כהרגלנו נתחיל בסיפור, ערב אחד הגיע הנכד לבית סבו והוא כועס, נעלב ומלא טענות בגלל עוול שעשה לו חברו לכתה. הסתכל הסב בנכדו הכועס וסיפר: גם אני בעבר חשתי לעיתים כעס ושנאה כלפי מי שנדמה היה לי שפגעו בי באופן כזה או אחר, אולם בחלוף השנים חשתי שכעס זה אינו מוביל אותי לשום תוצאה. השנאה […]
יום אחד אני הולכת במאוחד עוצר אותי רמי בן שלום ואומר לי.. את הנכדה של הדסה הרץ… אני אומרת כן.. את יודעת שסבתא שלך ואבא שלי הונזו היו חברים מאד טובים, כל פעם שהם היו נפגשים סבתא שלך היתה מוציאה בקבוק ויסקי שהיא והונזו מאד אוהבים. לא להאמין כמה שנים עברו מאז שהתגרשנו, אבל בעצם […]
בימים אלה, בהם ה"שד מהבקבוק" מאיים כל יום מחדש שאו-טו-טו ישבור את כלאו ויפרוץ, קבלתי את המכתב הבא, שמאיר פנים אחרות של ה"שד". נראה לי שכדאי להכיר גם אותם (בתקווה שהם לא מקרה בודד בלב). אני שמעון ממרוקו מבקש את סליחת האשכנזים אינני חבר במפלגת העבודה, אינני מנהיג פוליטי, אינני מתמודד במפלגה כלשהי לתפקיד כלשהו. […]
בקיבוץ שלנו עובד כבר שנים רבות חבר שהוא יקר לי במיוחד – יורם בוכהולץ. מזה כמה שנים שיצא לגמלאות אך עדיין עובד במקצוע. אני מבקשת להודות לו על היענותו לבוא לעזרה בכל עת, על אדיבותו הרבה, ונכונותו לתקן את הדרוש תיקון באופן מידי, במקצועיות ובזריזות. אורה הרמן לקיבוץ גבעת חיים איחוד היקר, אני רוצה […]
עם פטר לנג אני פוגשת את פטר בביתו בבוקר של אמצע השבוע. את פני מקבלת גינה פורחת ומטופחת במיוחד. כשאני מתייחסת לגינה הוא מעתיר מחמאות על תמר ואומר "זה ממש לא אני." אני אומרת לפטר שמעניין אותי מה אנשים חושבים ומרגישים לגבי רוח המקום שלנו, והחלטתי להתחיל מהמבוגרים. "אני החבר הכי זקן כאן. הנשים […]
מרטין דה-בורס, 2.3.1951-12.3.2015, כ"ג ניסן תשע"ה, יהי זכרו ברוך מרטין נולד ב-2.3.51 בירושלים. שמו ניתן לו על שם אביו שנהרג בתאונת דרכים כמה חודשים לפני שנולד. בגיל ארבע נישאה אימו מלכה לחיים הכט, שהיה חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד ויחד עם אחותו מיכל הם עברו שלושתם לגור בקיבוץ. מרטין אהב מאוד את הילדות בקיבוץ ואת […]
חזרנו. לא בגדול, אולי רק עד ההתעלנות הבאה. אני משתדל. הלוואי. הייתי מבכר סרט אפילו מבקר סרטים. ברם, אין על אביגייל! אזהו. אנחנו ב"זמן הצהוב". בכל פינה, על כל בדל אדמה מוזנח, בשולי אספלט סדוקים, בינות לשביל בטון שבור הן צצות באלפיהן במיליון צהוב-החרציות! כמה יפה ככה מעצבן… היכן הכלניות האדומות? איך נעלם האדום הלוהט […]
מי שהיה בטיול משפחות, זוכר, אולי, את הדרך בה נסענו לאחר שיצאנו מגבי ימין לכיוון כביש 40. אם היינו פונים ימינה ביציאה מהגבים היינו מגיעים ל'מעלה עקרבים', זו הדרך בה נסעו לאילת עד שנת 1958. במעלה עקרבים, בשנת 1954 התרחש טבח נורא בנוסעי אוטובוס אגד שחזרו מאילת לכיוון חיפה. בין הנוסעים הייתה משפחתה של […]
