במשך שנים רבות הוביל צפריר בן אור תהליכים מרכזיים בקיבוץ, בעיקר בתחומי השינויים המבניים והפיכתו למה שמכונה היום "הקיבוץ המתחדש". כיום, לאחר כשני עשורים מאז תחילת אותו מהלך, רצינו לשמוע כיצד הוא רואה את הקיבוץ בפרספקטיבה אחורה וקדימה   כבר מתחיל להחשיך כשאנחנו מתיישבים במשרד של צפריר בן אור, בהנהלת החשבונות הישנה, ומיד אנחנו נוטלים […]

התיישבתי מול אבא שלי, יו"ר הקהילה לשעבר, לשיחה על מה שקרה ומה שלא קרה כשכיהן בתפקידו. אנחנו יושבים רחוק לאו דווקא בלל הקורונה אלא בשל מצבו הבריאותי הרגיש והראיון מלחיץ אותי מכמה סיבות כולל העובדה שהוא מרצה לשיטות מחקר וכישורי בניית הראיון שלי, איך נאמר, ירוויחו מעוד קצת שיטתיות   אני מזכירה לו כי חלק […]

1969 – האדם נוחת לראשונה על הירח, הביטלס מתפרקים ובפינה מזרח-תיכונית קטנה, כשהוא בן 30, מקבל אורי אסטליין משימה חשובה – תפקיד עורך העלון של גבעת חיים איחוד. "הקיבוץ, כמו המדינה, באופוריה שאחרי ששת הימים. המצב החברתי היה יציב למדי והמצב הכלכלי עמד להמריא יחד עם 'גת' שעמדה אז על מסלול ההמראה", הוא זוכר. "בדיוק […]

  את תמי הורוויץ הכרתי לראשונה כמטפלת מובילה בגן רימון, לשם נכנס בננו הבכור עם נחיתתנו בארץ ובקיבוץ לפני כ-38 שנים. היא הייתה מאושיות הגנים בגח"א וכך התקבע הדימוי שלה בקיבוץ לאורך שנים המעבר שלה לתפקיד שונה לגמרי במזכירות (שהפכה באותן שנים להנהלה) בגיל 50 פלוס, אינו דבר של מה בכך אך תמי נענתה לאתגר. […]

בסגר הראשון והשני צמחו כאן בגבעה כמה יוזמות מקסימות, רובן בתחום הגסטרונומיה, אך לא רק. אספנו כמה מהן בסיפור ובתמונות, כדי שכולנו נוכל ליהנות הבייגל של סהר (אשל) "אני סהר, בנם של אפרת ומאיר אשל, לומד בכתה י'. הכל התחיל בסגר הראשון כשפתאום היה לי זמן פנוי בבית בין אימוני אתלטיקה לעבודה והתנדבות בקיבוץ ואז התחלתי […]

מירהל'ה ערכה את העלון כעורכת משותפת בשנת 1996 וגם בין 2003-2010. היא סיפרה לשלמה כהן סיפור המאפיין את תבנית עבודתה   יש לי זכרון חשוב מהתקופה בה ערכתי את העלון, שאני מספרת אותו מדי פעם, כמעין הבנה פנימית המשקפת מימד חשוב שלי ושל העלון. הייתי בחופשה בחו"ל וגם תמר רז לנג, שערכה איתי את העלון […]

בעלון הקיבוץ בתחילת 1972, עדי נחמני מציג בשפה פיוטית את הלוגו החדש שעיצב אמנון לוי: "בשער, בראש חדש ניצב עתה עלוננו לפני קוראיו. תוספת צבע ועיצוב משוכלל של הסמל – ליתר נוי נועדו, למשוך את העין בטעם. אלה השיפורים והבאים בעקבותם מבשרים אחת לפחות: אי קיפאון.  עם זאת מודעים אנו לתפקידנו הראשי: להעלות את רמתו […]

ביקשנו מנטע, הבת של שרון ויניב אופיר, לכתוב לעלון ה-1,000. היא בחרה לכתוב על הכדור. ביקשו ממני לכתוב דבר או שניים לעלון ה-1,000. לא יכולתי להרשות לעצמי לפספס את ההזדמנות, אבל תהיתי על מה אני יכולה לכתוב, משהו שישפיע. מה אני, נטע, בחורה סטנדרטית ורגילה למדי, יכולה לחדש שעוד לא נכתב פה? ביקשו שאכתוב מה […]

  בשנים האחרונות למדתי להפוך שאריות של אוכל לזהב אדמה משובח. ואם "עירניקית" כמוני יכולה להפיק זהב מהקרקע, גם אתן/ם יכולות/ים. אנחנו יכולים לדבר ולדבר על איכות הסביבה, אבל רק מודעות ועשייה של רבים יובילו (אולי) לשינוי וכך נשאיר לצאצאינו כדור ארץ שלא יתכלה במהרה, אמן. מה הוא קומפוסט? בעברית קומפוסט היא "דשונת", שם חמוד […]

