בחלומותיי הפרועים ביותר לא דמיינתי כי בשבוע הראשון שלי על כס השיפוט, אצטרך להכריע בסכסוך שכנים המשליכים זה אל חצרו של זה ולהיפך את החתולות והתרנגולות שלהם ואמצא את עצמי פורצת בצחוק, בעוד הקלדנית שלי נוזפת בי ומסבירה לי: "לשופטים אסור לצחוק".  אל העיסוק בעריכת דין הגעתי מתוך סקרנות גדולה למתרחש באולמות בתי המשפט ולאופן […]

בקרוב מאוד ודי מאוחר בלוח השנה, נחגוג את חג השבועות. גם החג הזה יהיה שונה כמו כל החגים בחודשים האחרונים, אך צוות המחלבה הקטנה נערך במלוא המרץ להכין את הגבינות שאתם אוהבים. לאחרונה התרחשו כמה שינויים במחלבה, כאשר המהותי בהם הוא מספר העובדים שגדל. בתחילת דרכנו חשבנו שלא נצטרך עובדים רבים ונוכל להסתמך על הידיים […]

מזה כחצי שנה, פחות-או-יותר מתחילת המלחמה, אני מזמזם לעצמי שיר של יצחק קלפטר המסתיים במילים "יהיה-בסדר". אז חיפשתי את השיר תחת השם "יהיה בסדר" ביוטיוב ובספוטיפי אך ללא הועיל, השיר לא נמצא. רק בשעה שהקשבתי לשירי קלפטר באינטרנט, התגלתה האבידה: שם השיר איננו "יהיה בסדר" אלא "טל על פרחי הזמן" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק […]

לְרֶגֶל מוֹמוּלַדְתָּהּ הַשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל גַּחַ״א {מַשְׁמָע, גִּבְעַת־חַיִּים אִחוּד, בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת} אֵל קוּדְס עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּמַאִי, סִימֶן טוֹף וּמַזֶּל טוֹף –  גַּחַ״א ״וִּיז מִי״. אֲנִי אוֹהֵב אֶת דְּשָׁאַיִךְ, וּמַעֲלֶה חִיּוּכֶךְ –  כְּטַל רֵטוֹב, עֲרֵב, מְחַבֵּק וְנָעִים עֲלֵי  כָּרִי דֶּשֶׁא קָצוּר. גַּחַ״א ״וִּיז מִי״,  גַּחַ״א/ אֵל קוּדְס ! בִּשְׁבִילִי אָתְּ בֵּיתִי  הָרִאשׁוֹן בַּמּוֹלֶדֶת – וְאוֹתִי כְּאֵשׁ […]

כוס קינואה כוס עדשים שחורות / חומות יבשות בטטה מקולפת וחתוכה לקוביות קטנות בצל סגול חתוך לקוביות קטנות חופן פטרוזיליה קצוץ למי שאוהב חריף – 2 פלפל צ'ילי אדום טרי חתוך לרצועות דקות ניתן להוסיף: חופן צימוקים / חופן חמוציות / חופן צנוברים / אגוזי קשיו רוטב: מיץ מלימון גדול סחוט 4-5 כפות שמן זית […]

הריחות, הפריחות, הזריחות, כולם יחד מעידים שהוא כאן – האביב. "נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות / אביב עול ימים וסוער וסופו / כבר כתוב בעלי ניצניו / אבל הוא מסתחרר / כפרפר במעופו / וכמוהו נצחי בעיניו". רק מעטים כמו גרוסמן יכולים ללכוד את העונה הקצרה הזו במילים, עונה שנראה כי הולכת ומתקצרת בכל שנה. "קצר […]

תודה רבה לאורי מירון שהעביר אלי את ״תפוז הזהב״. אחרי שהחזקתי אותו אצלי שבועיים, אני מבקש להעבירו אל איציק הרץ.  כמו רבים וטובים, איציק עבד איתנו בגד״ש שנקרא אז ״כותנה״ ומאוחר יותר הובילו אותו נטייתו וחושו הטכני לעבור למוסך. החקלאות בגבעת חיים הייתה אז בשיאה והמוסך היה "הלב הפועם״ שלה. איציק עבד וניהל אותו ביד רמה […]

שלום לכולם. ראשית, זו הזדמנות עבורי לומר תודה שוב על האמון שנתתם בי. אעשה את כל המאמצים למלא את השליחות במליאת המועצה על הצד הטוב ביותר. אז מה היה עד כה? הבחירות התקיימו בסוף חודש פברואר ולאחר שלושה שבועות נכנס המינוי לתוקפו באופן רשמי. ישיבת המליאה הראשונה התכנסה בסוף חודש מרץ ובה עברו החלטות פורמליות […]

כשהחל להתפתח רעיון הארכיון הקיבוצי, עלה גם העניין בראיונות עם חברים ותיקים אודות עברם האישי, המשפחתי, הקיבוצי והלאומי. בגבעת-חיים איחוד התמסד הארכיון מאוחר יחסית כשפינדה וזאבה הספיקו לראיין מעט חברים, בעיקר על אירועים וציוני דרך. כשהוקם מבנה המנהלה, הוקצה בו מקום לארכיון ודינה (שפריר) ורטהיימר החלה בתהליך מסודר של ראיונות אישיים עם חברי הקיבוץ. עזרה […]

