רקפת מותר ואפילו חשוב לחשוב אחרת. מותר ואפילו חשוב ביותר לשנות ולא לקפוא על השמרים.חשוב ביותר לבקר ולדרוש תשובות.
ואני לא מתכוונת להכנס לתוכנם של דברים רק להתייחס לאוירה.
אם יש אנשים שדעתם שונה מדעתם של המתנגדים והם פוחדים להגיב כי יצלבו אותם ואותם אישית ולא רק יגיבו להם עניינית אז משהו כאן בכל זאת לא בסדר.
ואם יש מי שמוותר ולא לוקח תפקיד היום בקיבוץ כי יש סיכוי גדול שמישהו בקלות יבוא ויעשה delete על כל מה שהוא יעשה וישמיץ וירמוס אז בכל זאת משהו כאן לא בסדר.
הקול קורא הוא לשינוי הסגנון והאוירה.
והלוואי שיקרה הנס כי כולם כאן רוצים לחיות בשלווה ובשקט.

כתבת יפה רקפת.
במועצה לבחירת יו"ר קהילה חדש לאחר התפטרותו של צביקה. מעצה האחרונה היה דיון ער ועניני בנושא
לדאבוני הדיון הזה שהיה חשוב ביותר מכל שהיה בכל המועצות עד עכשיו, דיון זה לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול שאלכס עלה ושלח לחברי המועצה לאישור.
הפרוטוקול היה לאקוני, אנמי שלא לומר מזלזל בחברי המועצה שהעזו להגדיל ראש ולהציע התייחסות שונה מהצעת ההנהלה שהובילה מנהלת מש"א אילת וולקובסקי.
אסור לאשר פרוטוקול זה.

רקפת ועמדותיה הינן, לדעתי, תרומה חשובה להרחבת ההסתכלות, ההתבוננות שלנו על סוגיות בחיי החברה שלנו, ותוספת, אולי חיונית, לדרכי הבחינה של התנהלות הקהילה.

רקפת את אדירה ⁦❤️⁩
מוכרח להגיד שלא אפול מהכיסא אם יתברר בדיעבד שכל המהלך הזה הוא ניסיון לתפור את תפקיד היו"ר למישהו מטעם אותה קבוצת חברים שחושבת שאנחנו עדיין ב-1990 ושהכול קומבינה אחת גדולה של "שמור לי ואשמור לך".
שפו גדול לחברי המועצה שגלגלו את השטות הזאת מכל המדרגות.🌻

תודה אדם שהעלת את הנושא באופן ענייני ומכבד. מסכימה איתך שיש לעודד חברים לשוחח ולדון במועצה בנושאים עקרוניים. לטעמי מאוד חשוב שתהיה הגדרת תפקיד ומה נדרש ממנהל הקהילה . האם תפקידו לעסוק ב ABC. או אולי ב XYZ.
כשתהיה הסכמה על מה הוא תפקידו של היו"ר נוכל לבחור מבין האנשים שיגישו מועמדות , מי מתאים ומי לא . צריך פה דיון ציבורי מעמיק על מהות התפקיד . וזה צריך להיות דיון ולא עצומה .

אדם, כתבת יפה, מבקש להתייחס למהות הדברים גם בהמשך לפוסט של דני שרון ובהמשך לישיבת המועצה המדוברת.

תפקיד יו"ר אינו תפקיד מקצועי, ביצועי לשם כך אנו מחזיקים שני בעלי תפקיד בכירים בשכר (מנהל הקהילה ומנהל עסקי). אם הם לא מספקים את הסחורה אפשר להראות להם את הדלת ולהביא אחרים במקומם. לתפקיד מנהל הקהילה והמנהל העסקי דרישות סף ברורות והמועמדים מובאים לאישור דרך עבודת מטה של וועדת איתור. כך צריך, כך נכון.

יו"ר קהילה הוא תפקיד מנהיגותי לא טכני/מקצועי ומנהיגות זה לא משהו שניתן ללמד (למרות שזה לא עוצר את האוניברסיטאות מלנסות). מנהיגות משמעותית גדלה בשוליים בחיכוך עם דילמות החיים, לא בבתי הספר ובאוניברסיטאות. גם, לא ניתן לצפות הצלחה מראש, מנהיגות אינה תכונה כללית, היא חמקמקה ואיננה מתאימה תמיד ובאותו האופן על-ידי אותו אדם בכל מצב. מנהיגים שהיו טובים בזמן מלחמה היו גרועים בזמן שלום (ראה ערך צ'רצ'יל).

מנהיגות והאומץ הציבורי הבא כפועל יוצא של מנהיגות ערכית זה מה שכל כך חסר לנו היום בגבעת חיים (אפרופו, גם ברמה הלאומית). את החור הזה בא תפקיד היו"ר למלא, טכנאים ואנשי מקצוע יש לנו מספיק בקיבוץ כממלאי משרה, חלקם אפילו טובים, מנהיגות איין.

