הייתה פאניקה שותקת באוויר. אני יודע כי הייתי שם. זה היה ערב עגמומי של תחילת סתיו, כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, כאשר האקדוחנים המקומיים התכנסו במתקן בטחוני בירכתיים הדרום-מזרחיים של הקיבוץ. "אספנו את כל בעלי רשיון הנשק בקיבוץ אותם ניתן היה לספור על יד אחת. באותו הערב לא הייתי בטוח במידת ההיכרות של כל אחד […]

ביקשתי לראיין את יותם סיטון, היות והוא בחור "על הכיפאק" ומקרה נדיר בתקופה האחרונה של בן גח"א העובד במערכת החינוך הבלתי פורמלי. מעבר לשיחתנו על חינוך, הרי שהערך המוסף של דבריו הוא חלקו במלחמת "חרבות ברזל" מאז 7 באוקטובר, עליו הוא הסכים לדבר כאן. הוא אחד מני רבים שלקחו חלק במלחמה מחמולת גושן, סיטון, אשל, […]

יש האומרים כי יום אחד תסתיים המלחמה. תאריך עדיין אין והניחושים נעים בין חודש לעשור. אבל תסתיים מתי שתסתיים, כמו כל מלחמה היא תצרוב את רישומה הכבד, האפל והקשה באלו שהשתתפו בה. לפני קצת יותר מ-50 שנים היה טירון בסיירת גולני עד להשפעות ההרסניות של מלחמת יום הכיפורים, כאשר רבים מחבריו ליחידה נהרגו בה. מאז, […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]

להכנה מדג סלמון שנשאר במקרר. דג סלמון בצל חתוך זיתים חתוכים 2 גבעולי סלרי חתוכים מיונז ביצה פירורי פנקו מלח / פלפל שום ניתן להוסיף רוטב טריאקי מפוררים את הדג מערבבים את כל המרכיבים מטגנים במעט שמן

"מתוך המפעלים / מתוך המשרדים / מבין רגלי נשים / מבין הילדים / הצפירה תיקח אותנו / לשדות האדומים. / במלחמה יש רחם / אנחנו נולדים / בפחד יש חיים / שלא ידענו לפנים", למרות שאת המילים של הלל מיטלפונקט בביצועו של גדול הטרובדורים הישראלים, היינו שומעים הלוך והשמע בכל פעם שעלינו וירדנו מלבנון לפני […]

תקציב אינו רק מספרים. מאחוריהם יש שעות של חשיבה כוללת ופרטנית לגבי הקיבוץ ועתידו בתחומים שונים. אנסה לתת סקירה קצרה על-מנת לקרב אתכם לנושא הקשור לקהילה ולחיי הפרט. הקיבוץ נערך לשלב הבא לקראת השיוך, תוך התאמת התקציב למציאות משתנה בדגש על יעילות ושמירה על איכות החיים תקציב 2024 שאושר לאחרונה במוסדות הקיבוץ, מציג התאמות חשובות […]

ראשית, אני רוצה להודות ליריב אמיתי, הצייר המוכשר ובעל חוש-ההומור הייחודי והמפותח, על שהעניק לי את תפוז הזהב בחודש שעבר. לקבל את ההכרה ממישהו שהדרכתי לפני עשרות שנים, זה משהו!  בשנים האחרונות אני זוכה להכיר אנשים שלמרות גילם המתקדם הם פעילים, תורמים למשפחתם ולחברה וממשיכים להתפתח ולפרוח. אורי מירון הוא בהחלט אחד מהם. אני רוצה […]

יותם פרי הוא בנם של חן ואלעד פרי, נכד של עליזה ואחיהן של יהלי (המשרתת בחיל-הים) והתאומות אורי ונועם הלומדות בשחר בעין-החורש. הוא נמצא בשנת-שירות בכפר נוער חקלאי סמוך לעפולה והתכוון לצאת למיונים לסיירות בסוף הקיץ הקרוב, אך המלחמה טרפה את תוכניותיו, כפי שנספר בהמשך.  "במסגרת שנת השירות בכפר-הנוער החינוכי, אני עובד עם נערות ונערים […]

 סבא וסבתא לא יחזרו לרעים לעולם? ילדים רגישים שואלים שאלות חכמות ואמא שותקת. אין לה תשובה. ורק על שאלה אחת היא יודעת לענות – המלחמה נגמרה כבר? לא.

