הבוקר האזנתי לדבריה של המשוררת אגי משעול. לטעמה, העברית היא שפה עשירה ויפיפיה, נוחה וטובה לכתיבת שירה. יש בה קשרי שורש מיוחדים ודימויים לרוב. "לא לחינם נקראת היא שפת קודש", כך אמרה. "באיזו שפה תמצאו בתוך המלה רחמים – רחם?" הוסיפה ושאלה. אבשלום קור, שארחה בפינתו, דיבר על הקשר בין בגד וּמעיל לבגידה וּמעילה, […]
מיכאל חרסונסקי, 2.2.2016-20.1.1948 כג שבט תשע"ו, יהי זכרו ברוך מיכאל חרסונסקי היה בן 68 במותו. הוא נולד באוקרינה. אביו נלחם במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, ואף נפצע בה. משהחלים היה מתורגמן בין הכוחות הגרמנים והרוסים. הוריו עבדו במפעלים בתחום הפחם, ואביו ניהל את אחד המפעלים באזור. בסביבה בה גדל היו מעט יהודים, ובבית לא שמרו […]
ביה"ס הניסויי משגב ידוע בפרוייקט היזמות הפועל בו, אשר במסגרתו לומדים הילדים להתנהל בעולם היזמות, תוך ביצוע תהליך של זיהוי צורך, מציאת פתרון המתאים לנסיבות ולקהל היעד ואיתור האמצעים לפתרון שנבחר. באופן אישי, התקשיתי לראות נוכחות כלשהי של תהליכי היזמות בחיי היום יום. לא הצלחתי למצוא הפנמה של התהליך או חלקים ממנו בארועים או במצבים […]
לפני הכל, כמה מילים מקדימות על תפוז הזהב, עליי לציין שתפוז הזהב התחיל בשמו המקורי תפוח הזהב – מושג שטבע בן גוריון שהאמין שתפוחי הזהב יביאו זוהר כלכלי ויהיו שגרירי המדינה הטובים ביותר. שמו של התפוז השתרש כקיצור של תפוח הזהב ומאז יש לנו תפוזים – תפו"ז. מקור השם: • בגלל צבעו הזהוב. • חזון […]
ראינו את עדנה ארזי מסתובבת עם מצלמה, ובקשנו ממנה לספר לנו על מה היא עובדת עכשיו. עדנה: אכן, כבר כמה חודשים, אני שוקדת על כתיבת ספר לילדים, שכולו קשור לטבע והוא ילווה בצילומים. האמת שחלק ניכר מהחומרים, נכתב לפני 35 שנים בערך, כאשר בועז ויובל היו ילדים קטנים ונבע מתוך חוויות שעברתי אתם כשטיילנו בטבע. […]
ילדה בחוץ שקועה, שקועה היא חלק מהכל, והיא שקטה שקטה מתמסרת לצלילים שירתם של חרקים וציוץ של ציפורים מטוס אי שם במרחקים שקשוק של ממטרה, יללת חתול דקה כשערה טרקטור שנוסע צליל דיבור קטוע דבורה חולפת לידה והיא בשלה, שקועה. פרה גועה אי שם ולאחריה צעקת רפתן והיא אוספת אליה את כל אלו, הברות, […]
בשבועות האחרונים הקיבוץ כולו כמרקחה סביב ענין "חלופות השיוך". אני נפגש עם הרבה חברים ומבין שרבים מהם נבוכים, חרדים לעתידם ובעיקר – מבולבלים. בואו נעשה קצת סדר בדברים: בדצמבר 2002 שינה הקיבוץ את התקנון שלו במסגרת מה שקראנו לו "שינויים אסטרטגיים". בפרק הראשון לתקנון החדש (סעיף 7 יב למעוניינים) נקבע, כי בית החבר […]
אתגרו אותנו הפעם עם נושא, מילים. אז נתחיל בחוויה אישית. יש סרגל שמודד הצלחה של מקום, לפי הפער בין המילים למעשים. ככל שהפער הזה קטן, כך המקום יותר מוצלח… היינו פועל ועובד לפי המילים והשפה השגורה בפי האנשים. אז להלן החוויה: עבדתי ב"שפרירים" ואחד מתפקידי היה להוציא מהכח, מהמילים אל הפועל… "שפרירים", פעלו באופן […]
