אם הסיפור של גידי נכון, נראה לי חמור ביותר ומתבקשת תגובת ההנהלה באופן דחוף.

לייק לאיכפתיות תשומת הלב והדיווח.
נקודות חשובות באשר לצנרת-גז (בכללי, לא דווקא מופנה אליך,גידי).
האם זורם בצינור גז במצב נוזלי או גזי?
קוטר?
לחץ?
עומק הטמנה?
היכן מגופים?
היכן ממוקם מנשב (צינור שחרור לחץ-גז למקרה חרום או טיפול)?
היכן 'תחנת-חזירים'? התקן-גלילי שעובר בצינור לניקוי והוצאת משקעים?
כן – זכות החברים לדעת.

שביט, אתה די צודק. באשר לשאלה האחרונה שלך, מה עושים עם זה? מנסים לשמר את הייחודיות וממשיכים לקלוט בנים ולטפח מסורות מקומיות.

גיא יקר,
ממש ברגע הנכון שלחת לנו שיר אהבה. לפעמים, בעקר בעת מצוקה קולקטיבית, בזמן של הלקאה עצמית, זה הדבר הנחוץ, שמישהו יגיד לנו שאנחנו "שווים", שמישהו יביע אהבתו. צר לי על עזיבתכם, שתהיה הדרך צליחה

גאה בך אחותי ומצטרף לאיחולים
מי ייתן ורק בריאות אושר ואהבה יהיו סביבך
דודי

תודה על הפרגון ,שכנה יקרה!

יישר כח ליאורה , יש המון אבל המון עבודה לעשות.
בהצלחה לכולנו

איריס יקרה,

כל כך עוצמתי, מהלב,
הקשר בינכם, האובדן הגדול, ואין נחמה….

כתבת כל כך יפה , התרגשתי …..

תודה מתן על שיתוף ברגעי הקסם . הלגמרי לא מובנים מאליהם . כיף למי שהיה שם וכיף לדעת שגם זה קיים .
למרות ועל אף כל השאר .

כמה נכון, מדוייק, רגיש ועם תובנות מאירות עיניים ומרחיבות את הדעת.

איריס יקרה,

כתבת נפלא! עם הרבה מאוד אהבה ובאופן שאיפשר לי לחוש את התכונות הטובות של אחיך ז"ל, שכיוונת אליהן.

התרגשתי מאוד

רקפת

היי אסתר
יפה כתבת אנו בהחלט בסיטואציה שזר לא יבין.
כמו שאמרתי והתחייבתי צריך לעשות הכל על מנת לבחור יור מבין חברי הקיבוץ.
מחזק את דבריך ומבקש מכלל החברים להצביע ולהשמיע את כולכם.

חברים מאד יקרים
יד על הלב.
אתם מעולן לא הפרתם יושרה, אמון או חברות בחייכם הקבוציים??

רקורד מרשים, דני. אבל אני הייתי רוצה לשמוע גם משהו על תפיסותיך החברתיות והקיבוציות. לדעתי, ואני יודעת שיש רבים שלא מסכימים איתי, זה הרבה יותר חשוב מאשר יכולת ניהולית

גידי, לשאלתך- מיענתי לכל המעוניין לקרוא את דעתי. אני דווקא מאד אוהבת את הצעירים ומקווה שמבין הזיתים, התאנים והגפנים תבוא ה"מלוכה" הבאה. אליהם כיוונתי.
ובניגוד אליך, ואתה עקבי שנים בדעותיך, איני חושבת שחברי ההנהלה שנבחרו באופן דמוקרטי, משולים ל"עובדי אלילים הסוגדים לבעלי השררה". הם גם אינם לוקים ב"החרבת המוסר והערכים". יש פה ממש טעות ערכית/מוסרית שלא רק אתה לוקה בה.
לא מעט שנים אתה מתבטא כאופוזיציונר לכל הנהלה נבחרת.
אנחנו לא זקוקים ל"גאוות יחידה", הבנתי מהסקר שמזה לא חסר. אנחנו זקוקים לאווירה שמאפשרת עבודה, שמייצרת אמון, שמותר בה לטעות ולתקן מבלי להישפט בלשון בוטה ונחרצת שהמקלדת מאפשרת בקלות רבה מידיי ובשם "חופש הביטוי".

רעיה למי התכוונת ולמי מיענת את משל יותם?
משל יותם נכתב אחרי שבני ישראל זנו ובעקבות מה שעשה בן פילגש של גדעון משכם, אלימלך. שהיו לו 70 אחים.
את כלום הרג, רק יותם הקטן שרד והוא שכתב את המשל הנפלא הזה.
כל עובדי האלילים והשוגדים לבעלי השררה הביאו עלינו ניגוד עניינים, פירוד, מריבה, חורבן מוסר וערכים.
לא לכך התקוונו מקימי הקיבוצים .
רק מנהיגות צעירה ויצירתית תהחזיר לנו גאוות יחידה.

קצת היסטוריה להיסטוריה – בתחילת שנות ה 80 התקיימה בקיבוץ ועידת התק"ם. לקראת הועידה, שלומי ואני קיבלנו מיורם פארן, מכיתת המחשבים של בית ספר משגב, מחשב אפל 2 אי אשר עליו כתבנו תוכנה ללוח מודעות בעבור באי הועידה. לדעתי שם הרעיון נולד

איש חכם שכדאי להקשיב לו

משמח מאוד שאיש צעיר מציע עצמו לתפקיד

באמת בלי לפגוע באיש. שוב ושוב חוזר אליי בימים אלה הטֵקסט האלמותי של " משל יותם". אם איני טועה – הוא נלמד בכתה ד'. אין צורך לנער את האבק מהתנ"ך שבספרייתכם, ספר "שופטים" פרק ט', די לשים את השם ב"גוגל": " משל יותם" כאמור, וּלהרהר בו מעט