לקראת אחה"צ, יש בחשמליה אווירה של פעילות נינוחה. אני נכנס, מקבל שני אספרסו קצרים ממכונה עם סטייל וכדי להתחמם לקראת הראיון, מחליף עם אלכס זכרונות של שני עדי ראייה משריפת החשמליה הגדולה בתחילת דצמבר 1982.

מתברר שהחשמלאים של המאה ה-21, זה לא מה שחשבתם. אלו כבר לא החבר'ה שעיקר עיסוקם החלפת בית מנורה תקוע או שקע שנשרף. הם עדיין עושים זאת כשצריך, אבל לאחרונה הם עסוקים מאוד בפרוייקט שעולה לקיבוץ כעשרה מיליוני שקלים ועתיד להכניס לו הרבה יותר. מדובר כמובן בפרוייקט הסולארי.

"אנחנו נמצאים כבר בשלב ב' של הפרוייקט", פותח אלכס את השיחה. אבל רגע, מה היה בשלב א', אני מתעניין.

"בשלב א' עבדנו על גגות של מבנים בתוך הקיבוץ", הוא משחזר. "בעקרון הקיבוץ מקבל 45 אגורות על כל קילוואט שהוא מוכר לחברת החשמל". זה הזמן להסביר, למי שלא יודע, שכאשר גוף שאינו חברת החשמל מייצר חשמל, הוא אינו צורך אותו ומחוייב למכור אותו לחברת החשמל.

בואו נעלה שוב על הגגות. "ביצענו 100 קילוואט על חדר האוכל, 100 על המרכז המסחרי, 100 מעל לול התאילנדים, 100 מעל לול שקדי לשעבר, ליד גן אסף ועוד 300 קילוואט לולים בקובני. סך הכל 700 קילוואט, כאשר ההיתר היה 100 קילוואט לגג", מפרט אלכס. "והמערכת הזו של שלב א', כבר מספקת חשמל".

כאמור, כעת נמצאים בעיצומו של שלב ב'. "בשלב הזה קיבלנו היתר לעלות לכמות של 200 קילוואט לכל גג", אומר אלכס. "אנחנו נשים 800 קילוואט על גג הרפת, 100 נוספים על לול התאילנדים ועוד 400 על לולי שקדי וקובני. סך הכל יהיה לנו כאן הספק של שני מגה וואט".

טוב, כמויות יפות. אבל מי מטפל בכל זה? "המערכת שייכת לקיבוץ כאשר בונה אותה ומתחזק אותה קבלן חיצוני. אנחנו משתתפים בכל העבודות – מבצעים הגדלה של תחנות חשמל, תוספות מפסקים, חופרים תעלות, מניחים כבלים וייתכן שבעתיד נמצא מישהו מהקיבוץ שיהיה אחראי על תחזוקת המערכת".

תצוגת תפוקת הפאנלים הסולאריים

אנחנו עושים אתנחתא וניגשים להציץ בצגי המערכת המספקים אינדיקציה על תפוקת הפאנלים בזמן אמת (ראו תמונות בגוף הכתבה).

אני שואל על פרק הזמן שיקח לכסות את השקעת עשרת מיליוני השקלים שעולה הפרוייקט. "יש הערכה של כשמונה שנים", עונה אלכס. "לאחר מכן, כל ההכנסה היא רווח נטו לקיבוץ. חברת 'ענבר' היא המבצעת תחת פיקוח של החשמליה, בלווי אנשי מקצוע של מעגן פרויקטים וכמובן ערד סלוצקי, שזה המקום לציין את היוזמה והתרומה שלו לכניסת גבעת חיים איחוד למערכות סולאריות.

אני אחראי על תחום התשתיות בעוד תחום הכספים, הגבייה מחברת החשמל וניהול האופרציות הללו, נמצא באחריות אמיתי לביא. זה פרוייקט הדורש הרבה אנרגיה (תרתי משמע) ותיאומים מול החברים, כי אנחנו מבצעים לעיתים הפסקות חשמל יזומות ומסובכות, הכוללות גם את המרכז הרפואי וגם שכונות מגורים עם ילדים קטנים, כך שכל זה דורש הפקה גדולה ופעילות רבה שלנו".

טוב, לסיום הגיע הזמן לשאול על שלב ג' – השלב בו יוכלו חברים החפצים בכך, להתקין פאנלים על גג ביתם ולהתחיל למכור גם הם חשמל. רגע, עוד אל תטפסו על הגגות.

"אני לא מכיר קיבוץ מופרט בו יש פאנלים על גגות החברים", מסביר אלכס. "מכיוון שחייבים שהבית יהיה רשום על שם החבר מבחינת המדינה. ככה שעד שלא יסתיים תהליך השיוך, סביר שלא נכל לבצע את זה. מעבר לכך, יש עוד סוגייה שעומדת על הפרק – עמדות טעינה למכוניות חשמליות. יש כבר ניצנים ראשונים כאלו בקיבוץ ואנחנו בודקים כל מיני אופציות, כאשר אחת מהסבירות שבהן היא עמדות שכאלו במגרש החנייה העליון, מעל שכונה א'. יש כל הזמן בקשות של חברות חיצוניות לעשות זאת, כולל החברה שעובדת עם המועצה האזורית, אבל אנחנו חושבים – למה לא לעשות זאת בעצמנו?"