הגשם הראשון מעיר זכרונות ששכבו ספונים במגירה וחיכו לו. זכרונות משנים בהן עקבנו מבפנים אחר חילופי העונות וחיינו בתוך השינויים, בתוך הזמן החולף. השמש, הממהרת לשקוע בדרך מהגן הביתה, מספרת ששעון חורף, השרוולים הארוכים מלפני שנה שכבר קצת קצרים על ידיי, מספרים שהגשם הפתיע את אמא וטרם בוצעו חילופי חורף- קיץ בארון, השבלולים היוצאים באלפיהם […]

תמר ערכה את העלון בשנת 1990 וגם בשנת 1993 וסייעה בהתנדבות בין 2003-2010. היא כותבת איך אמור להיראות העלון כיום, לדעתה הגעתי לעריכת העלון מתוך עבודתי כעיתונאית, עורכת לשון וכתבת לעת מצוא ב"על המשמר" ובהמשך בעיתון התנועה הקיבוצית. דעתי הייתה שכלי התקשורת הפנים-קיבוצי (תקראו לו עלון או עיתון) צריך להיות נושא הקשר ההדדי בין חברי […]

והפעם ענת רקחה לנו פופקורן ורוד לחודש המודעות לסרטן השד. כבר הלכת להיבדק?… מצרכים: 6 כוסות פופקורן 2 כוסות סוכר 3/4 כוס חלב 2 כפות סירופ תירס (אפשר להחליף בדבש עם טיפונת מים) כפית תמצית וניל קורט מלח טיפת צבע מאכל ורוד מה עושים? שופכים את הפופקורן לקערה גדולה. מכניסים חלב, סוכר, סירופ תירס ומלח […]

בראש השנה בירכנו את כל הציבור וביום הכיפורים, היינו אמורים לבקש סליחה. אך היות והעלון יוצא מדי חודש, לא הייתה לנו הזדמנות. אז הנה שנינו, ליאור ואני, מבקשים את סליחתם של מי שנפגעו מדברים שנכתבו בעלון, הושמטו, או הובנו שלא כהלכה, מדברים שאולי היו צריכים להיכתב – אך לא נכתבו ומבקשים לפתוח דף חדש. מי […]

מוזר וכואב נורא לומר עליך אבא מת. מוזר לי לבוא לבית קברות בגללך ולא איתך. או לא לראות את האוטו שלך בכניסה ולדעת שאתה וסוניל כבר עומדים בין העצים במקום הקבוע. זוכרת לאורך השנים, שיחות רבות משעשעות על ההלוויה שלך ועל המוסיקה שאתה רוצה שישמיעו בה ואני, שמנסה לשכנע אותך על מוסיקה אחרת. קיבלתי ממך […]

מגיע לו שיכתבו עליו שיר בלי האיש הגדול הזה, לא יכולנו לשיר שירים עם האיש הגדול הזה יכולנו להיות אנשים, על כן מגיע לו שיכתבו עליו שיר כן להגיד תודה, כן להריע לו, גם לברך אותו מגיע לו שיברכו אותו כי בלי האיש הגדול הזה לא היינו מכירים כל שביל בפרדסים, לא היינו יודעים איך […]

היית לי מחזר, אהוב, בעל ואב לשלוש בנותינו האהובות. גדלנו יחד ולמדנו לחיות קצת אחרת מכולם, אבל באושר רב. הכאבתי לך מאוד כשנפרדנו. הייתה תקופה קשה אך קצרה, כי החלטנו מראש להישאר משפחה, שותפים לכל למען בנותינו הנפלאות והיקרות. נהיינו ידידים טובים בגידולן ואפילו חברים יותר טובים. כאשר שלומית התחברה לחייך- מהר מאוד הפכנו למשפחה […]

ביום הולדתך הראשון אחרי היכרותנו, כתבתי לך הקדשה: רגליך באדמה, ראשך בעננים וידיך כה רכות…ובאמת היה בך שילוב עוצמתי של ניגודים. אמרת תמיד שבמלחמת ששת הימים נולדת מחדש ממטר תשעים ושלש למטר וחצי (על כסא גלגלים). אמרת תמיד שאתה לא מנהיג, אלא נותן במעשיך דוגמא אישית וכך שימשת מקור השראה לרבים. כשהכרנו, שאלת אותי אם […]

כשחזרתי מבית לווינשטיין, הייתי מבולבל ומטושטש. ענת ברנע פגשה אותי ואמרה: "בוא, נבדוק לך את המוח" וכך היה. הייתי אצלה במכון והיא עשתה לי את כל הבדיקות. ענת היא דוגמה לאדם שלא עושה חשבון לכסף. היא תורמת את מה שהיא יכולה למי שצריך ורואה את בני האדם. לכן, אני מעניק לה את תפוז הזהב.

