"הרומן" של אורי פולק עם "גת" (או "ג'פה צ'מפיון" יותר מאוחר) התחיל בהיותו ה"מוכתר" (מזכיר הקיבוץ) ב-1941 של גבעת חיים (מעבר לכביש). הקיבוץ התפתח מאד בעשר השנים מאז הקמתו (1932) אך היה מחסור מתמיד בתעסוקה, כסף לקיום, קליטת העולים ופעילויות הביטחון. במקביל החקלאות בארץ התפתחה והיה צורך גם לפתח את עיבוד המזון ושימורו, ובכך לספק […]

ביקשנו מחברנו אורי ורטהיימר, המלווה את "גת" מיום לידתה ועד היום, לשתף אותנו בזכרונות הימים הראשונים. רצינו לדעת איך נולד הרעיון להקים בקיבוץ מפעל תעשייתי למוצרי מזון – לשמוע קצת היסטוריה ממקור ראשון. לפניכם איפוא, סיפור ההתחלה – כפי שרשמנו מפי אורי, הכימאי של המפעל מיום היווסדו. כאשר עליתי ארצה בסוף שנת 1938 והצטרפתי לגבעת […]

רשם וערך: שלמה כהן דן לברון – טכנולוג ראשי ומנהל הפיתוח לשעבר של גת דן היה לדבריו, המהנדס האחרון שסיים ב-1972 לימודי טכנולוגייה והנדסת מזון, שעבד תחת חוזה שחייב אותו לעבוד במפעל לפחות עד 1980 למימון לימודיו והוצאות המחייה שלו במסגרת לימודיו בטכניון. לאחר לימודיו כיהן כמנהל המעבדה של "גת", הטכנולוג הראשי של החברה ומנהל […]

בקשתי מדן לספר לי על זכרונותיו מ"גת", המפעל שנוסד בהיותו כבן חמש. כמי שנולד בגבעת חיים המקורית (היום, "המאוחד"), היה "גת" סמוך לחצר הקיבוץ. מפעל זעיר, עם שני אולמות יצור קטנים, בו עשו ריבות, והכינו כרוב חמוץ וירקות אחרים, בתחילה לשוק המקומי ולאחר זמן קצר, עבור הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. בתחילה לא ייצרו מיץ […]

לפניכם זכרונות של חברים מגת. אתם מוזמנים לשלוח לנו חומרים נוספים לעלון הבא.  יורם תירוש – עבדתי בפריגת כ-22 שנים, 1988-1970, 1999-1997. גם בתקופות בהן לא עבדתי בפריגת, הייתי שותף להתייעצויות וסיוע מרחוק. בשלוש השנים ראשונות עבדתי בקווי ייצור שונים, ואחרי שלמדתי ניתוח מערכות מידע, הקמתי את יחידת המחשב של פריגת, בה עבדתי בהמשך הדרך, […]

בליל חמישי חורפי בחודש שעבר, חזרנו לילה אחד ללינה משותפת. אחרי שבועות ארוכים של התארגנות, יצאה המשימה לדרך והיה מקסים. בשעה 21:30 הגיעו הילדים למרכזון, שלערב אחד חזר להיות בית הילדים שלהם, ושם חיכינו להם עם תה חם ומתוק (מאד) ועוגיות פתי בר עם שוקולד. מרותקים, הם ישבו והקשיבו לסיפורים שסיפרה להם עמליה שלמון, סבתא […]

  השנה היא 1965. הימים ימי תחילת האביב. הציפורים כבר ניקו את הגרונות, וגם הביישנים שבפרחים כבר ניצבים גאים וזקופים בשלל צבעים וריחות. אפילו אנשי העמל קשי היום, בקיבוץ הצעיר, גבעת חיים איחוד, עוצרים לרגע ממלאכתם, לשאוף אל קרבם קרני שמש אחרונות ואת משב הרוח של בין-הערביים. רק אישה אחת אינה יכולה ליהנות מכל אותות […]

כתבתי ומחקתי וכתבתי ומחקתי. ובסוף לקחתי את המילים מתוך שיר שכתב עדי נחמני לסימה ליום הולדת 60 בשנת 1985. כי לאשת המילים מגיע טקסט מאיש המילים. … בעוד 15 שנה, כלומר ב"תשנ"ו" תזכי להיווכח: הנה פני גלובוס זה לפתע ישתנו! יימחקו מעל פניו הדם והזיעה, מין תור זהב יחל עכשיו בהתחלף המאה בנים ונכדים ודאי […]

