אמא של מרדית מאוסטרליה משתפת אותנו בחוויה שעברה עליה לפני חודשים ספורים. הסיפור נוגע ומרגש כל פעם, כשאני קוראת אותו.
הנה גם אנחנו מתעוררים אחרי 60 שנה. בואו נעצור, נסתכל אחורה, אל נקודת ההתחלה, ונראה האם לאן שהגענו והדרך בה הלכנו נכונה לנו?
אני מבקש לפתוח ולציין את ה"אירוע" הגדול שהתרחש בכניסה לקיבוץ – הכיכר!!! אחרי שנים רבות של צומת מסוכן, עמוס ובלתי נסבל – סוף סוף יש לנו כיכר.
במסגרת שנות ה – 60 מתקיים פרויקט של שילוט בתים ועצים ברחבי הקיבוץ.
"הדשא שיורידו עכשיו כבר לא יחזור. מקסימום ישימו עליו מחסום של עציצים. איפה ההיגיון?"
הכל הכל, תלוי גם בכוחות העשייה שלנו, ויש כאלו, אנחנו שמים דגש על כך שרוב האירועים יהיו בכוחות ובביצוע שלנו ומשלנו.
רק בגליוננו האחרון פרסמנו כאן ראיון של ורד עם ידיד רובין, שזכה להכרה והערכה רבה בשנה האחרונה. לא העלינו על דעתנו אז שיהיה זה הראיון האחרון של ידיד, שהלך החודש לעולמו בטרם עת.
סרט שמעורר הרבה רגשות, בעיקר בתקופה זו, עם שחזור מדויק ויפהפה של התקופה ההיא.
כשהירארכיה נהפכת לרעיון מרכזי, מתבטל האקלים החוויתי. כשפוליטיקה היא הכח המניע קדימה – ערכים חינוכיים ואנושיים נסוגים אחורה.
אביו של רוברט היה כהן דת פרוטסטנטי ובחג המולד עצמו היו לו בכנסייה שלושה טקסים. זה היה באותו יום שחילקו לילדים את המתנות והם היו צריכים לחכות עד שאבא יחזור מהכנסייה כדי שיוכלו לפתוח אותן.
הכל התחיל ע"י תלמיד אחד שהיה בכיתתנו בשם נוי, שההורים שלו תרמו את החממה כדי ליצור לו מקום עבודה מתאים. מטרת הפרויקט היא לא רק לגדל ולמכור צמחים, אלא גם ללמוד על עצמאות וניהול עסק.
אחרי שיחה נינוחה על כוס סנגריה, בדרך כלל מתחיל הרעב להציק. זה השלב שאצלנו מתחילים לחקור "מה אוכלים?". מכיוון שבאירוח חורפי עסקינן וביין התחלנו, אין כמו תבשיל קדירה מהביל להשלים את הפאזל.
"בבנק במרכז אוסלו מצטווה מנהל הסניף לרוקן את הכספומט בתוך 25 שניות. שלושים ואחת שניות עוברות בטרם הוא מצליח להשלים את המשימה. השודד מנופף שש אצבעות מול מצלמת האבטחה ויורה בפקידת הבנק"…
אז בואו נספר לכם קצת על עצמנו… אנחנו חברי תנועת "בני המושבים", קיימים ופעילים בקיבוץ כבר מספר שנים…
בחודש אוקטובר היה מחיר הדלק בתחנה בגבעת חיים איחוד גבוה יותר מהתחנה באזור התעשייה של עמק חפר. החלטתי לעשות סקר קטן במספר תחנות דלק לשם השואה. להלן הממצאים…
הרבה פעמים אנחנו שומעים סביבנו או אומרים בעצמנו: "אילו הייתה לי הזדמנות ל…. הייתי עושה….?" האם אני באמת רוצה לשנות משהו?
לפני שלוש שנים הזדמן לי לבקר בקיבוץ מרום גולן ולהצטרף לסיור שלכת מודרך. היות ואנו בעונת הסתיו מצאתי לנכון לשתף אתכם בחוויה יוצאת דופן, שגם השנה עדיין מתקיימת בכל שבת של חודש נובמבר.
לאחרונה קרו מספר מיקרים בהם באמצע המשחק שלנו מופיעים בוגרים צעירים וקצת יותר מבוגרים ומגרשים אותנו מהמגרש. מי נתן להם את הזכות על המגרש?
נוגה, בתם של יואב וחן (פרינץ), כמעט בת שש, לומדת בביה"ס הדמוקרטי בחדרה.ייחודו של ביה"ס הוא בכך שהילדים בוחרים את השיעורים בהם ישתתפו. אין מקצועות חובה והילדים בונים את המערכת לבד. היא שם כי היא אוהבת את זה.
אולי עכשיו, כשהקיץ עומד לפני סיום, החגים חלפו עברו להם וגלעד שליט חוזר הביתה תחזור גם השפיות לבתי הקולנוע!
"אני לא יכולה לתאר לעצמי שסוכנות דואר מעבירים בלי חפיפה. אין בכלל דבר כזה בשום מקום בעולם. אולי במקום הזה שעכשיו גיליתי אותו: משרד החינוך."
