אנו משתדלים להוציא את העלון בערב חג, אם יש כזה באזור, והנה ממתין לו יום העצמאות בבטחה בלוח השנה שלנו, כאשר בצמוד לו ניצב כמו תמיד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה.
לפתע שמעתי קול רחש מוזר, בתחילה לא ידעתי לזהותו, אך לאחר זמן נשאתי את ראשי אל על והנה: דגל ישראל מתנוסס בגאון מעלינו:
אכן, ק מ ה מ ד י נ ת י ש ר א ל
הדיון על הקמת מרכז מסחרי צמוד לכניסת הקיבוץ מתחולל בין געגועים לעבר שמעולם לא היה מצד אחד, לבין ממסד חסר יכולת לקרוא את הציבור מצד השני.
חיימק'ה כבר סיפר על עץ המילה הפנסילבנית שנעקר, וציין כי בקלות היה אפשר לבצע את העבדה בלי להזיק לו. הייתי רוצה לספר עד כמה הוא צדק.
הילדים הראשונים שישלחו פתרון מלא יזכו בפרס.
את הפתרון ניתן לשלוח (סרוק) למייל: betochenu@gmail.org
כי באנו לחיות כאן, ולא להתגורר כאן. כי באנו לגדל כאן משפחות ולא רק בגלל החינוך. כי באנו להיות חברים ולא תושבים. וכי אנחנו רוצים להיות חלק מהמקום הזה כדי שהוא יהיה חלק מאיתנו.
לקראת כל החלטה משמעותית יש לכנס קבוצה של כמה עשרות חברים, הכי מגוונת שאפשר, לעשות סיעור מוחות ולגבש הצעה להחלטה לפי ממוצע הפתרונות שלהם.
הזוכות המאושרות: עירית ארבל ואיילת שילה, שהגיעו ראשונות עם פתרון מלא וזכו בשובר זוגי לקפה ומאפה בקפה "כמופה"
כמה עצוב, כמה מתסכל, שלא הצלחתי/הצלחנו לתת מספיק כבוד לעצים בני עשרות שנים.
למוסדות הקיבוץ או לכל גורם אחר אין שום זכות לחדור לכיס הפרטי של מי מאיתנו, או לנכסיו, ולהוציא משם כספים שאינם שייכים לו.
יש רגעים בחיי קהילה וחברה שבהם צריך לומר את הדברים ביושר. להסתכל לחיים בעיניים בעוצמה, בכח, גם בענווה. צריך לשים אותם על השולחן בכאב ולהתמודד: לגבעת חיים איחוד אין מנהל חברתי.
הסרט שיצא בעקבות הספר "שיח לוחמים", שהוקדש להם חלק מהעלון הקודם, ממשיך לעורר דיונים ושאלות. בהמשך לכך מפורסמים מספר קטעים מתוך השיחות שפטר היה מעורב בהן. מי שרוצה לקרוא את הספר מוזמן לפנות לארכיון ולקבלו בהשאלה.
כל שנה מתקיימת ה"רפסודיה" בכנרת מטעם ובניהול התנועה הקיבוצית המאוחדת. לחוף "חוקוק" מגיעים נערים ונערות מקיבוצים ומושבים מכל הארץ לשלושה ימים. המטרה העיקרית היא לבנות רפסודה שתצליח להשיט קבוצה של אנשים לצד השני של הכינרת, לחוף "דוגל". יצאנו הנעורים של הקיבוץ, כחלק מקבוצה של המועצה האזורית עמק חפר, ופגשנו חבר'ה מקיבוצים מכל הארץ. בניית הרפסודה […]
בודאי יסכימו איתי רבים שדשא חזק ויפה הוא יפה לעין ומשמח לבב אנוש… לכן חשוב מאד לטפח את הדשאים הציבוריים והפרטיים. בחרנו לטפל בנושא המדשאה, מהסיבה שבקיץ היא מהווה חלק מרכזי בטיפול בגינה. הדשא הוא בעיקר גידול דגני באזורים שלנו. התכונה של הדשא היא התפשטות על ידי שלוחות תת קרקעיות, ועל קרקעיות. הדשא מטבעו צורך […]
לכל החברים שלום, רציתי לכתוב על מועמד שאני תומכת בו אך למה להכביר במילים כאשר כבר מישהו אחר עשה זאת טוב יותר ממני? בברכה מירלה זיו מכפיל כוח אבשלום הרן, בארי, מנכ"ל "משקי הקיבוצים", ידיעות הקיבוץ 29.5.2015 את הזדמנות יוצאת דופן לחבר את הנהגת התנועה הקיבוצית עם ההנהגה הכלכלית – יוכל לבצע רק ניר […]
יום שישי בצהרים, בדשא של הצעירים, משחק כדורעף, איזה כיף, כרמל משחקת יחפה על הדשא, ופתאום עקיצה מדבורה בכף הרגל, כואב קצת, לא כיף, היא ממשיכה לשחק, ואחרי כמה שעות הרגל מתנפחת, אדומה, כבר אי-אפשר לדרוך על הרגל, היא מתחילה לקפץ על הרגל השנייה, כשהרגל גם היא מתחילה לכאוב ולהתעייף, כואב הרבה, ממש ממש לא […]
שבועות כבר כאן. למשפחות שאיבדו את יקיריהן, החגים קשים במיוחד – משפחת דה-בורס שאנחנו חולקים עימם את זכרונו של מרטין, ועם משפחת בן אור לפניה את זכרונו של תומר, וכמובן כל המשפחות והזיכרונות שעלון "בתוכנו" אוסף ורושם על לוח ליבו (כן, נדמה כאילו לעלון יש לב פועם, כואב ומתרגש). הרבה נושאים מקיף העלון […]
"שנת הבר מצווה" היא שנה מלאה במשימות וחוויות. אחת החוויות היפות והחזקות שעברנו בשנת בר מצווה עם קבוצת פטל הייתה ביקור בכלבייה של עמותת "חדרה אוהבת חיות". הכלבייה ממוקמת ליד תחנת הרכבת של חדרה. כשמגיעים למקום ניתן לשמוע את הנביחות ויללות הכלבים שממתינים לבתים מאמצים. קבוצת פטל שמעו על ביקור בכלביה בשנת הבר מצווה […]
ביום שישי, ה-9 בינואר 1948, בערך בשעה 07:00 בבוקר, נפתחה במפתיע אש מהרי סוריה על קיבוץ כפר סאלד. במפתיע, אולי לא כל-כך במפתיע, כי עובדה שכל אדם ידע לאן עליו להגיע, לפי תפקידו. אני, גננת חדשה וצעירה, רצתי לגן הילדים שהיה בקצה השני של הקיבוץ, וכשבאתי לשם כבר היו שם המטפלות. מקלט עדיין לא היה, והתארגנו […]
צריך להיות מין יורם שכזה, כדי להמשיך ולהתמיד, ופעם אחר פעם, ואף על פי כן, בכל מערכת בחירות, לשוב ולהתגייס לפעילות סיזיפית לטובת מפלגת העבודה, שכבר עשרות שנים זו לא היא, אלא הם. יורם פארן (70, גבעת חיים איחוד) הוא יורם שכזה. הוא יליד תל-יוסף, שבגיל שבע העביר אותו הפילוג, עם הוריו, לבית השיטה. בעיצומה […]