ציבור החברים, גם אם טעה בעבר הוא הכשיר והנכון ביותר לבחור את מנהיגיו, זה בסיס המהות הדמוקרטית (את הבולשביקים השארנו ב-52 במאוחד, מעבר לכביש). לקבוע קריטריונים וועדות איתור ליו"ר זאת גישה מתנשאת שאומרת לציבור החברים שהם לא מספיק חכמים ומודעים כדי לבחור את הנהגתם. חברי גבעת חיים אינם גלמים ואין אנו זקוקים למומחים מטעם עצמם, מורמים מעם שיכריעו עבורנו ויסמנו לנו בקלפי למי להצביע, מי ראוי ומי המתאים ביותר להנהיג אותנו. זה לא דמוקרטי, זה לא נכון ציבורית ויש לזה טעם לפגם וסירחון של ניגוד עניינים ושחיתות.

יהיה נכון לעסוק בשיפור תנאי היו"ר כדי לאפשר ליותר חברים להציע עצמם למשרה.

יהיה נכון לבחון את תפקודם של מנהלת הקהילה והמנהל עסקי לאור המשבר בו נמצאת גבעת חיים ואם יתברר הצורך להחליפם.

תהיה זאת שגיאה לשנות את התקנון ולהכתיב לציבור מי ראויים ומי אינם ראויים להיות מנהיגיו.

ליאור היקר מבלי להיכנס לתוכן המרתק כאשר אני השתחחרי ב 1991 ליוותי את הכיתה המדהימה הזו בטיול י"ב ליוון חוויה חד פעמית מקסימים אחד אחד ופלדי הוא ענק !!!

שאלה לא אישית.
למה הבחירה להתגורר בקיבוץ ולא ברמת אביב למשל?

אני רוצה כחבר הקהילה להודות לכל המתנדבים הרבים שהשקיעו ומשקיעים מזמן הפרטי ומרצם. אני רוצה להודות לכל מי שמוביל את מערך המתנדבים, שמתקשר ומגייס וזאת כדי שכלל הקהילה תוכל לזכות ברמת חיים ושרות גבוהה ובראש ובראשונה נבטיח בימים אלו את בריאותם של חבריי הקהילה בצורה הטובה והמכבדת ביותר. אני שמח שילדיי, משפחתי ואני מתנדבים ומנודבים בימים אלו למען כלל הקהילה. אני רואה בהתנדבות ערך חשוב לנו כקהילה, זהו ההון החברתי שלנו ואשמח להמשיך להיות חבר בקהילה שרואה בזה ערך. כמובן שכל אחד יעשה כראות עינייו, יתרום במה שהוא מוצא לנכון ובמידה שמתאימה לו. מוזמנים לקפה כדי לדבר על זה (במרחק 2 מטר ומסכה). שבת שלום ובריאות לכולם 🌻🌻

ענת, הצלחת להעביר את תחושות ירון בצורה מאוד מוחשית שריגשה אותי ויצרת הזדהות מאוד גדולה עם ירון.
ירון, כאחד שאובחן בלקויות למידה בגיל 50+ תוך לימודיי באוניברסיטה אני מבין היטב על איזו שריטות אתה מדבר ומוקיר אותך ואת עבודתך כדי למנוע אותן מילדים אחרים שלא בחרו להיות עם צרכים מיוחדים אך נלחמים בכל כוחם להשתלב בקהילה. כל הכבוד!!!

מסכימה איתך וגם אמרתי ל א פעם שלא יקרה כלום אם יצמצמו את השעות והכלבולית תהיה סגורה בשבת וכך אפשר יהיה להפחית בכמות המתנדבים

ליאור, כהרגלך כתבת מקסים,

פלדי הוא אגדה,
פלדי הוא האמת והיושר.

עדי, לא תמיד המיעוט הוא הגוף הטועה….!!!!

וואו חזי, תודה! ריגשת!

את כמובן צודקת רעיה. טעות של חוסר תשומת לב. תודה על התיקון (בקשתי שיותקן).

רז, להקשיב ליסמין זה תמיד נכון. כתבת מאוד ברור, שנון וכנראה כרגיל , מדויק. תודה רבה

אני מאוד מעריך את האומץ לאפשר לכולם לקרוא ולהגיב בקהילה שלכם. לכן אני כותב בחרדת קודש כדי לא לפגוע באמון שניתן בבמה הזו. אני מבקש לקרוא את הכתוב כדעה אישית בלבד. למען הגילוי הנאות אני מכיר את יגאל מהצבא. לכן אין מצב שאשלים עם פגיעה בשמו או בשמם הטוב וכבודם של משפחתו. זו עמדה עקרונית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
במיוחד בימים האלה מומלץ להרים מבט ולהפנים מה קורה ולמה.
נשיא צרפת מקרון בנאומו האחרון לאומה אמר: ״אנו עוברים תקופה טראומטית של טלטול אישי ולאומי. הבה נחיה אותה בלי להתכחש לה. הבה לא נמצא בה סימנים שתמיד צדקנו בתפיסתנו ובכל מה שהאמנו". הבה נחשוב מחדש על האידיאולוגיה שלנו. נגדיר מחדש את דרכנו. כולנו. ואני בראש״.

