בין השנים 2015-2026 יכלו להתרחש הרבה דברים ואכן, השנים שחלפו מההכרזה על הקמת שכונה ג' וההחלטה להצטרף לקיבוץ, עד המעבר בפועל היו רצופות עשייה וציפיות עבור אורית ואורן שחם.

בעוד שבחיהם הפרטיים והמקצועיים הם הכירו, התחתנו הקימו משפחה עם שלושה ילדים לצד התקדמות מקצועית משמעותית, הרי שהמעבר לגבעת-חיים איחוד נראה מתרחק ככל שהתקרבו אליו. הבטחות, עליות והרבה מורדות בהתקדמות להקמת השכונה, יצרו פער מהציפיות שנוצרו בתחילת הדרך אבל הם לא ויתרו.

על השאלה באשר לקשר לגבעת-חיים איחוד, עונה אורן, שהוא נכדם של מרים וברוך שוורץ, הוריו של ראובן, אביו שהוא גם אחיהן של דורית סיון וזיווה. ראובן הלך לעולמו לפני 25 שנים ונקבר כאן והקשר של אורן לקיבוץ, למשפחתו וחבריו כאן נמשך כל השנים, מהילדות ועד היום. "אני נהנה לצורך המעבר מהזכויות של סבא וסבתא, ברוך ומרים שוורץ", הוא אומר.

מספרת אורית (39): "גדלתי בזכרון יעקב ויש לי שני אחים גדולים ממני. במקצועי אני מהנדסת תעשיה וניהול, עובדת בחברת הייטק המוכרת מוצרים פיננסיים בארה"ב, כולל בנושאי כרטיסי-אשראי והלוואות כך שאני נוסעת לשם לא מעט. אמי מכפר-סבא במקור ואבי במקור מחיפה".

אורן: "נולדתי בפרדס-חנה ב-1980. הוריי עזבו את הקיבוץ בשנות השבעים ושלושת אחי הגדולים נולדו לפני שההורים עברו לפרדס-חנה. אחרי הצבא עברתי לתל-אביב, שם התחתנו ונולדו לנו עפרי (9.5) ואורי (8). בהמתנה למעבר לקיבוץ, עברנו לכפר-סבא שם נולדה נטע (4.5) הנמצאת בגן דקל. עשינו זאת בידיעה שמערכת החינוך שם היא מן הטובות והזמינות".

אורן עובד כמהנדס אלקטרוניקה האחראי על הפיתוח הטכנולוגי בחברת MSD בנתניה, חברה טכנולוגית לניטור בעלי חיים, למשל ברפתות חכמות ובתחומים רבים אחרים. 

נדב סיון, בן דודו של אורן הגר במענית, הוא בגילו והם בילו הרבה יחד לאורך השנים. כמו כן, יש לו כאן בת דודה (מיטל) ובן דוד – גיל, שעבר אף הוא לשכונה ג' לאחרונה, עמם הם שומרים על קשרים טובים.

שאלתי אותם, מה הניע אותם לבחור בגח"א ולא לוותר על הבחירה גם לאחר כל המהמורות והדחיות שעברה השכונה, תקופה בה "נשרו" חלק מהנרשמים המקוריים לשכונה?

אורן: "חיפשנו חיי קהילה. השורשים שלי כאן וחלק מהמשפחה המורחבת חיה כאן ושומרת על קשרים טובים איתנו. גם אחותי ואחיי היו קשורים מאוד לקיבוץ. בנוסף לכך, יש לי כאן חברים, לאחר שכילד הייתי מבלה כאן אצל המשפחה ובבריכה בחופשות ובסופי-שבוע. יש לקיבוץ שם טוב כיישוב איכותי. רצינו את השקט שבחיי קיבוץ".

בבואי לביתם, הדגישו אורית ואורן ונוכחתי במו עיני, שאין עדיין מטבחון למרות שחלק ממרכיביו נמצאים על הרצפה. "יש עוד דברים שחסרים או שהקבלן אמור לתקן", מספר אורן. "היינו אמורים לקבל את הדירה בחודש מרץ השנה, כך הובטח לנו ואז היינו אמורים להספיק את כל ההכנות, אך בסוף קיבלנו מפתח רק באמצע יוני. היה לנו חשוב שהילדים יכנסו למסגרות של המרכזונים והגן, עוד לפני תחילת שנה"ל ושיעבירו את הקיץ פה בסביבה של הקיבוץ, בכדי שתהיה 'קליטה רכה' ונעימה יותר".

ואיך אתם מתרשמים מהזמן הקצר שאתם כאן, על רקע מה ששמעתם על הקיבוץ? 

אורית: "ביקרנו פה הרבה, כך שהמקום לא זר לנו. אנחנו רואים שמערכת החינוך ברמה גבוהה וזה בולט אפילו על רקע המערכת האיכותית שחווינו בכפר-סבא. מורות שהכרנו שם המליצו לנו על ביה"ס 'משגב' שם ילמדו שניים מילדינו מהחודש הבא. הפעילויות הרבות והמגוונות במרכזונים בחופש לצד העובדה שרואים ומתייחסים לילד שלך, נותנים הרגשה טובה, שהם 'מאוד שם' בשביל הילדים".

כך, למשל, הם מספרים כי עפרי השתתפה וממש התלהבה מביקור לילדי המרכזון, שאירגן ואירח עומרי לנג בבסיס חיל-האוויר בו הוא משרת.

בשכונה הם גרים בסמוך למשפחות של מיכל ואלעד וילק, גיא באור, תום קולייר ונמרוד ושירלי צ'רבינקה. אורן מכיר אחרים בשכבת גילו עוד מתקופת הלימודים, כמו נועה לברון ומשפחתה הגרים בשכונה ואילן בן-נח הגר בקיבוץ מחוץ לשכונה.

שאלתי אותם על הציפיות שלהם למעורבות בחיי הקיבוץ בעתיד. "בחרנו בקיבוץ כי ציפינו לחיי קהילה", אומרת אורית. "חיי הקהילה והתרומה לפעילות הקיבוץ הן חלק מהסיבות שלנו להמתין זמן כל-כך ממושך ולהגיע לכאן, כפי שעשינו. נראה מה נוכל לעשות למען הקהילה בהמשך הדרך. אנחנו רוצים לעזור במה שנוכל עם כישורינו ונסיוננו. כבר עכשיו אנחנו חשים שאנשים כאן הם מסבירי פנים, אכפתיים וברמה. במידה מסוימת לפעמים אנו לא מאמינים שזה אכן קרה ואנו רק בתחילת הדרך ומצפים להמשך".