לאיסלנד רציתי להגיע כבר הרבה זמן. יש משהו קסום בשם של המדינה ובריחוק-בידוד הזה שלה שתמיד משך אותי. זוהי בעצם פיסת האדמה הכי חדשה על כוכב הלכת שלנו, בת 25 מיליון שנה בלבד. יש כאן כמעט הכל – גייזרים מתפרצים, הרי געש, מכתשים המבעבעים בוץ סמיך ורותח, קיטור לבן הפורץ מן הקרקע, נביעות גאותרמיות, לבה […]
גילוי נאות – יהודית הייתה המטפלת שלי, זו שבאה להעיר אותי בבוקר, זו שידעה ראשונה שקבלתי מחזור, זו שהורידה לי שערות ברגליים… יהודית תישאר לעד בזיכרונות הילדות והנעורים שלי כדמות משמעותית שהשפיעה עלי מאד, ואני אוהבת ומוקירה אותה על כך. את טעמה המשובח של משפחת קשטן אני זוכרת מילדות. כרמל ואילת היו מסדרות לי את […]
גבי בנאי י"ד אדר תש"ל 20.2.1970 נבות הישראלי כ"ו אדר תשמ"ג 11.3.1983 לירון לנג כ"ט אדר ב' תשנ"ה 31.3.1995 חוה גרינבאום כ"ד אדר תשי"א 1.4.1951 תמר דוד י"ד אדר תשי"ב 11.3.1952 עוזי זילברמן כ"ב אדר תשי"ח 14.3.1958 רבקה (כהן) לנדסברג י"ז אדר תשכ"ב 23.3.1963 אברהם בן-יהודה י"ז אדר תשכ"ז 27.2.1967 חנה לנג כ"ג […]
אישה כחולה. פשוטה, שעלתה מריגה ומשפחתה נעלמה כמעט לגמרי בשואה. שמצאה לה את החלוץ המופנם, השתקן אתו החליטה לבנות את ביתה. שבמהרה הפכה לאם, וקישטה את ביתה ללא הרף, במפות, פרחים וכלי-כסף קטנים. היא בישלה במטבח הילדים את הקציצות הכי טובות שיש, וגזר מבושל וכוסמת. הסבתא שרבה עם כולם ושמרה טינה וכעסה, ובעיקר החמיצה לאיטה […]
בגלריה שלנו, בתערוכה של נגה זמיר – בן אור מתחוללת חוויה מיוחדת, (כמעט סערה…) האולם מלא מפה לפה וצפוף נורא ושתי חברות של נגה שרות מילים שכתובות בציורים תחושה של יחד. געגועים… ואחרי ההופעה – במעגל של אנשים לא מוכרים מתכנסים לומר "מה נשמע" על התערוכה. בחור אחד אומר- "הכל בתוכנו. היום נגעו לי בנשמה, […]
בשיטוטי באתר הקיבוץ נתקלתי בדיווח מישיבת הנהלת החינוך. לטובת 50% מהחברים שלא קוראים את דיווחי הוועדות אני מביאה כאן את הקטעים הרלוונטים: "לעניין המזוזה מוזמן: מוטי זעירא "הוגשה בקשה לשים מזוזה בגן המשופץ,החדש. היות וכך, חשבנו להתכנס לשאלה זו ולבנות עמדה ברורה לעניין — אנטה הציגה את הבקשה והדגישה שזו מערכת חילונית ולכן מה העמדה […]
לקיבוץ ובמיוחד לצעירים שלום, עבור מי שלא מכיר אספר קצת על עצמי. אני הבן של טובה ונבט בן חיים, בן 29 ומתגורר היום באבן יהודה. את השירות הצבאי עשיתי כחובש קרבי באחת מיחידות חיל האוויר. לאחר השיחרור מהצבא וטיול של שנה בחו"ל , הגעתי לעבודה בחברת סקידיל המשווקת חבילות סקי לקהל הישראלי. במסגרת עבודתי […]
בערב יום כיפור, עלינו כל המשפחה לבית הקברות, לציין 46 שנה למותו של סבא שלנו, ראובן הישראלי ז"ל. הייתי בת חודשיים כשהוא נפטר. לא זכיתי להכיר אותו, אבל את הסיפורים אני מכירה היטב. סבא שלי נהג לצום ביום כיפור. הוא נהג לצום בסתר, כי בקיבוץ יום הכיפור היה יום עבודה רגיל ולא שבתון. בתקופה […]