                  בנות המכבסה היקרות "משתוללות" ביום האחרון לפני השיפוצים… מימין: רותי חי, סמדר כרמל, בלהה וקסלמן       מימין למעלה: אסתר פלבר, אלינור אפל, יונה ורדי, חיה דרייפוס, אדית רט, רבקה שמש, מתנדבת מימין למטה: רבקה מלי, חינה אנגל, חוה שפע, רודה שחר, שרה – אמא […]

לפני כחודשיים שלושה קיבלתי טלפון מפתיע ומרגש מנעמי גרשקוביץ שהייתה חניכה בחברת נוער שקלטנו בקיבוץ בשנת 1966 (לפני 51 שנה! החברה שקובי באור היה בה), אני הייתי אחת מהמורות מדריכות שלהם, יחד עם תמר מיכאלי ואמנון לוי. רודה שחר ואולי לנדאו היו המטפלות. היא סיפרה לי שהיא ביחד עם עוד כמה חברה מנסים לאתר את […]

הברכה שהוקראה בערב החג. כשנותנים לארכיונאית של הקיבוץ לברך בראש השנה זה אות כבוד לי וגם כבוד לקיבוץ שלנו. כבוד לקהילה שיודעת בתוך תמונת ההווה שלה לרקום את תמונת העבר. הארכיון הוא למעשה כמו ספוג שסופג זיכרונות וסיפורים ואילו הארכיונאים הם אלה שלוחצים על הספוג ומטפטפים לאט את אותם זיכרונות יקרי ערך של המקום ושל […]

אי אפשר לכתוב על פינת החי ללא ציון מעורבתו של יובל נבון. יחד עם זאת, המשק הוקם במתכונתו המקורית ע"י המייסדים (משה דייג, עמרם נבו ואחרים) ונוהל בתקופות שונות ע"י בחורים ובחורות מדור הבנים והמצטרפים לקיבוץ. יש לו זכויות רבות בהנחלת עקרונות העבודה לבנות ובני הקיבוץ לדורותיהם בעבר. כניסתו של יובל לפינת החי התרחשה בעידן […]

  ילדי גן דקל המתוקים מתארחים בספריה. רותי נפרדת. מבוסס על תמלול סרטון תיעודי שנעשה עם רותי על ההיסטוריה של הספריה. הסרטון מוקרן בערוץ הוידאו. את מתרגשת היום? אני מאוד מתרגשת, גם כי אני מסיימת לעבוד אחרי כ-22 שנה. רותי, איך הגעת לקיבוץ? מתי? לא נפרט יותר מידי, אבל בשנת 1983 ילדתי את יונתן, ורציתי […]

אנחנו חוגגים את שנת ה-40 ולדעתנו זה זמן מתאים להיפגש יחד ולשמוח להרים כוסית ולפרוח בזיכרונות רבים וחוויות חלקם טובים יותר וחלקם גם פחות. כיתה מאוד ואולי הכי גדולה אז לשני צדדים עשו לנו חלוקה יעילה. לפעמים במהלך השנים זה היה נראה שלא ממש מצאו לנו מטפלים… מונטי למשל… היה משחק איתנו משחק כיפי אך […]

כח מרים מרים צ'רבנקה היתה אקונומית, מרים רטר בוצרת, מרים מוהר תופרת, מרים קסטן מטפלת תינוקות, מרים פרינץ מטפלת בגמולים, מרים שוורץ בפעוטונים, מרים הישראלי מורה לטבע, היום זה מדעים. ושתבדל לחיים ארוכים מרים ארזי פלמ"חניקית אוחזת בנשק ומרים גל מרכזת משק.                     מפלגת העבודה דב […]

בהמשך למילון המונחים שפורסם בעלון הקודם, עכשיו הזרקור הוא על אנשים שהיו ואינם… מרים מוהר – תופרת תפירה סלונית. לכל חברה מגיע שתי שמלות בשנה – לקיץ ולחורף. עולים למתפרה בוחרים בד מחפשים דוגמא בבורדה. מרים מזמינה למדוד את השמלה. מבקשת לבוא בנעלים נוחות וחזיה טובה. מסתובבים על דרגש לקבוע את אורך השמלה ובשישי דופקים […]

מה כבר עברו 25 שנים? אני רק זוכרת את גבעת חיים חוגגת 40. בהפקות שונות ומגוונות, במשך שנה שלמה, ואת השיא ב "אילזה תסחטי לי"… ההצגה. ומה שעברנו מאז… ממערכת חינוך סגורה, למרכזונים פתוחים, המבוקשים בכל הסביבה. מבתים צנועים לוילות, שלא מביישות שום שכונת יוקרה. מתקציב אישי למשכורות עם מיסי קהילה, ושיוך פנימי ושיוך קנייני, […]