גבעת חיים נוסדה בשנת 1932, בשם הארעי: קיבוץ ג' של השוה"צ. כאשר נרצח חיים ארלוזורוב, ביוני 1933, הונצח שמו בשם גבעת חיים. חיים ארלוזורוב עלה לארץ בשנת 1924. הוא השתלב בהנהגת הישוב, היה צעיר הפעילים בהקמת "מפלגת פועלי ארץ ישראל", היא מפא"י ההיסטורית. הוא נבחר כחבר בהנהלת הסוכנות היהודית, ולראש המחלקה המדינית של הסוכנות, דהיינו: שר החוץ של המדינה שבדרך. כהוקרה על פועלו והנצחת זכרו נקרא הקיבוץ הצעיר: גבעת חיים.

 עם עלית השלטון הנאצי בגרמניה, והחרמת הרכוש  היהודי בשנת 1933 החל לעסוק ב"העברה", כלומר הצלת הרכוש של היהודים והעברתו לארץ. לשם כך יצא לגרמניה, לשיחות עם הגרמנים וחזר לארץ ב14 ליוני, ויומיים אחר-כך נרצח בחוף ימה של תל-אביב. עד היום אין פתרון לתעלומה: מי רצח את ארלוזורוב?

עם עלייתנו לנקודה של הישוב החדש, עדיין דבק בנו השם גבעת חיים. בשנת 1955 , בשנה השלישית לישובנו, עלתה שאלת שם הישוב: האם לדבוק בשם הקודם או שנבחר שם חדש. נערך משאל–עם. רוב חברי גבעת חיים לשעבר וגם חלק מן החדשים כלומר חברי כפר סאלד, יגור ועוד, צידדו בשם הידוע, גבעת חיים, ואילו רבים דגלו בהחלפת השם. הרוחות התלקחו, והויכוח סער, והשתקף בגליונות "בתוכנו " של אותה תקופה.

יהודה ארז ( אבא של רבקה חן) שהיה האידיאולוג של הקבוץ, כתב על סנטימנטים לשם הקודם, וכבוד לזכרו של ארלוזורוב, ולזכר ה"מצור על גבעת חיים", יש לשמר את השם. הנימוקים היו: שיש כמה מקומות בארץ שיש להם אותו השם כמו כינרת מרחביה ועוד. וכן כי למעשה איננו עוזבים את המקום הקודם אלא מתחילים מחדש בחלק מאדמות הקיבוץ בדומה לאשדות-יעקב ולעין חרוד.

אורי לברון ( אבא של דן, יפתח ודבורה לשם) סבר שאנו מתחילים הכל מחדש ויאה גם שם חדש. סימה שרי הציעה את השם "גת-חיים" בהקשר לבית החרושת "גת" וביחס לשם הקודם בהשמטת שתי אותיות. ראובן הישראלי, איש ידיעת הארץ צידד בכך שכן הכפר הערבי, שכננו ממזרח הוא ג'ת השוכן על תל עתיק וקושר אותנו לעברנו בארץ ישראל.

לוויכוח הזה נכנסו שני גורמים חיצוניים: א. ועדת השמות של המדינה הודיעה שלא תאשר שם בעל שתי מלים אלא עלינו לבחור שם חדש כדוגמת יפעת ועינת. ב. הדואר הודיע על תאריך קובע. והופ… תוך כדי ויכוח הגיע התאריך הקובע…. וכך השם לא שונה ונשאר: ג ב ע ת   ח י י ם  א י ח ו ד.

באחד לאפריל 1955 נפתח סניף דואר בקיבוצנו. לכבוד המאורע הודפסו והוחתמו על ידי משרד הבולאות 1500 מעטפות מצוירות בידי זאב גוטקינד.