*בימים אלה עומדת ברכה הישראלי לקראת פתיחת תערוכה מציוריה בגלריית גרנות. אוצר התערוכה – צביקה אלטמן כותב עליה.

ברכה, חברת קיבוץ גבעת חיים איחוד משנת 1963, מציירת וחוקרת את מסעה המשפחתי. מסע, שתחילתו בצנעא בתימן, משם משפחתה עלתה, המשכו בקיבוץ שדות ים, שם חיה מגיל עשר וסיומו לאחר נישואיה לבן קיבוץ גבעת חיים איחוד ומעבר לשם בהיותה בת עשרים ואחת.

ברכה היא תלמידתה של הציירת ורד נחמני. עובדת בהשראת צילומי משפחתה אותם היא מעבדת בציור על גבי שקף. עוד לפני שהצבע יבש היא מעבירה אותו לבסיסים שונים כגון נייר, בד ועץ. בפעולה זו הצבעים נמרחים והציור מיטשטש, מקבל אופי וטקסטורות חדשות, פרטים נעלמים ודברים חדשים עולים. האמנית ממשיכה במסעה לחקור את משפחתה דרך הציור וכך נוצרים ציורי מקרו של חלקים מהציור השלם. למעשה, זהו תהליך של פירוק והרכבה מחדש כאשר השלם החדש גדול מסך חלקיו. דרך ביטוי זו היא חלק ממסורת האומנות במאה ה-20.

בתערוכה זו שתי סדרות של עבודות. הראשונה היא, סדרת ה'תֵימוֹנים' שבה היא עוסקת במשפחתה הגרעינית ובסיפורה. דרך עיבוד מחודש לתמונות המשפחה בבגדים התימנים המסורתיים. בעבודה שקדנית וממושכת במכחול דק ובהתמקדות בפרטים זעירים, נוצרו הטקסטורות העדינות והמגוונות המאפיינות את הסדרה. הן מתכתבות עם אמנות הרקמה התימנית, שהאם נעמי, ילידת צנעא, התמחתה בה.

בסדרה השנייה, מסע משפחתי, היא עוסקת במשפחתה הנוכחית, המשפחה שהיא הקימה כאן בקיבוץ. הסדרה נולדה מתוך רצון ליצור ציור דיוקן משפחתי כמו הציורים המשפחתיים המופיעים בספרי האמנות. גם בסדרה זו האמנית מפרקת בציור את תמונותיה ומרכיבה בצורה חדשה את התפיסה החזותית של משפחתה. הציורים עוברים תהליך של הפשטה וויתור על פרטים וכך, תוך כדי פעולת הציור, האמנית עוברת דרך ההיסטוריה המשפחתית תהליך של בירור וריפוי פצעים בעברה.

"מסע משפחתי" ברכה הישראלי

פתיחת תערוכה בגלריית גרנות 28.3.2019