מה משותף לאורנה ישראלי ומשפחות לין, תירוש, מדיני, כהן, תמר וגרשון שפע, דן לברון, תמי הורוביץ, נורית דייג, נועה לוי, אורי מירון, ראובן אתר מהמאוחד ואחרים? כולם (מתנדבים) בקבוצת "ותיקים לחקלאות" של הקיבוץ אותה ארגנה אורנה לצורך עזרה לחקלאים במושבי עמק-חפר.  ישנם חברים מקיבוצנו המתנדבים/התנדבו בעזרה לחקלאים בישובי העוטף ובצפון במסגרות של עזרה חקלאית, כמו […]

ליעד שחר פגש איחודניקים כבר בשנת 1993. "אני מעין גב במקור ובטיול י"ב ליוון, טיילנו עם גבעת חיים איחוד ולא, הם לא היו עם האף למעלה", הוא מחייך כשאנחנו יושבים לשיחה. הוא לא דמיין אז שיבוא היום שבו יתגורר בגח"א. נפגשנו כשבחוץ מבול פראי, ברקים ורעמים, על השולחן עראק וצלחת ערמונים. על הפרק – ציונות […]

בשבועות האחרונים קיבלו חברים רבים פנייה אישית מיפתח לברון לתרום כמידת יכולתם לפרויקט העתקת האורווה למקומה החדש ולשמחתנו, תרמו רבים ברצון וביד רחבה. הקמפיין המבוסס על פניות אישיות, מחליף קמפיין מימון המונים רחב יותר אשר תוכנן בקפידה בידי צוות התכנון של האורווה החדשה ועלה לאוויר ב-6 באוקטובר. למותר לציין כי הורדנו אותו מהאוויר 12 שעות […]

לאחר שהתבקשתי לכתוב כמה מילים על משמעות האורווה עבורי בתור נער, השאלה הראשונה הייתה – למי אני כותב? לאורווה? ליפתח? או בכלל לעצמי? אני חושב שעצם השאלה, מסבירה באופן מסוים את המקום המיוחד והעוצמתי הזה שהשפיע על אין ספור בני נוער בקיבוצנו. האורווה (המקום) – משהו בפשטות המקום ובאינטימיות שלו, אפשר לי להרגיש בבית בכל […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]

חצי ק"ג גרגרי חומוס כפית אבקת סודה לשתייה חצי כוס טחינה גולמית שליש כוס מיץ לימון טרי סחוט חצי כוס מי בישול של החומוס 2-3 שיני שום טרי מלח שמן זית משרים את גרגרי החומוס במי ברז + סודה לשתייה כל הלילה. למחרת, שוטפים את החומוס היטב ומרתיחים במים נקיים. מבשלים כשעתיים ומדי פעם מסירים […]

אנחנו, כמדינה וכקיבוץ, נמצאים בשלב לא ברור במלחמה בה עדיין לוחמים אלפים וביניהם חבר'ה מהקיבוץ, בעיקר בסדיר אך גם במילואים. בין המילואימניקים נמצאים חברים שהתנדבו ומשרתים בנאמנות ומסירות ראויים לציון. קשה להעביר את התחושות הטריות והחיות כל-כך, כשאנחנו עדיין בעיצומו של האירוע ומטרות המלחמה המוצהרות רחוקות מהגשמה. החטופים, עדיין לא איתנו וסובלים באופן כואב, כאשר […]

תודה רבה לאבי על תפוז הזהב. הוא בהחלט היה אחד מהבחירות שלי לתפוז הזהב.  אני מגלגל את התפוז הזהוב לשלמה כהן.   את שלמה פגשתי בצמתים שונים בחיים בקיבוץ – כמדריך בשכבת הנעורים, כאחראי על הסטודנטים וכו'.  מאז עד היום המפגש עם שלמה נעים, ידידותי והומאני. שלמה נותן לי הרגשה של עניין כנה במצבי ובמעשי. 

