתבות לגליון שאתם אוחזים בידיכם (או קוראים […]

גליון עלון של סתיו. עונת מעבר, עונה של חילופים, עונה של "בדרך אל" בכל התחומים. החלפנו את טירוף החגים בשגרה המבורכת, השלכת מחליפה את צבעי העצים ועוד שבועיים-שלושה, עם חילופי השעון, נתחיל להחליף גרדרובה, כי מי שקם מוקדם בבוקר כבר יודע שקר ואני מקווה שכולנו זוכרים להחליף מסיכות אחת ליומיים-שלושה, לא רק בסתיו. "אל תתבייש […]

הקיץ, חם ולח, עדיין כאן. הוא כנראה לא שם לב שהסתיים לו החופש הגדול ובמקומו נכנסו חגי תשרי, כמעט מבלי שהספקנו לקחת נשימה. גם הקורונה לא מתייחסת לחילופי הזמנים וממשיכה לרחף מעלינו, מאחורינו, מצדדינו ומלפנינו. פרידה משנה שהסתיימה וקבלת פני שנה חדשה, מזמנות רגע של התבוננות על מה שהיה ועל מה שיהיה. הגליון שלפניכם מתאפיין […]

הפרינט גוסס. אבל העלון חי. בין גלי הלחות המאיימים להטביע את הגוף והנפש בימים האלו של השנה, חשבתי לזרוק רגע הצידה את כל ענייני השיוך, שכונה ג', הקהילה ושאר ירקות ולספר לכן ולכם על הדבר הזה שיש לכם כעת ביד. יתכן ועבור חלקכם זה טבעי – פעם בחודש יש עלון בתיבת הדואר, אוסף של סיפורים […]

בין הגליון הקודם לגליון אותו אתם מחזיקים בידיכם (או קוראים מעל המסך) הושבעה ממשלה חדשה בישראל, בה יושבים יונים ונצים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. הם יושבים יחד ודווקא מתוך השונוּת, כנסיון לצאת לדרך חדשה ממציאות שהתאפיינה בשיח קשה, מנסים להגיע להסכמות רחבות. ואם המונח "הסכמות רחבות" נשמע לכם מוכר, זה לא סתם: גם בגבעת חיים […]

Money Time זהו. הוא כאן – זמן הכסף. במשך שנים רבות דחתה "הקהילה" של "הקיבוץ המתחדש" גבעת חיים איחוד, את העיסוק בשאלה הזו, אבל הנה, הגיע הזמן, הגיע זמן הכסף. בעוד שבועות מספר יגיע הרגע בו יכריעו החברות והחברים בשאלת חלופת השיוך. זה יהיה הרגע בו יתחייבו כולם לשלם כסף ואז גם תחדור התובנה להכרה: […]

העבודה על העלון היא רציפה. לא באמת נגמרת. המחשבות על נושאים, אנשים, סוגיות ואירועים שיאכלסו את "הגליון הבא" מעסיקים אותנו, צוות העלון, בכל יום. בין המחשבות, צריך כמובן גם ליצור את התכנים: לפנות לאנשים, לראיין אותם, להיענות לבקשות, להישאר עם האצבע על הדופק ולהיות קשובים למתרחש, לכתוב, לאסוף, לערוך, לשלוח לדפוס. וגם לחַלֵק לתאי הדואר […]

חמקמק בוגדני לעיתים נעלם אם לא משתמשים בו לעיתים תכופות. הזכרון. כל חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה מגבעת חיים איחוד, נולדו, חיו ונהרגו במאה שחלפה. אחת התופעות המבורכות של "הקיבוץ המתחדש" היא הצערתו ותופעה מבורכת אף יותר היא היעלמותן של המלחמות הגדולות מההוויה הישראלית. צירופן של תופעות אלו מביא לכך שרבים מאלו החיים כאן כיום, […]

סוף החורף בואכה האביב ומזג-האוויר ההפכפך – יום שמש, שלושה ימי גשם ולהפך – מזכיר שבדברים מסוימים עולם כמנהגו נוהג. כמיטב המסורת, ענייני בנייה ונדל"ן ממשיכים להעסיק רבים מחברי ותושבי הקיבוץ, אבל יש איזו תחושה שדברים נעשים בשקט מעט לא-אופייני. אולי זו רק תחושה. צוות שיוך חדש, למשל, נבחר והחל לעבוד בשקט אך במרץ (או […]

