שמחתי והתרגשתי לקבל את תפוז הזהב. ויותר מכך אני שמח על הזכות והכבוד להעניק את התפוז לענבל סמית. על תרומתה, מעורבותה, ורוח ההתנדבות שלה לאורך שנים בועדת תכנון, בהנהלת הקיבוץ, באיור כרזות והכנת תפאורה לחגים. את כל אלה ענבל עושה בצניעות בלתי רגילה, במסירות, באכפתיות, בכישרון, במחשבה חריפה ותמיד בחיוך. טוב שאת איתנו!

"צח"י גח"א הוקם לפני כשבע שנים, במהלכן פעלנו פעמים בודדות שנסובו סביב עזרה עורפית למשפחות שנפגעו במבצעים. בכל התרחישים עליהם עבדנו כל השנים, לא היה אחד דומה לזה בו אנו נמצאים ולמרות זאת, יש הרבה מיומנויות שאפשרו לנו להמציא את עצמנו בצורה טובה לתוך האירוע הזה. אם משווים לרעידת אדמה או למתקפת טילים, אז היה […]

ל' ביקש ממני לכתוב משהו לעלון וכאשר ל' מבקש, אני לרוב נענית (עוד מימי קבוצת "אלון") למרות שלא הבנתי כל כך – על מה הוא רוצה שאכתוב? הרי המדור שלי בעלון הוא ההפך הגמור מהמציאות העכשווית, בה אנשים מבודדים ומסוגרים בביתם ואינם פותחים את דלתם ואינם מעניקים לנו הצצה פנימה. ובכל זאת, החלטתי להרים את […]

ביקשתי מעירית ארבל, רכזת רווחה ובריאות, לכתוב על תחומי אחריותה בימי הקורונה המאתגרים   עוד לפני כן בדקתי את הנתונים הארציים ומצאתי ב-8 באפריל. כי רק בשישה מתוך כ-270 קיבוצים יש חולי קורונה (אחד בכל אחד מהם); מדובר ביחס נמוך במיוחד של 0.04 לאלף ויש להניח שאין מדובר בנתון מקרי. איך משפיעה מגפת הקורונה על […]

ירח מלא וגדול מעל, השעה 03:00 לפנות בוקר וכבר אין ברירה, צריך ללכת לישון ואני נוטש את המרפסת של עדי המכונה פלדי. הוא בעד ישיבה במרפסות ובכלל בעד קיבוץ עם ניחוחות של פעם. מסביבנו, על המרפסת, כל מיני כלי עבודה שהיו אז בשימוש, תלויה שם התמונה הזו של אישה מצווארה ומעלה של מודליאני, שהייתה תלויה […]

התחושה הזו. חלקיק שניה של זיהוי אינסטינקטיבי, דריכות השרירים, הכתובית שמאששת את מה שקלטו העיניים והמוח ותחושת הגאווה המתפרצת ושוטפת את הגוף והלב. לא מוסברת, לא רציונלית, לא הגיונית. אז מה אם הוא איחודניק? שנים שהוא לא חי כאן, את הישגיו השיג בעצמו, מבוגר ממני במספיק שנים כך שמלבד "שלום-שלום" בשבילים לא זכור לי שהחלפנו […]

בעולם רגיל, אפשר היה רק לדמיין סדר יום שכולל התעוררות בעשר בבוקר, התארגנות מפנקת ואיטית, ארוחת בוקר ב-11:30 פלוס ועדיין להגיע בזמן לשיעור הראשון. סה"כ יום שגרתי בבית-הספר של תקופת הקורונה. מבחינתי, כמורה וכרכזת תקשוב, התקופה הזו מזמנת עוד רגעים קסומים רבים של התמוגגות ועם כל הקושי שמסביב, עדיין ברור לי שעשינו כאן קפיצת מדרגה […]

בוקר. סגר חלקי המאפשר לצאת כדי להצטייד במזון ובתרופות ואני, המחפש תרופה לנפש ולגוף, יוצא לרכיבת אופניים. בתרמיל מסכה וכפפות מגן מפני הקורונה, על ראשי קסדה וכפפות רכיבה על ידי ופני אל הבלתי נודע שבחולות עטה. לא פוחד מפקחים ומתאר לי שיש להם קצת הגיון – טעות שתעלה לי לא מעט כסף. ליד תחנת דלק […]

בבית של סמדר ועודד יש קיר כחול וספה סגולה ואפילו אפשר לזרוק לסל באחד החדרים. הם מספרים על הדרך בה עיצבו את ביתם, על ההתלבטויות, על העבודה עם המעצבת שלעיתים נראתה כמו טיפול זוגי ועל התוצאה   כשהחלטנו לבנות את ביתנו בקיבוץ היינו זוג צעיר מאוד, לא נשואים ובלי ילדים. התגלגלנו לזה כי פינו אותנו […]