מן המפורסמות הוא, ששניים הם מקורותו של כל חג מחגי ישראל – אחד בטבע, אחד בהיסטוריה. ובמיוחד של שלושת ה"רגלים": חג האסיף נסתמל בסוכות, בהן ישבו כביכול אבותינו בעת נדודיהם במדבר; חג הפסח (=זבח הרועים) או המצות והאביב (של מגדלי התבואה) נעשה לזמן חירותנו, גאולה מבית עבדים לזכר יציאת מצרים; וחג הביכורים (=קציר החיטין) או […]
סבתא שלי קראה לי "מוֹטְקֶעלֶע". ובקולה הדהדו געגועיה לאביה מרדכי, שנקראתי על שמו וש"היטלר לקח אותו" (כך אמרה זאת תמיד בשפתה השבורה). אמא שלי קוראת לי עד היום, בהזדמנויות מסוימות מאוד, "מוֹרְדְכָיָלֶה". והצליל הוא רך ותובע בעת ובעונה אחת. סמדר ואני קוראים ליותם "יותָמוּק", ולפעמים "מלכישוּע"; לתמר "תמרוּלָה", ולעיתים "צפרדעוּלָה"; ולעומר "עומרוּקי", ו"דוּגוּזוֹן" ולפעמים "יַלדוֹני." […]
לפני הרבה שנים, בהיותי ילד, לא היתה נהוגה עדיין המלצת המחנכים הפסיכולגים וההורים הדעתניים להגביל את שעות המסך לילדים, וזאת מהטעם הפשוט שלא היו אז מסכים, כלומר לא היה אז WORD, וכתוצאה משניים אלה מספרם של הסופרים היה מועט. למזלנו לא היתה אז הגבלת שעות קריאה, וכך נמצאו לא מעט ילדים כמוני שניצלו כל רגע […]
״מילים״ מיד מתקשר אצלי לאבא שלי, עדי -שידע פרפקט לא רק עברית, אלא גם גרמנית (ואולי משום שחשש שלא יגיע לדרגת ״פרפקט״ באנגלית – לא העיז ללמוד לדבר אנגלית). הבלשנות בעברית שריתקה אותי עוד מגיל צעיר היתה העיסוק המרכזי בארוחות הבוקר השבתיות במשפחתנו. והצטרפו אליו גם אחרים (סימה שרי, למשל). בדקדקנותו, זכור לי למשל […]
בגבעת חיים, כמו בקיבוצים רבים אחרים, אנחנו מתלבטים בנושא שיוך הדירות – נושא מורכב ומסובך. החלטנו לפני מספר שנים על עקרונות מסוימים שהתגבשו למה שאנחנו קוראים "שיוך חוזי". ההחלטה התקבלה מכיוון שלא יכולנו לבצע שיוך מלא, מול המנהל (רשות מקרקעי ישראל – רמ"י) והחלטנו על הפעלת העקרונות שלנו – כשלב ביניים עד השלב של שיוך מול רמ"י […]
רציתי לכתוב על הרבה מילים שהובילו למילים אחרות (יצא לי בטעות בהקלדה – חארות במקום אחרות) וילדו מילים חזקות, שעלבו במילים שאינן דומות למילים המוכרות. ואל תשאלו – המילים המוזנחות בכו בצד כי לא הזכרתי אותן. ואותן אני בכלל מסמפטת, שלא כמו המילים האדומות שצבען ניתן להן, כי רצחו בדרך למטרה שלהן מילים תמימות (לא […]
מכתב פרדה (באותה מידה מותר לומר "פרידה") הפרשה נגמרת – "יד ללשון" נשברת… אני מפסיק מתוך תסכול; קשה לשאת מכות בלי גבול. ניסיתי לתקן שגיאות בלי להחמיר ברוב תביעות, וגם בלי רצינות רבה מדי במתינות לחרוז הערותי. חשבתי לי, שכך אוכל לתרום לשיפורים מעט בשפת בני המקום בכתב כבעל פה. חלמתי, כנראה. עונים לי: […]