וואללה, מצ'עמם. בדרך כלל, כשאני כותב את דבר העורכים, מגיע איזה זרם תודעה ומה שנשאר זה להוריד אותו אל הנייר. הזרם הזה קשור בדרך כלל לתהליך סוער כזה או אחר המתחולל פה בקיבוץ, אבל מתברר כי בעת הזו – נאדה. כאילו אין שיוך, אין קללות, אין שכונה ג', אין השמצות אישיות, אין איומים בתביעות דיבה. […]

"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה", כתב אהוד מנור לפני כמעט ארבעה עשורים ובלשון המעטה, השנה שחלפה בהחלט הייתה טרופה. גליון ראשון של העלון לשנת 2021 ובהתבוננות אחורה נראה שהשנה שהסתיימה – גדושה ושונה, מבלבלת ולא-צפויה – התאפיינה בקיבוץ בעיקר בריקוד מורכב בין מרחק לקרבה: מצד אחד, הקורונה גזרה עלינו ריחוק חברתי, סגרים ובידוד (ואולי […]

אנו ממשיכים להתמודד עם נגיף הקורונה, כשלאחרונה מסתמנת רגיעה; אין חולים ומעטים הבידודים. כמובן שלא רצוי לנוח על זרי הדפנה וכדאי להמשיך ולהקפיד, כך שנשאר "ירוקים" כישוב ובריאים כתושבים וחברים. מעניין אם גם כאן תהיה רתיעה מהחיסון כפי שמתגלה ברמה הארצית, או שנפשיל שרוולים, תרתי-משמע ונעשה את הצעד הנוסף הזה המתבקש מאיתנו, למרות קיצורי הדרך […]

הגענו אל תום האלף הראשון.   גליון 1,000 של עלון גח"א נמצא כעת בידיכם ובלי מילים מיותרות, להלן קטע מהגליון הראשון אותו כתב יהודה ארז, העורך הראשון של העלון – שימו לב למילים המודגשות בקו. נכון שהן מכוונות לאירועים אחרים, אבל להיסטוריה יש נטייה לחזור אל ועל הדפוסים הקבועים שלה.   "בתוכנו" – זה השם […]

בראש השנה בירכנו את כל הציבור וביום הכיפורים, היינו אמורים לבקש סליחה. אך היות והעלון יוצא מדי חודש, לא הייתה לנו הזדמנות. אז הנה שנינו, ליאור ואני, מבקשים את סליחתם של מי שנפגעו מדברים שנכתבו בעלון, הושמטו, או הובנו שלא כהלכה, מדברים שאולי היו צריכים להיכתב – אך לא נכתבו ומבקשים לפתוח דף חדש. מי […]

תהיה שנה טובה שנה שנפתחת בצורה הכי סמלית – סגר. הוא יאפשר מחשבה, התבוננות, חשבון נפש (ללא צורך באלוהים) וקצת פרופורציות. תהיה שנה טובה שנה שנפתחת בסגר תאפשר לראות את הטוב. את הרע במילא מקבלים, אז התבוננות מעמיקה תאפשר לראות את הטוב שיש כאן. תהיה שנה טובה שנה בה ימשיכו חברות וחברים להפגין בעוז נגד השחיתות ו"נשים […]

האם התהליך הושלם? לא – הכוונה אינה "תהליך בניית שיח והסכמות" או תהליך בחירת יו"ר. האם הושלם התהליך במסגרתו הפכה החברה בקיבוץ להשתקפות מראה של החברה בישראל? השסעים, המחלוקות, ההתלהמות, המחנאות וקבוצות האינטרסים, הפילוג ובעיקר חוסר היכולת להסכים על עניינים קטנים ועד גדולים. וכל עניין שכזה, המתפרץ אל פני השטח אחת לכמה זמן, ממחיש את […]