"צוות ההיגוי לתהליך ההסכמות". לאחר התהליך הסוער שליווה את לידתו של הילד המוזר הזה, היה לי ברור שאלווה אותו מקרוב בצעדיו הראשונים. קבלו זרם תודעה היישר מהמפגש הראשון   במהותי אני אופטימי ועדין, אז אומר זאת באופטימיות ובעדינות: המצב כזה, תתמודדו. אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל, אז אולי אחזור להתחלה. מי זוכר שההתחלה […]

בעלון חודש יוני חזרתי עם לוחמים מהקיבוץ 53 שנים אחורה, אל מלחמת ששת הימים. במפורש או שלא, כולם התייחסו לאותה מלחמה כאל "טיול". בגליון אוקטובר אני חוזר איתם 47 שנים אחורה, אל סופו הרע והמר של הטיול   גיורא ידיד רוחות סתיו קרירות עוטפות אותי על המרפסת של חיה וגיורא ידיד והגולדסטאר שחיה מעבירה לי למרפסת […]

לא מזמן שאלה אותי שכנה איך וממתי אני חברה של סמדר (לשם) ארבל. עניתי שמהגן. היא ענתה "אה. דרך הילדים? מהתקופה שלהם בגן?" עניתי: "לא, מגן דקל לפני 30 ומשהו שנים". סמדר היא חברה כזו שגם אם לא נדבר שנה, כשנפגש, נמשיך כאילו הפסקנו אתמול והיות והיא לימדה אותי טריקים מצוינים כבר בגן דקל, כמו […]

במסגרת הפעילויות החשובות של הסביום, בניצוחן של גילת שניר וממי לברון, מוצגות בימים כתיקונם (ולעיתים גם בתקופת הקורונה) תערוכות של יוצרים מקומיים   מעטים מכירים את כל האמנים כאן ויצירותיהם ומכיוון שמדובר במקום השוכן במרכז הקיבוץ, כדאי לחשוב על האפשרות לפתוח אותו לעיתים לציבור הרחב, בשעות בהן אין פעילות לפנסיונרים וכך לחשוף גם את הציבור […]

דבורה הדר לקחה על עצמה את מדור "בנות ובני הקיבוץ בגולה הדוויה". אתם מוזמנים להפנות אליה קנדידטים לראיונות. להלן סנונית ראשונה ותודה רבה לדבורה על היוזמה שלום לכולם ממשפחת ארזי בניו ג'רזי: שלומית, בועז, אגם (12) ונגה (7). שמחנו מאוד על הפנייה לספר על עצמנו ועל החיים פה. זו הזדמנות לשמירה על קשר שבאה לנו […]

בגבעת חיים קיימת הפרדה בהשכרות נדל"ן בין הקהילה לעסקים. ההפרדה הזו מיושנת (קצת כמו האספקה והמרכולית של פעם) גורמת לבזבוז משאבים, בייחוד משאבי ניהול, גורמת לבעיות של אחידות ואסטרטגיה בניהול הנכסים ובסופו של דבר פוגעת גם במשכירים (אנחנו) וגם בשוכרים. אפשר כמובן לשמר את ההפרדה ברמת הנהלת החשבונות אבל לא מעבר לכך. לפני כשנה בערך […]

לקראת הבחירות לוועד ההנהלה, נעלה כל פעם טקסטים שכתבו המועמדים על מנת שתוכלו להכיר אותם. בהצלחה! לכתבה הראשונה לכתבה שניה לכתבה שלישית לכתבה רביעית תמר שגיא תמר שגיא, בת משק. בת הזוג של דורון כהן. אמא של סהר, איתי וגל. בעלת תואר שני בפיזיותרפיית שלד-שריר וספורט. ערך מוסף שאני יכולה להביא להנהלה? אני חיה ועובדת בקיבוץ. אוהבת […]

לקראת הבחירות לוועד ההנהלה, נעלה כל פעם טקסטים שכתבו המועמדים על מנת שתוכלו להכיר אותם. בהצלחה! לכתבה הראשונה לכתבה שניה לכתבה שלישית לכתבה חמישית דויד שרון מי אני? דוד שרון, נולדתי בקיבוץ בשנת 1969. נשוי לקרן ואבא לבנותיי ירדן ולדניאל. בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני מגיסטר בהנדסה שניהם מהטכניון בחיפה. כבר 15 שנה […]