במסגרת אירועי "חפרפרת" של עמק חפר שייערכו בחודש מאי, מארחים אמנים מבקרים בביתם. גם אני מתכוונת לארח בביתי את המתעניינים המזדמנים ולצורך כך, הייתה אצלי אחת מאוצרות האירוע האמנותי כדי לאשר את השתתפותי. השיחה ביני לבין האוצרת החזירה אותי לדיון שיש לי עם עצמי מזה זמן רב ובו אני רוצה לשתף אתכם. מה היא אמנות?  […]

שמעתי מחברים ומנכדי על שירותי הספרות החדשים בגבעת-חיים איחוד. לא הייתי בטוח שאני שומע היטב ו/או קולט. ידעתי על ספרית מנוסה אך ספר בן 17 עוד לא הכרתי כאן ואכן, הסקרנות הביאה אותי אל עדי זילבר מכיתה י"א, בנם של יפעת ורן, אחיהם של מעיין (עתודה אקדמית בטכניון) ושי (כתה ז'). עדי עוסק במקצוע כבר […]

בראשית שנות השישים הגיע לקיבוץ נער שהפך מאוחר יותר לאחד ממתי-המעט אותם עיטרה מדינת ישראל בעיטור הגבורה. לקראת יום הזכרון, גידי שקדי מספר על אסא קדמוני אסא היה פורק עול משחר נעוריו ולכן נפלט מכל מסגרת. לגבעת חיים איחוד הגיע בכיתה י"א (מחזור ט') לאחר שנזרק בשל בעיות משמעת מבית-הספר החקלאי "עינות", לשם נשלח עם […]

שקית שרימפס (גדול או ג'מבו) קפואים ומקולפים, לא מבושלים שתי שיני שום חתוכות בצל קטן חתוך לארבע שתי כפיות יין אדום או לבן מלח שימו שקית שרימפס קפוא מתחת מים זורמים כחמש דקות, עד הפשרה. סננו את השרימפס כך שיישארו ללא מים. הניחו את השרימפס למשך כשלוש דקות בסיר עם מים רותחים, יין, שום, בצל […]

אנחנו נמצאים בין פורים לבין פסח, בין מלחמה לרגיעה, בין חזית – לעורף ובין יחיד לרבים. צל המלחמה עדיין מרחף מעלינו, גם אם היא מתנהלת בעצימות נמוכה ממה שהייתה ולכן, קשה לחגוג כאילו כלום לא קורה ו/או קרה, אך יש צורך להמשיך בחיים על הצדדים המגוונים והכל-כך שונים שלהם. מצד אחד ישנן משפחות הנופלים, הנרצחים, […]

לפני הכל, תודה לשלמה כהן שהעביר אלי את תפוח הזהב.  שלמה תורם הרבה לחברה כעורך העלון  לאורך זמן וגם על כך נתונה לו ברכתי.   אני רוצה להעביר את תפוח הזהב לשמאי מדיני.  שמאי הוא חקלאי בן חקלאי ואבא לחקלאי. לגבי הנכדים אני לא יודע אבל מאמין שחלקם ממשיכים בחקלאות. החקלאות היא בנשמתו מאז היה ילד שלמד […]

נא להכיר: ורד ברוקר מקיבוץ שער-העמקים, אם לשני בנים (9/7) בוגרת החינוך המשותף והיא מנהלת מש"א (משאבי-אנוש) בקיבוצנו העובדת פה בימי ראשון, שלישי וחמישי. היא עבדה כמנהלת מערכת ב"דה-מרקר" בתל-אביב במשך 11 שנים ולאחר מכן בתפקיד ניהולי במרכז הסיעודי "מול-כרמל" בקיבוצה. יש לה תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדיניות ציבורית וגם קורס בפיתוח מסלולי קריירה […]

הייתה פאניקה שותקת באוויר. אני יודע כי הייתי שם. זה היה ערב עגמומי של תחילת סתיו, כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, כאשר האקדוחנים המקומיים התכנסו במתקן בטחוני בירכתיים הדרום-מזרחיים של הקיבוץ. "אספנו את כל בעלי רשיון הנשק בקיבוץ אותם ניתן היה לספור על יד אחת. באותו הערב לא הייתי בטוח במידת ההיכרות של כל אחד […]

ביקשתי לראיין את יותם סיטון, היות והוא בחור "על הכיפאק" ומקרה נדיר בתקופה האחרונה של בן גח"א העובד במערכת החינוך הבלתי פורמלי. מעבר לשיחתנו על חינוך, הרי שהערך המוסף של דבריו הוא חלקו במלחמת "חרבות ברזל" מאז 7 באוקטובר, עליו הוא הסכים לדבר כאן. הוא אחד מני רבים שלקחו חלק במלחמה מחמולת גושן, סיטון, אשל, […]

יש האומרים כי יום אחד תסתיים המלחמה. תאריך עדיין אין והניחושים נעים בין חודש לעשור. אבל תסתיים מתי שתסתיים, כמו כל מלחמה היא תצרוב את רישומה הכבד, האפל והקשה באלו שהשתתפו בה. לפני קצת יותר מ-50 שנים היה טירון בסיירת גולני עד להשפעות ההרסניות של מלחמת יום הכיפורים, כאשר רבים מחבריו ליחידה נהרגו בה. מאז, […]

רציתי לכתוב על מלחמת יום הכיפורים, אבל אחרי 7 באוקטובר, הכל התחרבש. מזמן כתבתי סיפור אלגורי בשם "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", בו הגורל הוא המוטו המרכזי. היה  שמח גם אחרי שנולדתי, בשנות השבעים, כשהגיעו ילדי וילדות הפרחים לגבעה, לתפוס את בנות ובני האלים. היה פה סקס, סמים ורוקנרול. המתנדבות פשטו חזיות ורחצו עירומות […]