מבחינתי, ההצבעה בסוף שבוע זה על אישור הכניסה להסדר הביניים, איננה עוד הצבעה.

לטעמי זהו מבחן לחברה שלנו: האם האינטרס האישי של כל אחד ואחת מאיתנו עומד לפני הכל, או שאנחנו, כחברה, רואים גם את האינטרס הקהילתי? ולא פחות חשוב את האינטרס האישי של אותן משפחות אשר מסיבות שונות לא זכו עד היום לממש את זכותן לראות את בנם או בתם בונים את בית חלומותיהם בגבעת חיים איחוד.

במקרה הנדון, קיבוצנו מתחלק להבנתי לשלוש קבוצות. קבוצה של אלו המעורבים באופן ישיר בשכונה ג', קבוצה של אלו אשר מתנגדים להתקדמות בנושא השיוך וימצאו כל פעם הסבר אחר מדוע לא עכשיו ומדוע עדיין רב הנסתר על הגלוי וכו', וקבוצה גדולה, של רוב הציבור, אשר מתלבט ומנסה לשקלל את בליל המידע שהורעף עליו בשבועות האחרונים.

גילוי נאות: אף אחד מבניי איננו רשום לשכונה ג', ולכן הייתי אמור להיות אדיש לתוצאות ההצבעה.

בשלוש שנים האחרונות, היינו עסוקים בדיונים שלא הובילו לשום מקום. סד הזמנים המאיים עלינו מצריך הכרעה ועכשיו.

השאלה העומדת על סדר יומנו כחברה היא, האם אנו יוצאים מהסטגנציה החברתית והכלכלית   (ללא חתימה על הסדר הביניים לא ניתן לפתח את אזור התעסוקה) וחוזרים לתהליכי צמיחה דמוגרפית ופיתוח כלכלי? או ממשיכים להתבוסס באותו הבוץ כאשר אנחנו משאירים מאחור את אותן משפחות צעירות אשר מבקשות סוף סוף להגשים חלום, כמו אותן עשרות משפחות ששפר גורלן וכבר בנו את ביתם בשכונות א' ו-ב' ואת הוריהם, מאוכזבים ופגועים.

ערבות הדדדית איננה נמדדת רק כאשר אני צריך שהחברה תעמוד לצידי ברגעי משבר כלכלי או בריאותי, אלא גם כאשר אני שם בצד את האינטרס האישי הצר ורואה את צרכי החברה או חלקים ממנה.

את הוותיקים שביננו אני שואל: האם זו החברה שהורינו, מייסדי המקום הנפלא הזה, כיוונו אליו? האם זה החינוך שקיבלנו?

את הצעירים, אלו שכבר קבעו את ביתם בגבעת חיים איחוד, אני שואל: האם זו החברה בה אתם רוצים לחיות? האם זה הכיוון שאתם רוצים לחנך את ילדיכם אליו?

ובכל זאת, נקודה אחת חייבים לזכור ולהפנים: על פי רמ"י, גבעת חיים איחוד הוא קיבוץ משייך. בקיבוץ בוצעו עסקאות עם גורם שלישי בצד הורשת בתים מחברים שהלכו לעולמם וזאת בנוסף לעובדה כי בתקנון הקיבוץ מופיע מפורשות ההחלטה על שיוך דירות על פי החלטה 751 של רמ"י. עד היום מדיניות רמ"י הייתה פסיבית, קרי, כן חותמים / לא חותמים על היתרי בנייה. ברגע שרמ"י יהפכו אקטיביים, גבעת חיים איחוד עלולה להמצא במצב בו החלטה 751 היא החלטת השיוך והסנקציות אשר יושתו עלינו, אם לא נעמוד בדרישות התשלום, יהיו אכזריות.

חשוב שתיעלם האשליה כאילו אם לא נחתום על הסדר הביניים, רמ"י לא תגיע לדרוש תשלום בגין הקרקע במוקדם או מאוחר.

לסיכום, אני קורא לכל חבר וחברה אשר עתיד החברה שלנו חשוב להם, לתמוך בהמלצת ההנהלה והמועצה ולהצביע בעד אישור הכניסה למתווה הביניים.