אנו ממשיכים להתמודד עם נגיף הקורונה, כשלאחרונה מסתמנת רגיעה; אין חולים ומעטים הבידודים. כמובן שלא רצוי לנוח על זרי הדפנה וכדאי להמשיך ולהקפיד, כך שנשאר "ירוקים" כישוב ובריאים כתושבים וחברים. מעניין אם גם כאן תהיה רתיעה מהחיסון כפי שמתגלה ברמה הארצית, או שנפשיל שרוולים, תרתי-משמע ונעשה את הצעד הנוסף הזה המתבקש מאיתנו, למרות קיצורי הדרך […]

אבא. כבר לא אקרא לך ככה ולא אבוא לבקר אותך ולא אדאג לך ואתה כבר לא תדאג לי וגם לא תתקשר אלי ותתעניין מה שלומי ומה שלום יותמי וגולי ומאיוש ואיפה אוכלים בשישי ואיזה אוכל לבשל לילדים ליומולדת ואולי אני רוצה ריבה שהכנת וגם גויאבות וקלמנטינות. ולא אוכל לבקש ממך שתקפיץ את יותם לצבא  ואת […]

"אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך שנים רבות הם שוכבים על גבם בחום ובקור, שנים כה רבות כמעט נוצר רושם של שלווה אין הם זזים מקומם וכך נסתרים הבקיעים מעין גאווה… עד שיבוא כלב ים קטן להתחכך על הסלעים, יבוא וילך ופתאום האבן פצועה, אמרתי לך כשסלעים נשברים, זה קורה בהפתעה ומה גם אנשים". אבא'לה […]

לילה. עוברת בין ילדיי והלב נקרע. הם לא מצליחים להבין איך ממשיכים מכאן ואני, אין לי תשובות. מקומך הענק בתוך הלב של כל אחד מאיתנו בלתי נתפס. עפרי אומרת שרק עכשיו היא מבינה כמה היית משמעותי עבורה וכמה אתה חסר לה. אבא,  אישיותך היא בעלת עוצמה על כל אחד ממשפחתנו הקרובה והרחוקה. אישיות שכל כולה […]

בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקוֹחַ, וגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי, בָּאתָ כְּלַיְלָה הַבָּא אֶל הָאֹחַ לְהַרְאוֹת לוֹ בַּחשֶׁךְ אֶת כָּל הַדְּבָרִים. וְלָמַדְתִּי: שֵׁם לְכָל רִיס וְצִפֹּרֶן וּלְכָל שַׂעֲרָה בַּבָּשָׂר הֶחָשׂוּף, וְרֵיחַ יַלְדוּת – רֵיחַ דֶּבֶק וָאֹרֶן הוּא נִיחוֹחַ לֵילוֹ שֶׁל הַגּוּף. אִם הָיוּ עִנּוּיִים – הֵם הִפְלִיגוּ אֵלֶיךָ, מִפְרָשִׂי הַלָּבָן אֶל הָאֹפֶל שֶׁלְּךָ, תְּנֵנִי לָלֶכֶת, […]

כבר עם "סערת הקמינים" שפרצה בחורף של השנה שעברה, הוא רצה לדבר על זה. אך בסופו של דבר החליט שלא, אבל בחורף 2020, שבוע אחרי יום הולדת 67, דני הרמן רוצה לדבר על האחים בקיבוץ. אבל רגע – לפני שמתחילים עם הלהבות, הוא מכין תה מצמחי מדבר ("עם אזוביון") ויש לו משהו חשוב אחר לומר […]

ביקשו ממני לכתוב למה אני מתנגדת לקמינים. חשוב לי להדגיש שאני לגמרי מתנגדת לקמינים אך בשום אופן איני נגד האנשים המפעילים אותם. להיפך, אני חושבת שרובם הם אנשים חכמים, אינטילגנטיים עם מודעות חברתית מדהימה (ולראייה – חלקם יוצאים מדי שבוע לצמתים כדי לוודא שיהיה פה עתיד טוב יותר, פה בארץ הזו) שבכל הזדמנות עוזרים, מתנדבים, […]

אני כמעט ולא קוראת פוסטים בפייסבוק עד הסוף. הנהלת פייסבוק אישרה בלי בושה, שהם מארגנים לכל אחד פיד כלבבו וכך, הפיד שלי מלא באזכורים של ההפגנות בבלפור, של מתכונים צמחוניים, פוסטים של נשות עמק חפר ומדי פעם איזה DIY. האלגוריתם המתוחכם דואג שכל אחד מאיתנו ירגיש פחות לבד על-ידי הקפתו, במרחב הדיגיטלי, במי שיש לו […]