אנו שותפים למסע, אליו אנחנו יוצאים כקיבוץ, בתקווה להגיע להבנות חברתיות, כלכליות ואירגוניות משמעותיות בחיי הקיבוץ, בליווי צוות "אנשי דרך" המשתלבים במאמץ של כולנו. לחלק לא קטן מהחברים וגם להנהלה, קשה לעיתים לקרוא ולהקשיב לקולות הבוקעים מאלה בקרב הציבור הטעונים בביקורת רבה. יחד עם זאת, אם לא נהיה קשובים – לא נוכל לאתר ולהתגבר על […]

המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד. כבר שנים רבות לא שפכו כך תושבות ותושבי הקיבוץ, אלו על אלו, כמויות ענק של טוב לב, לב פתוח, חימום לב ולב מתרונן. המגיפה היטיבה עם גבעת חיים איחוד. שככו הדי הפלגנות, נחו הידיים שנשלחו איש ברעהו והלכלוך והדכדוך, שלא לומר השיוך, אופסנו עמוק במקרר (בינתיים). המגיפה היטיבה עם […]

ימי הזכרון והעצמאות ברקע ולמרות הצורה השונה והווירטואלית בה נציין אותם השנה, לא נשכח את הנופלים היקרים שלנו. ננצור את זכרם לעד ונמשיך לחבק את משפחותיהם. ימי הקורונה הולכים ומתמשכים. חלקנו מרותקים למסכי הטלוויזיה, הטלפונים והמחשב באופן כפייתי וחלקנו בטח מפתחים תסמינים מובנים של חרדה מהמצב המועצם ללא הרף ע"י התקשורת והמערכת הפוליטית. אפילו הפקה […]

כאשר מגיע תורי לכתוב את "דבר העורכים" בכל עלון שני, יש בדרך כלל את הרגע הזה בו ברור לי פתאום על מה אכתוב. כמה ימים אחר כך אני מוריד את זה לדף ובימים הבאים, מתקן משפט פה או משפט שם, משפץ מילה או שתיים – וזהו. הפעם, מודה ומתוודה, לא ברור לי מה להגיד ובעת […]

ט"ו בשבט הגיע ועבר, עם ציון טכסי וחגיגי סמלי בהובלת ילדי המרכזונים וצוותי החינוך ועם נטיעות בארגון הנוי סמוך למחסן המשק. זכורות לטובה חגיגות "סדר ט"ו בשבט" העשירות ברוח, שעשינו כאן לפני כמה שנים בחדר האוכל וכנראה שנצטרך להתרגל לדפוס הנוכחי ולהמשיך בהנאה גם ממנו. חיפשתי בעלונים מהעשור הראשון של הקיבוץ ומצאתי כתבה צנועה אחת […]

"אָז תִּשְׁאַל הַקְּהִילָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וְקֶסֶם, וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְכֻלָּם, צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים, יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו נִתְּנָה הַגְדָּלַת חֶלְקַת הַמְּגוּרִים" החורף מגיע. ב-20 בדצמבר 2019, בתום קרב ארוך ועיקש במסגרת מלחמת אזרחים שסופה עדיין לא נראה באופק, נולד קיבוץ חדש שרבים מתושביו גילו לתדהמתם שצריך לשלם המון כסף כדי לחיות בו. שמו בישראל: […]

לפני הבאת העלון הנוכחי לדפוס, התבשרנו על מותה בטרם עת של סיוון רזמוביץ', הגננת המסורה והאהובה של גן זית אצלנו. סיוון, אם לשלושה ילדים, בת מצר, שחייה עם משפחתה באליכין, נפטרה במפתיע כשלושה ימים לאחר שנאלצה לעזוב את העבודה עם כאב ראש נוראי. "סיון, אחת הגננות הנערצות במערכת; ההודעה הנוראה נגעה בכל-כך הרבה אנשים – […]

  ביום הכיפורים, אני תמיד על הדשא. מקפיד על זה, כל השנים. להיות על הדשא, בבוקר, עם השקט והשמש החמה. לפעמים עם כדור. עבורי, זה יום הכיפורים – על הדשא, עם השמש, השקט ולפעמים גם עם כדור. ברגל. זה כך מאז יום הכיפורים בו הייתי בן שש. אז הוא נפל על 6 באוקטובר. 1973. יצאתי […]