ילדי גן דקל היו בדרכם לפינת החי כשלפתע נתקלו במחזה לא רגיל. ליד הכניסה עמד לו אוטו-בית מוזר. כולם, לרבות הגננת, ענת סלייבי, נגשו לאוטו כדי להתבונן מקרוב. ואז פרצה הגננת בקריאת שמחה – "הי זה אלעד שפע." אכן, זה היה אלעד, בנם של חנן וימימה שפע, שהגיע עם משפחתו לגבעת חיים בקרוון המשמש […]

מתוך הערב: "60 – שווה לזכור" – חידון טלוויזיה נוסטלגי. 14.4.2012

הילדים תמיד נגעו אצלי במקום מאוד עמוק. אני מלווה ילדים לאורך כל החיים, והצרכים שלהם משתנים. בשנתיים האחרונות עברתי בעצמי הרבה שינויים משמעותיים.

עברה לה שנה ואני אומרת שלום לפינה שייסדתי ואף אהבתי, זה לא משהו אישי, פשוט – קצת התעייפתי… ומחויבויות אחרות על עצמי לקחתי.

על מה מתווכחים באלסקה – מי יפנה ראשון שמאלה – כל אחד מהנהגים יתעקש לאפשר לשני לפנות ראשון. אדיבות היא שם המשחק, חסרה להם בביקורים בישראל…

עכו הינה עיר מפתיעה ביותר ומאירה פניה למטייל. מומלץ לבקר בה עם כל המשפחה.

סרטון שהוצג בערב ראש השנה

משפחת סגל כוללת את גילי (39), רועי (42), רותם (2.9), ליבי ויובל (תאומות בנות חצי שנה). את גילי אני פוגשת בכריכיה של אלה בשעות הבוקר, מלווה בתאומותיה וביפעת זילבר (כדי שגילי תצליח להתפנות לראיון, כדי לשמוע ממנה איך היא חווה את חוויית האימהות לתאומות (זהות!). גילי ורועי סגל חזרו מתל-אביב לקיבוץ לפני קצת פחות משנתיים, […]

במהלך המלחמה התארחו בקיבוץ משפחות מיישובי הדרום. חלקן הופנו ע"י התנועה הקיבוצית, חלקן יצרו קשר באופן עצמאי וחלקן הופנו ע"י ארגון וראייטי (משפחות וראייטי הגיעו לתקופות קצובות וכללו בני משפחה בעלי צרכים מיוחדים. משפחות אלה התארחו בנווה נועם, והיו בטיפולה הישיר של עירית ארבל). מטעם הקיבוץ ריכזה את הקשר עם גורמי החוץ אורנה צ'רבנקה, ועל […]

והפעם, לכבוד שבועות, בחרנו לראיין שתי אמהות לשני תינוקות חדשים ומתוקים. שנתון 2011 בגבעת חיים אמורים להיות כעשרים במספר! (תתחילו לספור, חלקם נולדו וחלקם מתהווים…).

הפותר הראשון (פתרון מלא בלבד) יזכה בשובר זוגי לקפה + מאפה בבית הקפה "כמהפה".

את הפתרון יש לשלוח (סרוק) למייל: betochenu@gmail.com

פינה זו נולדה מתוך מחשבה להאיר את הזמין והקרוב, ולהזכיר כי המובן מאליו הוא בעל ערך רב.

  כתבות קטנות להכרת חבורת השוכרים בקיבוצנו. הפעם פניתי למשפחת שניר – דוד וגלי. הם גרים מול משפחת פיינברג בשכונה החדשה-ישנה. הגעתי אליהם ב-22:00 בלילה כי רק אז הבית מתמלא שקט. אבל גם אז השולחן היה עוד מלא בכביסה מקופלת שעברה מהר לספה. לשאלה "של מי אתה" יש להם כמה תשובות – של משפחת פרי […]

 שבוע פוליטי – לפני כשבוע הלכה לעולמה שולמית אלוני, שבזכותה יש לנו היום זכויות אזרח. לפני כשבוע, הועמד מורה לדין משמעתי כיוון שקרא תגר על היות צה"ל הצבא המוסרי בעולם. במהלך השבוע, העולם נערך למסמך ההבנות של קרי. הפעם נראה כי זה באמת הסיבוב האחרון ואחריו נצטרך לממש את אופציית האקזיט (למי שיש), או להתחיל […]

עם הדפיקה בדלת מקבל אותי צ'ופצ'יק הכלב הננסי בנביחות עזות. על הדלפק במטבח מונח אגרטל קטן עם פרחי נץ החלב וקערת זכוכית עם בונבונים, מוכנה לכל אירוח שיבוא עלינו לטובה.

 עבודת תזה באוניברסיטת תל אביב, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר- "חדשנות ויזמות סביבתית–חברתית בקיבוץ" בהנחיית: פרופ' דני רבינוביץ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב,  ופרופ' אמנון בהם, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה. תום חי יחד עתה עם בת זוגו רות (קלינאית תקשורת) ובנם הקטנטן אייל (חודשיים) בבית המיתולוגי של פינדה וחוה שפע. במקביל הם בונים […]

  חג הפסח הגיע, ואתו גם הצורך בהתחדשות ובהתבוננות סביב. זוהי הזדמנות נהדרת לפגוש את מירל'ה זיו, אחת הדמויות הדומיננטיות בקיבוץ ובקהילה, בהגיעה לגיל הפנסיה. נדמה כאילו מירל'ה מלאה כרימון באהבתה לקיבוץ אבל גם לא חוסכת בביקורת. ואין כמו ביקורת בונה לצמיחה והתחדשות. אנחנו נפגשות ומיד זה הופך למעין ספירה… לא ספירת העומר, כי אם […]

אחת התופעות המעניינות הקשורות בחזרת משפחות צעירות לקיבוץ היא השיעור הניכר של סטודנטים לתארים מתקדמים שנמצאים כעת בקיבוץ. מתוך שיחות מדרכה עם שכנים וחברים התוודעתי לעולם עשיר של נושאי מחקר של חברי הקיבוץ החדשים. המדור "שאלת מחקר" יארח בכל פעם חוקר/ת צעירים ויהווה במה להיכרות המחקרים והאנשים שמאחוריהם. אתם מוזמנים לפנות אלינו!   נושא המחקר: […]

חורף סוער בא עלינו, אחרי קיץ עצוב. גשם ומים רבים. פטריות ותפוזים. ובביתנו הקיבוצי, משפחות ויחידים, כאלו שמרחוק באו? קרובים? מלווים את יקירנו אל גבעת האורנים. לעולמים… אלמנות ויתומים בוכים וזועקים. הורים, אחים, בני משפחה וחברים נפרדים. מי לאחר מחלה ממושכת, או מחלה קצרה, מי בחטף ובהפתעה, בטרם עת או בשיבה טובה. לוחות המודעות המתרוקנים […]

וידאו: קבלה לחברות עריכה: רם עפרון

הנקלטים החדשים אינם איום. לא צריך לפחד מהם. הם העתיד של הקיבוץ הזה. כדאי לשתף אותם, להקשיב להם, להתחלק איתם, ולבנות יחד תשתית לחיים משותפים.