כמה פעמים שמעתם/ן בשנה האחרונה את הדיבורים על אותו "היום שאחרי"? כנראה שלא מעט. אז יש בשורה טובה ובשורה רעה איתה נתחיל: במובן של המלחמה בכל 7 החזיתות הפעילות, "היום שאחרי" כל כך רחוק, עד שלא ניתן להבחין בו אפילו בטלסקופ. אבל במובן של החיים עצמם, אלה שאינם מתנהלים בחזית האש, דווקא אפשר פה ושם לשים את האצבע על "היום שאחרי", על תחילת הקימה מההריסות ומהחורבן וניצני בנייה מחודשת, מנטלית ופיזית.

באחד מאותם ימי חג בלתי נגמרים שהקיפו אותנו לאחרונה, נפגשתי עם ארז אייזנר העוסק בצורה יומיומית ביום שאחרי, בלי מרכאות.

"כבר למעלה משנה לפני 7 באוקטובר, עבדה החברה אותה אני מנהל ("בית בקיבוץ") בקיבוצי העוטף בבניית שכונות הרחבה", הוא משחזר. "המרכזי בהם היה בארי, שם הוחלט שנתיים קודם לכן על בניית שכונה חדשה – שכונת השקמים ואנו תכננו וביצענו תשתיות של 52 בתים שבנייתם תוכננה להתחיל באמצע חודש אוקטובר 2023, אבל כמובן שהכל נעצר באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר".

זו לא הייתה רק השכונה בבארי. "גם בקיבוץ אורים כבר היינו במהלך בניית 20 בתים חדשים, במגן סיימנו שכונה חדשה וגם באור הנר", מספר ארז. "הכל כאמור נעצר ובמהלך החודשים שאחרי הטבח, הוחלט על הקמת מנהלת 'תקומה' שתכליתה לבנות מחדש את יישובי עוטף עזה".

מנהלת "תקומה" קבעה כמה חברות ניהול דרכן אמורים להתבצע כל הפרוייקטים בעוטף (חברות מנהלות מאושרות ע"י רמ"י ומשרד השיכון). "על-מנת להמשיך את הפרוייקטים שלנו ולהרחיב את השיקום, חברנו לאחת מחברות הניהול (בה עבדתי בעבר) וכבר בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה, התכנסנו בבארי לצורך בחינת הנזקים, קביעת פרמטרים להריסת מבנים ובניית תכנית שיקום".

"יש בבארי מעל 100 בתים שנחרבו עד היסוד", מציין ארז. "השכונות שנפגעו בצורה הקשה ביותר הן שכונות הכרם והזיתים, השכונות המערביות של הקיבוץ הפונות לכיוון הרצועה. גם שכונת אשלים בה שוכן הבית המפורסם של פסי, נפגעה משמעותית. את 52 היחידות הראשונות שלנו מכלל השיקום, אנו בונים כעת בצד המזרחי של הקיבוץ".

ארז מספר כי העבודה עם מנהלת "תקומה" זורמת בצורה חלקה. "אנו אמורים לקבל גם כספים שהשקענו (בתשתיות) לפני המלחמה וכמובן שבכל הקשור לעבודה השוטפת, הרוב מאושר בזמן עם מינימום בירוקרטיה", הוא מדגיש. "כרגע מאושרת בידי 'תקומה' תכנית בה כמות מספקת של בנייה על-מנת להחזיר את תושבי בארי הביתה, יש עדיין התלבטות בקיבוץ לגבי סדרי העדיפויות בשכונות הבאות".

אנחנו עוברים קצת לדבר על האנשים שיגורו בבתים הללו. "זה קיבוץ חזק ובו קהילה חזקה. צריך לזכור שבאותו יום נוראי נהרגו על אדמת בארי 101 תושבים ונחטפו 31 ולמרות זאת ואולי בגלל זאת – אין לי ספק שרוב האנשים שם יחזרו לבתיהם. צריך לזכור גם שבארי הוא קיבוץ שיתופי שאינו מופרט, כמו שהיה בגח"א עד סוף שנות השמונים".

הרבה לפני המלחמה ארז הכיר ועבד עם אנשים מבארי. "אילן וייס היה מנהל התשתיות בבארי מולו עבדתי. הוא אחד הראשונים שנרצחו בבארי, כאשר היה בדרכו לפתוח את הנשקייה של הקיבוץ. שרון, מנהל הפרויקט מטעמנו, חבר בארי, עובד בחברת 'בית בקיבוץ' שנים רבות, נפצע קשה באותה שבת, איבד חברים רבים, אך עבר שיקום וחזר לעבוד וכעת הוא בונה במו ידיו מחדש את הקיבוץ שלו, אין דבר שמבטא טוב יותר את השיבה לחיים".

אבל אין זמן לנוח, משום שיש כשנתיים עד מועד מסירת הבתים. "בספטמבר 2026, נקבע ע"י 'תקומה' שחברי בארי יצטרכו לעזוב את השכונה שבנו להם בקיבוץ חצרים ולחזור לבתים החדשים בקיבוץ ולכן הם אמורים להיות מוכנים", הוא אומר. "אני מאמין שנעמוד בדדליין וגם נקדים אותו קצת במספר שכונות".

לקראת סיום, אנחנו חוזרים אל אותו "היום שאחרי", כי הרי אמרנו שהמלחמה עוד רחוקה מלהסתיים.

"אני מאמין שתהיה לנו עבודה רבה גם בצד השני, במנהלת 'תקומה' צפון. יבוא יום ונצטרך להתחיל לשקם את הצפון, שם יש נזקים כפולים ומכופלים מאשר בעוטף. אנחנו בהחלט מתכוונים להיות שם עם הנסיון והידע שאנחנו צוברים כעת".