בסופו של דבר צריך לבחור 30 חברים. אחוז חסימה גבוה מונע מהמועמדים שבסוף הדירוג, להיכנס בסיבוב הראשון אבל, מאפשר להם להיכנס באחוז הצבעה מאוד גבוה בסיבוב השני.
מדובר בעוגה חגיגית, עשירה ומפנקת, אשר אני נוהגת לפנק איתה את היולדות הטריות הקרובות לי ואת בני ביתן (בטענה השגורה בפי שהיולדות הטריות פטורות מדיאטה וחישוב הקלוריות, לפחות בחודש הראשון שלאחר הלידה..)
הלכתי לשיחה עם אייל ניסן כדי לראות מה עושים, איך מתקדמים ואיך אפשר להוריד את הסעיף מהמיסים שאנו משלמים, כי אני באמת לא מוכנה לשלם עבור "מזון לחתולים"
יש בכל אחד ואחת מכם ייחודיות מדהימה וקסם אמיתי, אותו אני בטוח שתדעו להביא לכל מקום בו תדרכו ואנשי המקום יהנו מנוכחותכם ממש כמו שנהנתי אני.
כולנו בני המשפחה וכל הסובבים אותך נדבקים באופטימיות ובצחוק שלך, ולכן גם היה כל כך נעים ונוח לטפל בך, גם בימים הקשים של שנותייך האחרונות.
כל הסרטים לעיל מטפלים בהתבגרות, שינויים, התחלה של חיים בוגרים חדשים. כתבה זו מוקדשת לארבעת בוגרי י"ב החביבים. תזכרו, העולם גדול והישועה נמצאת מעבר לפינה!
פספסנו חלק מהדברים, מתוך חוסר ההבנה שקיבוץ זה קהילה. החוקים והכללים שפועלים על חברות ותאגידים לא עובדים על קהילה.
המראה הכי פשוט שאנחנו נתקלים בו כשאנחנו יוצאים מהבית, יכול לגרום לנו להיעצר ולחשוב עליו, וביום אחר בכלל לא נבחין בו – נהיה עיוורים לו.
חברי הקיבוץ אולי לא עניים שזקוקים לנדבה, אבל עוד משהו מהרגשת השיתוף הולך ונעלם.
המלה גיוס מקשרת אותנו, לא לצד הצבאי דווקא, אלא לענפי החקלאות של קיבוצנו. העבודות בחקלאות מתחלקות לעבודות מקצועיות, שנעשו ע"י מרכזי הענפים והעובדים הקבועים, ועבודות עונתיות, בדרך כלל המוניות שנעשו בעזרת הציבור כולו.
בצבעים חדים פורש המחבר עולם שלם שנעלם, משפחה יהודית עתיקה של צבעי בדים, סב המבלה את לילותיו בבית הכנסת בשיחה עם מלאכים, ואם-ילדה שמאבדת את בתה הבכורה למינקת בדואית שנעלמת.
אין דבר המעיד יותר על משבר היצירה של הקיבוץ יותר מההיסוס והרגשת חוסר האונים בכל מה שנתפס ציבורי, חברתי או פוליטי.
הבעיה הייתה האוכל – כיצד להעביר את האוכל לשם ולדאוג שיהיה גם טעים וגם חם? כל שנה המציאו שיטה אחרת.
בפינת הסלון עומדות אופני הספורט של מתי, זה מקומן הקבוע. רותי קוראת להן "המתחרה שלי".
בשעה 11:20 הגיעו 3 מכוניות שחורות וארוכות, שלוו במכוניות ואופנועים נוספים של אנשי האבטחה של הנשיא. מהמכונית השלישית יצא הנשיא ולצידו שומרי ראשו, אנשים חמושים נוספים, צלמים, אנשי לשכתו ועוד.
אני קוראת לחברים לחשוב פעמיים לפני שהם מאשרים את החזון הזה. גם אתם יכולים למצוא את עצמכם יום אחד חיים בתוך מרכז קניות.
אני גורס כי שיתוף ציבור הוא אבן יסוד בחיים קיבוציים ודמוקרטיים. ואני לא המשוגע היחיד שחושב כך.
אנחנו כבר אחרי שנה אחרי ה"אין כסף". השנה אני מבינה שכבר לא דובר על הריצוף כלל. למה? אני מזכירה לנו: מתחת לבית וינה וגם מעליה יש מגרשי חניה, אז למה?…
והעיר גחא בציון רעשה וגעשה! תחום ערוב הותקן מסביבה! מי זה? מה זה?
יום אחד באו לשטח, חפרו וקרעו את השורשים, העבירו את העצים, ואחרי-כן גם שכחו להשקותם מדי פעם. רוב העצים כבר אינם. אלו שנשארו בחיים מצבם גרוע, אולי עדיף היה לעקור אותם מאשר לראותם כפי שהם.
…לא היה על ההחלטה הזו שום דיון – היה כאן כעין קונצנזוס, אף אחד לא ערער או שאל, האם ואיך ניתן לשמר חלק מן המרחב הירוק הזה. כולנו הלכנו כעיוורים, מבלי להבין מה אנחנו מאבדים…
עונת הסתיו מרטיטה את הטבע בשינויים. גובר החושך על האור, נחלש החום אל מול הקור, יובש וצחיחות למים מרווים הופכים (אמן!), תנועה בין ימי חול ומועדים. האדם עוד זוכר את חום הקיץ ביום חווה את העתיד לבוא בצינת הלילה, נמצא הוא בין לבין, לעיתים בעצבות, לעיתים בדממה, לעיתים בהשתאות. ויש המעצימים את אי הוודאות, ונשאים […]