"מחר בחמש", שולח לי סיזל הודעת ואטסאפ בלילה שלפני כן ואני מתייצב בשעה היעודה במשרדו שמתברר כריק, חשבתם שזה כל כך פשוט לתפוס אותו? אני מציץ לחדר ממול ומוצא אותו בתוך ישיבה המורכבת מחבורת גברים שנראים לא קיבוצניקים בעליל (עוד מעט נספר על מי ועל מה נסבה ישיבה זו). אני עושה לו סימונים טקטיים כדי […]

בשבת ההיא הוקפצתי יחד עם חברי לגדוד 9207, גדוד חי"ר המשתייך לחטיבת ירושלים, היישר לימ"חים במחנה שדה תימן (כל קשר לח'ותים מקרי בהחלט) בואכה באר-שבע. לא ידעתי באותו רגע לאיזו גזרה נצטרף בלחימה, אבל היה ברור שהפעם מדובר בצו 8 שונה בעוצמתו מהפעמים הקודמות. הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ובחוגגי המסיבה ברעים, […]

זה סיפור על מקום קטן, סיפור על קשר, סיפור על קהילה (להבדיל מ"קהילה") ובעצם, כמו כל הסיפורים הטובים – זה סיפור אהבה. המקום הקטן הוא הגינה הקהילתית, הקשר הוא הקשר בין האדם לצמח, הקהילה מורכבת מכמה פרטים השותפים לחזון ולעשייה והאהבה – קשורה לכל אלו גם יחד. "לדעתי זה היה בשנת 2012", מספר אורי לין. […]

חניתה היה הקיבוץ הראשון אליו הגיעה אמי בשבוע בו החלה מלחמת העולם השנייה, לפני שהצטרפה לאבי ברמת-יוחנן ואחר-כך בקיבוץ שמיר.   כיום, 84 שנים לאחר מכן, אני פוגש בדירתם של ניר ואורית ארזי בגח"א את פרומה ליפשיץ מחניתה, אמה של אורית ושומע כי גם היא החלה את דרכה ברמת-יוחנן, אך התעקשה לעלות לחניתה, שם גר כבר […]

באחד האמשים, ביום שישי שמשי, מתייצב אמיר שילה בעמדת הראיונות של העלון, לסיכום הקדנציה שלו כנציג גבעת חיים איחוד במליאת מועצת עמק חפר. הוא מודה בהכנעה שתיכף הוא סוגר 48, נשוי לאיילת והם הורים לעומר (19) נעמה (16.5) ואורי (13.5). נולד בגבעתיים לאבא איש צבא קבע ובמסגרת תפקידו הגיעו לירושלים כשהיה בן חמש. בסוף בי"ס […]

אברהם סינדליס מבין ערבית ועוקב אחר המדיה של ערביי ישראל המכנים עצמם פלסטינים. כעורך פתוח, ביקשתי ממנו לסקור את גישתם הלאומית כפי שהיא באה לידי ביטוי בכלי התקשורת שלהם, ללא כחל ושרק כאשר ברקע נמצאים המשבר הגדול והמלחמה בעזה (שלמה כהן). "הגיעה העת שתסתלקו / ותמותו היכן שתרצו, אבל אל תמותו בינינו / בתוך ארצנו […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]

חצילים 2 פלפל אדום חתוך לקוביות קטנות 1 פלפל חריף חתוך קטן שום (לפי הטעם) עגבניות חתוכות קטן מלח 3 כפות חומץ שמן זית פטרוזיליה שורפים את החצילים על האש, מנקים מהקליפה ושמים לילה במקרר. במחבת מטגנים בשמן זית את הפלפל והפלפל החריף. מערבבים ומוסיפים את החצילים, ממשיכים לערבב, מוסיפים שום לפי הטעם, עגבניות חתוכות […]