פגשתי את ירון למפרט לראיון במרחק שני מטר על המרפסת. בשנים האחרונות לא רואים אותו הרבה בשבילים ובהמשך גם תבינו למה   איך הגעת לגבעת חיים איחוד? "הייתי ממקימי קיבוץ רביד, שם ליוויתי גרעיני נח"ל וכשפירקו את רביד, עברתי ליפעת עם שני גרעיני נח"ל שליוויתי ולאחר כשנה, החלטתי לחפש לעצמי קיבוץ אחר בו אוכל לקבוע […]

מה אפשר להגיד על המצב הקיים שעוד לא נאמר? כולנו מרגישים את הסולידריות החברתית והעממית של הקהילה הקטנה שלנו, נוכח כללי הבידוד הנוקשים שהוטלו עלינו בשל מגיפת הקורונה והעובדה שרובנו נשארים בבית ללא מסגרות חינוך לילדים. כיצד באה החוויה הזו לידי ביטוי במקומות אחרים?   סרטון "ד"ש מהעולם" שהופק על-ידי צוות הווי ובידוד ופורסם בעמוד […]

"טלטלה". עבר חודש שלם מאז שחזרנו וזו המילה המתארת בצורה הטובה ביותר את מה שעובר עלי. "ברוכים הבאים, טוב לראותכם, העיקר שאתם בבית", אלו המשפטים שמברכים אותנו בשבילי הקיבוץ ואני? אמביוולנטית. מצד אחד הלב מתרגש מקבלת הפנים ומצד שני מלווה אותי תחושת החמצה גדולה, כי אני בכלל לא רוצה להיות כאן עכשיו. אבל רגע, אתחיל […]

את גדעון (גידי) שקדי מכירים כולנו, בעיקר בשל התייצבותו בחזית מאבקים רבים על פני הקיבוץ בשנים האחרונות. אבל מעטים יודעים כי היו ימים, ובעיקר לילה מסויים אחד, בהם נלחם מלחמות מסוג אחר. לרגל יום הזכרון ויום העצמאות תש"פ, החזיר אותו הצוות למשימות מיוחדות של העלון, אל הלילה בו הרווה בדמו את אדמת הבקעה וזכה לעיטור […]

ליאן פולק עוסקת כבר זמן רב באמנות דיגיטלית, כמעט מאז תחילת צמיחת התחום בארץ, חלק מהזמן במקביל לציור ואיור על נייר ובד. בתחילת השנה היא הציגה את ציוריה בסביום ובפתיחת התערוכה הסבירה לקהל את דרך עבודתה בלוי סרטון ובמענה לשאלות הקהל ראיתי והתרשמתי מהמדיום שהוא חדש עבור חלק גדול מהציבור, כך שהיה מסקרן לשמוע את דבריה […]

המלצות צוות כותבי העלון לצפייה בטלוויזיה של הקיבוץ (וקצת YES ונטפליקס) והמלצת האזנה אחת:   1917 (סרט.TV הקיבוץ) משתתפיה קראו לה ״המלחמה הגדולה״ כי לא הכירו גדולה ממנה. רק כשהגיעה אחותה לאחר שני עשורים, היא קיבלה את השם ״מלחמת העולם הראשונה״. היסטוריונים רבים מציינים בה את תחילת המאה ה-20 משום שהביאה לעולם כל כך הרבה […]

המשפט הזה הדהד במוחי בימים הראשונים של הקורונה, שנפלו על כולנו כרעם ביום בהיר. מהר מאד התעשתי והבנתי, שהחיים התהפכו ומעתה , משהו שונה, אחר, אולי טוב, אולי רע, אבל אחר ועם האחר הזה, כדאי להתמודד ולהשתדל להכיל, כי זו המציאות החדשה. להיצמד לטלוויזיה, לא היה רעיון טוב מבחינתי ואימצתי לי קטע קטן מהשיר שגלי […]

 ובכן חברים, מסתבר ששלמה כהן מצא שכתוב איפשהו ברשת שאני אפידמיולוג וביקש ממני לכתוב כמה מילים לעלון, מעין פרשן לענייני מגפות. האמת, נראה לי שמי שרוצה לשמוע עוד על הקורונה יכול פשוט להדליק טלוויזיה, זה כמעט הדבר היחידי ששומעים שם והסברתי לשלמה שההתמחות שלי איננה אפידמיולוגיה של מחלות מדבקות, אבל הוא התעקש שאנשים מעדיפים לשמוע […]