שקד ישראלי, בנם של אורנה ושוקה ואשתו נעמה גרים כאן כבר יותר מחמש שנים. בדרך כלל הם זוג הנחבא אל הכלים ואני רואה אותם כשאני בא לקחת את מיכל נכדתי מגנון תאנה והם באים לשם לאסוף את כליל, בתם. שקד עובד כאיש שדה של "אדמה" בתחום הגנת הצומח ומסייע לחקלאים לגדל באופן האפקטיבי ביותר את […]

קיבוץ יקר, הורים, אורחים, חברים, והכי חשוב, נעורים. אחרי חודשיים וחצי של עבודה אנחנו עומדים פה יחד כולנו, (לפי קפסולות כמובן) וחוזים בתוצאה של עבודה קשה, תכנון, אחריות, ויכולת ארגון גבוהה. בחודשיים וחצי האחרונים חברת הנעורים עבדה קשה. הזמנת ציוד, ניהול תקציב, איסוף רעיונות, הכנת כתובות, ישיבות עם נטע ועם לביאה, צוות פרסום, הכנה של […]

יותם רז היה באבו-דאבי וחזר כדי לספר. מתברר שבאיחוד האמירויות במפרץ הפרסי, על מפתנה של איראן, מחכה מקום שישראלים כנראה ירגישו בו טוב והפוטנציאל העסקי כבר הולך ומתממש מי היה מאמין שטיסה לאיחוד האמירויות תהפוך למשהו שעושים כחלק מהעבודה. "אני עובד בחברת LR העוסקת במיזמים בתחומי החקלאות, אנרגיה, תשתיות, רפואה וגם תקשורת. טסנו במטוס של […]

המדור הנודד של דרישת שלום מרחבי הגלובוס, נוחת הפעם בדאון-טאון דאלאס, כדי לשמוע מה שלומו של זהר שמיר, הבן של אברהמל'ה ורביבה   בנובמבר 1994 עזבתי את גבעת חיים ויצאתי לטיול בדרום אמריקה. התכנית המקורית שלי הייתה לחזור לארץ אחרי הטיול ולהיכנס למסלול הרגיל של לימודים, עבודה וכו'. אחרי הטיול בדרום אמריקה החלטנו, חבר ואני, […]

נפגשתי עם אלה עוקב-פרטל לאחר שהתאהבתי ביצירות הבתים המיניאטוריים שלה. יתכן וחלקכם לא מכירים אותה, אז הנה לכם ההזדמנות. אלה בת 31, במקור מקיבוץ תל קציר, נשואה לליאור פרטל ואמא לאלמוג בן הארבע שהולך לגן דולב. הם גרים כאן כבר שמונה שנים ושוכרים דירה בשכונת החיילים איך הגעתם לגבעת חיים? "למדתי חינוך מיוחד", מספרת אלה. […]

"שנת מצוות" 2020 נפתחת. קודם כל שימו לב לשינוי השם – לא שנת "בר מצווה" המזוהה עם מגדרם של הבנים אלא "שנת מצוות", שיתאים גם לבנים וגם לבנות. אז ככה: אנחנו קבוצת "תות" ואולי כבר ראיתם בפייסבוק תמונה שלנו. התחלנו שנה מאתגרת מאוד, עברנו לחטיבה אבל לא ממש הגענו אליה בגלל שזו שנת קורונה ואנחנו […]

ירון שולח הודעה עם קישור לכתבה ולה כותרת האומרת: "הבמאי רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו". אני יושב על הספה וקורא אבל הראש, הוא כבר עף מייד 35 שנים אחורה קיץ 1985. אנחנו כיתת "אלון", בני 18 פלוס-מינוס, סיימנו את הלימודים וכמו כל מי שאי פעם היה בגיל הזה – העולם מונח בכף ידנו. בקיץ […]

מבחינתי, ההצבעה בסוף שבוע זה על אישור הכניסה להסדר הביניים, איננה עוד הצבעה. לטעמי זהו מבחן לחברה שלנו: האם האינטרס האישי של כל אחד ואחת מאיתנו עומד לפני הכל, או שאנחנו, כחברה, רואים גם את האינטרס הקהילתי? ולא פחות חשוב את האינטרס האישי של אותן משפחות אשר מסיבות שונות לא זכו עד היום לממש את […]

  ישנם כאלה הסבורים, וחלקם גם אומרים לי, שאני מבקשת "להחריב את הקיבוץ".  מכיוון שמדובר בהאשמה חסרת בסיס ותלושה מהמציאות, חשוב לי מאוד להסביר את עמדתי. נכון להיום הקיבוץ נמצא תחת החלטה 751 של רמ"י = שיוך קנייני, שאומצה בסוף שנת 2002      איך מבטיחים את אימוץ חלופת המגורים מבלי להיחשף לסיכון של תשלום […]

