שלא כמו בישראל, תופעת המכוניות החשמליות עוד לא תפסה גובה בארה"ב.

מספר המכוניות החשמליות בישראל גדול פי כמה באופן יחסי למספרן בארה"ב.

לעומת זאת, התנסיתי שם בנסיעה במכונית אוטומטית של חבר מישראל, במקור מכפר-סבא והיה קשה להאמין; אתה אומר למערכת הניווט (כמו וייז) לאן אתה רוצה להגיע וזה כל שמכונית הטסלה האוטומטית צריכה לדעת. היא יוצאת לדרך באופן עצמאי, פונה ימינה ושמאלה לפי הצורך, עוצרת ברמזור אדום וחוזרת לנסוע בירוק.

הנהג לא נוגע בהגה או בדוושות ואינו חייב להסתכל על הדרך. הוא עוקב אחר התקדמות המכונית הנוסעת במהירות המותרת בלבד עד להגעה לחניה.

אם יש לך מסלול קבוע, כמו נסיעה לבריכת השחייה כל יום, ניתן לתכנת את הרכב כך שייקח אותך בכל בוקר לבריכה ללא התערבות והנחיה נוספת שלך. בקיצור, שלא כמו שנדמה כשרואים זאת על המסך, זו חוויה מדהימה.

חברים יהודים שלנו בצפון-מזרח ארה"ב, שיתפו אותנו בתחושה שלהם כי מלחמת 7 באוקטובר הפכה לגורם מגבש: מסייעים לחיילים הסובלים מפוסט- טראומה, מארחים אותם כאן ומגלים מעורבות גדולה בנעשה בארץ.

פגשתי חברים ישראלים שהגיעו לארה"ב בין השאר, כדי להימלט מההפיכה המשפטית, אך לאחר 7 באוקטובר וגל האנטישמיות שפרץ מעבר לים, התגייסו למילואים בגילאים מתקדמים (למשל, אשה בת 44) ועושים מילואים של מאות ימים. הייתי משוכנע כי אפקט המלחמה יפעל בכיוון ההפוך, כפי שאני מעריך שאכן קורה. ייתכן שזה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל אך בכל זאת ראוי לציין זאת.

אנחנו רגילים לשמוע על צעירים המשתוקקים לקבל אשרת כניסה (גרין קארד) המאפשרת עבודה בארה"ב, שלא לדבר כבר על הדרכון הנכסף ולכן, הופתעתי לשמוע על תופעה הפוכה; בדומה לקטע הקודם, בו התייחסתי להגירה מישראל, יש משפחות צעירות בארה"ב המודאגות מהמגמות המסתמנות שם, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ. זה קשור במדיניות ההגירה, ממשיך בקמפיין נגד האוניברסיטאות ובצמצום תקציבים למחקר ופיתוח ולאקדמיה. הצעדים כוללים פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, נטרול כלי תקשורת חשובים, התעקשות מגלומנית לחרוט את שמו של טראמפ על קירות מוסדות תרבות ומוסדות ציבוריים אחרים, צמצום זכויות אזרח ועוד ועוד.

השיא עליו אני מצביע, הוא הוצאת והשגת דרכונים זרים על-ידי אמריקאים כדי לעזוב את ארה"ב לצמיתות, או לפחות עד שאפקט טראמפ לפגיעה בדמוקרטיה האמריקאית, יפוג בצורה זו או אחרת, בדומה לישראלים העושים זאת בארץ כהכנה ליום סגריר.

בקיצור, אותה מדינה אליה רוצים צעירים רבים להגר בהיותה, לכאורה, "ארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות", הופכת למצורעת בעיני אזרחיה הרואים מה שקורה שם ומכינים אלטרנטיבה.