בתוכנו מס.584, 15 בפברואר 1985

לכבוד ט"ו בשבט ניתן נא כבוד
לכל הנושאים ביום חול שמות
של צמחים ופרחים ועצים ופירות –

יעלו לבמה פה שמונה שושנות,
שושנה גרינשפן, ושושנקה ושושה
ושוש כפול שתים וכל מי שחשה
עצמה שושנה, כל ימות השנה.
יעלו ויבואו שלוש עיריות (שחר, ברניב, וברון).
תעלה גם כן גילה אגמון

חידון טו בשבט 2016 צילמה אפרת אשל מימין – רתם בנגר, אלה נואמה, יערה חילי

ויערה גדולה ויערה קטנה
שלוש בנות חן הקרויות דפנה.

נוריות עדינות, חמש כמדומה לי:
מנורית לוי הקטנה עד נורית רפאלי.

בואו עשר תמרות, המינוח פה וקצר
להזמין אישית כל תמר ותמר
פלוס תמרה אחת, ויהיה זה נכון
אם כל תמר תזמין גם אמנון.

תמר שגיא, אמנון הורביץ

יעלו נא דו-נטע אלה ואלון
ואמיר וארז ושני אורנים,
שתי ניצות ושני ניצנים.
וסיגל ורותם, גדי ורד מורן
ולילך שאולי איננה עוד כאן.
משפחת שמיר תצטרף כתבלין
לתומר ואיריס, הדס ויסמין.

האחיות שוחט… הדס, איריס ויסמין

למשפחת הפירות שטעמם נהדר
תעלה משפחת פרי ומשפחת הדר.

עוזי ודבורה הדר

ועינב ושקדים לאין מספר.
כבוד מיוחד פה לאילן ואילנה
וחבל שאין שיח שקוראים לו חנה…

שאו נא עיניכם אל זה המחזה –
כי האדם עץ השדה, עץ השדה – האדם.
היש נוף אנוש יפה מזה?
עד כאן, שירנו תם.

יער, גפן, נוי שרון

דפנה וקסלמן: במיתולוגיה היוונית דפנה הייתה נימפה יפיפייה שמשכה את תשומת לבו של האל אפולו. אפולו רדף אחריה ורגע לפני שנתפסה, פנתה דפנה אל האלים בבקשת רחמים. אפרודיטי, אלת האהבה והיופי, נענתה לה והפכה אותה לעץ הדפנה (בעברית: ער אציל). אפולו לקח ענפים מהדפנה ועטר לראשו זר. מאז ועד היום זר דפנה מסמל ניצחון ותהילה. אמי קראה לי דפנה, כי אהבה את הסיפור ואת חיבור השם דפנה עם המילה זר. היא רצתה שגם לה יהיה זר דפנה.

נורית לוי מדיני: בחרנו בשם של רותם הבכור כי אהבנו את השם וגם החיבור לצומח ולישראל. השמות של הבנות שקד וגפן התאימו לרותם, ואת שלושתם שתלנו בגינה. נורית ואמיר הם גם שמות מהצומח…

ט"ו בשבט: מסבירה שוש (השושנה) – שקד, רתם ויסמין, כולן צמחים עם פרחים לבנים בעלי ריח ניחוח – כמו הבנות שלי. משרות אוירה ונינוחות מיוחדים. האיש שנמצא איתנו שמו אינו של צמח. הוא רק הגנן. מטפח ומשמר, מעשיר ואוהב.

שמות הקשורים לט"ו בשבט

מרדכי שקדי: שם המשפחה הקודם שלנו היה מנדלוב. ומנדל פירושו שקד. כשבאתי ארצה, בשנת 1935 ראיתי לנכון להחליף שם זה לשם עברי נאה.

חיימקה ורדי: שם המשפחה שלי היה רוזנבאום (שיח ורדים), ולפני כ30 שנה שיניתי אותו בהסכמת הורי.

אליעזר ארזי: שם משפחתי היה קליין (קטן)  אחרי שמרים ואני התחתנו, ראינו שאנו זוג בכלל לא קטן… בהתייעצות עם חברים, נבחר לבסוף שמנו –במשמעות הפוכה (ארז-ענק). בננו רון נולד בדיוק עם קבלת אישור לשם החדש וכבר כונה רון ארזי.

אריה רותם: שמי הקודם היה רויטמן וכשנולד בננו הבכור שינינו את השם בעצת "מאמצינו" משפ' ארזי, לשם בעל צלצול דומה, בעל משמעות בעברית ברורה ומובנת.

חגי בר-אילן: האגדה המשפחתית מספרת שבחצר של סבא של אבא שלי עמדו שני עצים גדולים ועל שמם קראו אז למשפחה צוויבוים (שני עצים). משפחתי בארץ "עיברתה" את השם לאילן. אני רציתי משהו שונה, וכך הגעתי לשם המשפחה שלי.

נורית וולף: אבא, ישראל כ"ץ היה אחראי על הנוי בקיבוץ כאשר נולדתי, וזוהי כנראה אחת הסיבות לבחירת שמי.
אורה ורד: הורי עברתו את שמם מרוזנברג (הר-שושנים), ומכל ההר נשאר ורד אחד ייצוגי.
ארז אייזנר: אמא שלי אהבה את העץ ארז ומה שהוא מסמל. אלה אייזנר – אני נקראת על שם סבתא שלי שנפטרה כמה ימים לפני שנולדתי. היא היתה אלזה אבל זה שם גלותי ולא מתאים, אז אמא שלי החליטה א-לה ולא אל-ה. ארז הכיר אותי ואז החליט שאני אל-ה.

אלה ותמר גילה

מור נואמה ומור דלומי