מה אני אומר לכם: הייתי בבית ימים שלמים לבד; ישנתי לבד, אכלתי לבד, ביליתי לבד, התקלחתי לבד וכו' – כמו שציוו עלינו. ובשבת האחרונה הלכתי לנוח בצהריים, וכשקמתי היה לי חם אז לקחתי את הקלנועית שלי ופתחתי אותה כדי שזיעתי תנדף ממני והתחלתי לנסוע בשבילי הקיבוץ. ולא תאמינו, התחלתי לפגוש אנשים שאני מכירה ושאיני מכירה, […]

על אדן החלון מחליף המוות מילים קלות עם הכלניות שבכד הצהוב. מה? הוא אומר עונה בוערת וצוחק. חושב איך ייראו הוא וכלניות על תלולית עפר קטנה. ובינתיים על אדן החלון מאחורי הכד הצהוב, קר בחוץ הוא מתלונן.

בימים מיוחדים אלה נזרעו באדמת הקיבוץ, בין הרפת לשכונת הבנים, זרעים ראשונים של יוזמה חדשה: שדה ירקות קהילתי. בתקופה זו, בה שיעור גבוה של אוכלוסיית העולם ספון ומסוגר בביתו, רבים מאתנו מעריכים מחדש את היציאה החוצה לאוויר הפתוח, את הטבע ואת האדמה ויחד עם זאת, את הקהילה והמפגש בין אנשים. שתי איכויות אלו, של אדמה […]

  במשך שנים כה רבות, חינכו  אותי ואולי לבסוף גם לימדתי את עצמי, בעל כורחי, להאמין למעשים ולא למילים. לכן אני מעריצה את כל אלו שעושים כל הזמן וללא הפוגה את מה שאני לא ממש מצליחה . טוב נו, קצת סולחת לעצמי בקטע הזה כי מרגע שאני מצליחה להתעורר בשעת בוקר רגילה 8.30 –  9.00 […]

לאחרונה נערכה בסביום סדנת כתיבה שעסקה בהעלאת וכתיבת זכרון. כמה מהמשתתפים כתבו על התרחשויות ואירועים הקשורים בליל הסדר והתוצאה לפניכם. שיהיה חג אביב שמח, פורח וזהיר   הסדר שלא חגגנו (או: פסח שלא היה בסדר) / גרשון שפע תאריך הזיכרון: פסח 2008 מיקום הזיכרון: איטליה – וולטרה אשתי, תמר, ואנוכי החלטנו לוותר על סדר בקיבוץ […]

ה' (הצל"שניקית מבונקר הארכיון. כמו צל"שניקית טיפוסית אפשר לזהותה רק באות הראשונה של שמה הפרטי. ולא נזכיר מי היה הראשון לזהות אותה כך, הרבה לפני הענקת הצל"ש) אמרה להעלות כתבות באתר של העלון, כי זה נראה לה "כלי חשוב לקהילה בימים אלו". כאשר ה' (הצל"שניקית מבונקר הארכיון) אומרת, אני (בדרך כלל) עושה. אז הנה – […]

כאשר מגיע תורי לכתוב את "דבר העורכים" בכל עלון שני, יש בדרך כלל את הרגע הזה בו ברור לי פתאום על מה אכתוב. כמה ימים אחר כך אני מוריד את זה לדף ובימים הבאים, מתקן משפט פה או משפט שם, משפץ מילה או שתיים – וזהו. הפעם, מודה ומתוודה, לא ברור לי מה להגיד ובעת […]

אני שמח מאוד שניתנה לי ההזדמנות להעביר את תפוז הזהב לאדם שלדעתי הכי מגיע לו – חזי אחיטוב. האחד ויחיד במינו שתמיד מרשים אותי בשקט שלו ומשמש לי דוגמה לנתינה בכיף. אדם שליו וצנוע שתמיד נעים לפנות אליו ולדעת שאפשר לסמוך עליו. בהזדמנות זו, אני מרשה לעצמי לברך אותו ליום ההולדת שלו החל בעת כתיבת […]

החינוך של גח"א פועל במגוון מישורים ואתם בוודאי נחשפים לחלק מהם. נקלענו למציאות לא מוכרת, מרחב בו צריך להמציא את האופן בו אנחנו מתנהלים. נאמר לנו כי המגיפה פוגעת במבוגרים מאוד, שהיא מדבקת מאוד וכי עלינו להתבודד ולסגור הכל. אז איך נהיה ביחד? כשאנחנו מנסים ללמד את בני המצווה על מעגלי החיים הנושקים להם, אנחנו […]