במסגרת ההתנגדות לאישרור הסכם הבינים, אנו נתקלים בטענה של קודם החלטת שיוך ורק אז כניסה להסכם הביניים. למרות שגם לפי דגן יראל וגם לפי עו"ד גונן כהן (למי שצפה בשני מפגשי הזום), אישרור הסכם הביניים אינו מסכן את שכונה א‘ וב‘ ואינו חושף אותם לתשלום 91% של ערך הקרקע שלהם. ולכן נשאלת השאלה למה נוצרה […]

אתחיל בכך שבשבוע האחרון לא מעט חברים מזהירים אותי מתביעת דיבה (אחד אפילו כבר איים עליי!!!) ולכן בעצת עו"ד אציין כי כל הכתוב הוא לכאורה ואין לראות בדברים כהמלצת מומחה (או רופא) או קביעה, אלא כדעתי האישית בלבד. ליאורה, בתאריך 16.9.20 פורסם בעלון – "דבר היו"רית לשנה החדשה" בו כתבת: "תפקיד היו"רית הוא תפקיד סבוך, […]

"תתגבר תתגבר, כך אומר לי הקול, להפגע וליפול כל אחד יכול. לכולנו מותר להיות חלשים, רק לא לאטום אזניים, לא לעצום עיניים לא לעזוב ידיים גם בימים קשים…". (ארקדי דוכין)   מזה זמן אני רוצה לכתוב את מה שאני חושבת לקראת ההצבעה על מתווה הכניסה להסדר הביניים. וזה לא קל. ניסיתי להסביר בעל-פה בשתי ישיבות […]

קראתי בעיון את הראיון עם צפריר ולרגע שיפשפתי את עייניי. האם זה צפריר שאני מכיר? היה לי הכבוד והעונג לעבוד צמוד עם צפריר ומשה סיטון בהקמת שכונת הבנים א' ובמיוחד בכל התקופה שקדמה לבניית השכונה. הייתה זו תקופה בה אי-הוודאות הייתה בכל הגזרות, מהקטע התכנוני מול מוסדות המדינה, דרך נושא המימון מול הבנקים, נושא המיסוי […]

גילוי נאות , אני ואייל מיודדים ולפני כמה חודשים ישבנו אצלו בחצר הבית וקיימנו שיחה על גחא. (נ.ב. אייל היה בין הראשונים שאמר לי שאני " בלתי בחיר" בגח"א……). לאחר השנים הראשונות של אייל בקיבוץ חשבתי כמו רבים שיותר טוב ממנו לא נימצא , אני אף הצעתי שיבנה בית בשכונה ג' ויהיה חבר קיבוץ. נכון […]

התיישבתי לקרוא את הריאיון שערכו ליאור והיידי עם צפריר. לא תמיד זה קורה ולא ברור איך, אבל ליאור  והיידי הצליחו לתת את ההרגשה כאילו המרואיין יושב מולך ומדבר. כל הכבוד. הדברים גם מאתגרים מבחינה חשיבתית ונשמעים משכנעים מאוד במבט ראשון. עם זאת, התחילה להציק לי הרגשת אי נוחות מסוימת ככל שהמשכתי לקרוא. יש בדברים שצפריר […]

לכתבה נטליה מרמס – כולם נפגעים… כל בית אב ״ותיק״   מכיוון שנטליה טוענת שכל בית אב נפגע, בואו ננסה לבחון את ״הפגיעה״ בצורה קצת יותר רחבה ולא רק את ההחלטה להגדלת חלקת המגורים, שעברה כבר ברוב גדול באספה. ראשית נחשב מחדש את "הפגיעה": השמאות שקיבלנו מרמ״י על בתי החברים, מה שנקרא בתי הוותיקים (כל הבתים לפני […]

כתבה זו לא באה לשכנע אותכם למה לא טוב להיכנס ל-״הסדר הביניים״, למרות שבעיניי חשוב מאוד קודם לבחור את חלופת השיוך, כניסה להסדר הביניים לפני כן זו ממש טעות. אני רוצה להתייחס לעובדה שברגע שנכנסים למהלך בשם ״הגדלת חלקת המגורים״, כדי לבנות עוד 40 יחידות, כל מי שהיה חבר לפני היום הקובע נפגע מהמהלך. ישנם […]

                                                                                                   19.11.20  טוב. אז אני אחרי. לא […]