ראשון בבוקר. יום יפה. יצאתי להליכה בפרדס יחד עם חברה. בדרך עברנו ליד גן אסף. התמונה שנגלתה לנו הייתה מביכה ועצובה לנו כחברה. ראיתי את בני משפחת מירון, יחד עם גיורא ידיד מנקים את המקום לאחר שבת יפה, שבה ככל הנראה בילו אנשים רבים במקום הקסום והיפה הזה (אני בטוחה שאף נהנו). האם לכך ייחלו […]
בעשורים האחרונים התפתח בפסיכולוגיה תחום המכונה "פסיכולוגיה חיובית". אחד המובילים תחום זה בשנים האחרונות בארה"ב, הוא פרופ' סליגמן, שעוסק בפיתוח מודלים שונים – שנבדקו מחקרית – בתחום קידום האושר. המייחד את הפסיכולוגיה החיובית הוא שהיא אינה עוסקת באספקטים המורכבים והקשים בפסיכולוגיה של המטופל, אלא בדרכים אוניברסליות הרלוונטיות לכל אדם לקדם את אושרו באמצעות הגשמתו האישית על […]
אביב בארצנו קצר הוא. עוד תמול היה גשם, סגריר, רוח וסער – והיום כבר פורצת שמש אביבית של ממש, מחממת, מעוררת. מאימתי ראשיתו של אביב? – מט"ו בשבט? מראשיתו-אמצעו של אדר? מראש-חודש ניסן? – עוד אתה תוהה ומעיף עינך מסביב – וכבר אתה חש ורואה אותו: האוזן קולטת זמזומן הער של דבורים ואם אינך […]
*הוקלד לאחרונה על ידי מרים ארזי כחלק מפרויקט של הארכיון. "מסתכלים אחורה, לומדים את ההווה ומתכננים את העתיד…" ההחלטה החשובה לסיים את בניית בית וינה בכספנו, עשויה לשנות את יחס החברה למפעל חשוב זה ולחזק את הרגשת אחריותה כלפיו. עד כה היה זה בנין שניתן לנו, מעין מתנה, מעטים הצטרפו או צורפו לחוג שקבע פרטי […]
בד"כ אני לא כותבת הרבה על סרטים אמריקנים אבל הפעם זה משהו ממש מיוחד. "פטרסון" הוא סרט קטן ועדין של ג'ים ג'רמוש. מזכיר קצת את המינימליסטיות של "נרדפי החוק" שלו, שהוא ממש פנינה! (זה הסרט שהציג לאמריקאים את רוברטו בניני האדיר!). אדם דרייבר משחק נהג אוטובוס (DRIVER…), כותב שירה, ששמו פטרסון, בעיר ששמה פטרסון. הסרט […]
אני עוקבת אחר ביתה המחודש של ממי, בכל פעם שאני עוברת בצומת הקרוב לביתה – משלב פירוק הבית ועד היום – כשהוא ניצב בפינה משקיף על ההולכים במעין בטחון ושלווה, כשסביבו גינה ירוקה חיננית שממי יצרה במו ידייה. אם אפשר להגדיר את כל הבתים שהייתי בהם עד כה, אני יכולה להגיד בפה מלא שכל הבתים […]
יום א' סגרירי, השכם בבוקר. שלא כהרגלי קמתי מוקדם. ברכב שומעים בחדשות על הפיגוע הנורא באיסטנבול. הפרטים עדיין לא ידועים. הגענו. חבורת המטיילים של היום ה-18 למסע "נפגשים בשביל ישראל" מתקבצת בשדה ליד קיבוץ כרמים בנגב. "נפגשים בשביל ישראל" הוא מסע רגלי לאורך שביל ישראל, לזכר הנופלים באסון המסוקים ובכל מערכות ישראל ופיגועי הטרור. זהו […]
בעלון הקודם פורסמה כתבה על הלוגו של הקיבוץ – הצורך בריענון וחידוש של הלוגו משנת 1985 (חגי דור), והעמדה של לוגו עדכני שאפשר להתחבר אליו ולהתגאות בו. היה לנו חשוב להשתמש בכוח פנימי, ולא חיצוני, ובנות הצוות התגייסו בשמחה… בהמשך ובמקביל נפגש הצוות מספר פעמים כדי לחדד המשמעות של הלוגו והדברים שיופיעו בו. תוך כדי […]
מרוץ הלפיד נפגשנו בשער הראשי של הקיבוץ והתחלקנו לקבוצות. כל קבוצה של שלושה ילדים מוקמה לאורך הדרך, במקומות שונים בקיבוץ. כל קבוצה רצה עם הלפיד והעבירה אותו לקבוצה הבאה. בסופו של דבר הקבוצה האחרונה, עדי ואופיר, הדליקה את כתובת האש שלנו. בנוסף עדי דוד הכינה כיריאוגרפיה לריקוד תן של רוני דלומי וכל בנות השכבה רקדו. […]
מרבית מחבריי ובני משפחתי מרכינים ראש וממלמלים מספר ביטויים הלקוחים משפות זרות (בדרך כלל מתחת לשפם – כדי שהילדים לא ישמעו, חלילה…) כשמגיע חודש ניסן. מי מהם המכורים לאקונומיקה, מקטרים על ניקיונות הפסח שמגיעים, כמיטב המסורת, דקה ורבע לפני פרוץ סופות החול השכיחות בחודש זה. חלקם מלינים על חופשת הפסח הארוכה (כולל אסרו חג ומימונה) שנגזרת […]
הוזמנתי לערוך את העלון באופן חד פעמי, במקרה. בטיול הקיבוץ לדרום לפני כחודש, קצת לפני שהילדים שכבו לישון, זכינו לשוחח, אנחנו המבוגרים כמה מילים. ממש במקרה ישבתי לאותו שולחן עם אדם הישראלי, ודברנו על ברכה, אמא שלו, שלומדת אצלי ציור. כמו בשיחת חולין, השיחה התגלגלה למחוזות אחרים: אני סיפרתי על התערוכה שאני אוצרת בגלריה, של […]
רוברט! בשקט ועם חיוך רחב, מפעיל רוברט את ידי הזהב שלו במלאכות שתורמות רבות לחיינו הפשוטים. מחמם את הלב ומעורר השראה לראות בעל-מלאכה העובד בצניעות, בדיוק ובאדיבות, בעידן הטכנולוגי, כשהמסך והמקלדת מהווים את סביבת העבודה של מרבתינו, נעים לראות ידיים שעובדות. מזכיר לנו איזה פלא הוא הגוף שלנו… רוברט מביא אוכל לשולחנם של ילדי הגנים […]
בחיים, כמו בחיים, אירוע רודף אירוע. ברשותכם, אתייחס כאן לאירועים פוליטיים/טרור עולמי/פעולות מנע. בצל אירועי הטרור בבריסל ופריז, חיסול מפגעים פצועים בארץ, רדיפת פעילי דאעש וארגונים אחרים בעולם יצא לאקרנים הסרט עין בשמים. סיפורו של חיסול ממוקד אחד וכל התיאומים, לבטים, בירוקרטיה הכרוכים בו. הסרט עוקב בצורה ריאליסטית למדי (לפחות כך ההרגשה) אחר דרך הפעולה, […]