אני מבקש להתייחס לשתי עובדות משותפות ליגאל ולי כבני משק שממחישות את גישת הקיבוץ של ״תמיד צדקנו בתפיסתנו ובכל מה שהאמנו בו״. מהציטוט לעיל.
1. קבלה לחברות של בחירת לבנו – מזכיר הקיבוץ פונה לאישה שעימה בחרנו להקים משפחה ומודיע לה שהיא צריכה לעבור מסלול של קבלה לחברות;
2. סידור/קביעת מקום עבודתה – בהקשר זה אני מבקש להפנות לחוק יסוד חופש העיסוק.
בשטעטל המשפחה באמצעות מנגנוני הקהילה נהגה להתערב בהחלטות אישיות. הקיבוץ באמצעות התקנון נטל לעצמו כח שביכולתו לערער על ההחלטה/הבחירה מי תהיה אם או מי יהיה אבי ילדי בני המשק זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת בחברה שהרימה את נס הפרוגרסיביות. על זה אמר איינשטיין: ״ 3 כוחות חזקים שולטים בעולם טיפשות, פחד וחמדנות״.
במבט לאחור היה מקום לשמור על זכות חופש העיסוק של רקפת כמו גם על זכויות יסוד אחרות של בני משק שזכויות יסוד שלהם נפגעו גם הן. אני פתוח לשמוע דעה שונה ובלבד שתהיה מבוססת.

האם ראוי ורלבנטי ללמוד מעברנו המשותף? אני ממליץ לקרוא את הדברים שרינו צרור כתב ב- 2007 תחת הכותרת הריבונות השלישית איבדה שליטה. מאמר שתורגם לסרט יהודים פעם שלישית בו ערך השוואה בין התהליכים שהובילו לחורבן שתי ממלכות ישראל בעבר. תהליכים הרסניים, שהזכיר גם יאיר גולן (שהחלו בפגיעה בשלטון החוק או בשופטים), שעוברת החברה הישראלית היום. לדעתו יש דמיון רב בסיבות למצב של היום. שסע חברתי, שבטיות, קיצוניות דתית וקנאות שהם הגורמים למלחמת אחים. עוני, שחיתות ציבורית ופערים חברתיים הוא המשולש שפירק עד היום כל חברה בעולם.

אסיים בהמשך דבריו של הנשיא מקרון:
"הבה נחשוב מחדש על האידיאולוגיה שלנו. נגדיר מחדש את דרכנו. כולנו. ואני בראש״.

הגדרה מחדש של דרך יכולה לכלול גם שיקולי תיקון. אם נעשו בעבר דברים טיפשיים אפשר להתנצל. עוולות צריך לבדוק ולתקן. אסור ששנאה תפרק שוב את הבית.
יש לי הרבה כבוד לקהילה שבניתם. תנו דוגמה.

רמי באואר

הי נירה,
שותפה לנוסטלגיה ובעיקר לגעגועים לשירת המקהלה בליל הסדר, רק הערה קטנה למען הצדק ההיסטורי, המלחין של " קומו תועי מדבר" המיתולוגי הוא יהודה שרת (לא יעקב), ובדיוק היום הוקדשה
לזכרו תכנית ב"קול המוסיקה" שכללה רבים משיריו וביניהם גם
"קומו…"

רגיל להגיב (כמו נמצא בקצה הציפורן – עט, זוכרים?) מהפייס והטוויטר.
אז הי יופי, שלקח לי זמן לזהות והי ענק דוד גמפל שחלקנו יחד את אותו הבית – בית הורי.
והי איציק.
כמעט עם כל השאר אני בקשר עין ו/או שיח בעת הביקורים.
מיובל רפאלי למדתי לעשן. יודע לא בריא אבל אומר לטובה. היה שוכב על המיטה בחדרו, מעשן ומאזין לשירים מהטרנזיסטור.
רגוע…. רציתי גם.
את גלעד הערכתי במיוחד על טיפוח הגינה ליד חדרו בצריפים. יפהפיה.

מרגש חברים
כמה שנים קומו תועי מדבר היה שלי.
לפני-כן, מלכה מוסקוביץ' (שהיתה בעברה קריינית בקול-ישראל) הקריאה בצורה רדיופינית מעולה.
בהמשך העבירה אלי את השרביט. התאמנתי לפני הקריאה בביתה.
הרגשתי כבוד אדיר שמסרה לי את התפקיד.
(נירה -הקריאה לא באה ע"ח השירה. עדיין המקהלה שרה את השיר ולחילופין לעיתים הציבור).
מרוב פעמים שקראתי את השיר בציבור ידעתי אותו בעל-פה, כולל כל הדגשה וכולל (המצאה שלי) לעלות עם הקול בשורה האומרת: "איש ואיש ישמע בליבו קול אלוה דובר" ואז בצורה דרמטית לעבור לשורה הבאה בקול חרישי, קולו של אלוהים המדבר מתוך הלב…"לך, היום אל חדשה אתה עובר".
עד כדי כך השיר בתוכי שאני מקפיד לא לשכוח אותו. נוהג לומר אותו בקול ובהתעמה תוך שאני נוסע בקור מקפיא-עצמות בכבישים המושלגים של פינלנד.
רון ארזי

בהחלט נחמד . ובטוח מרגש