במסגרת המדור "כן, גם היא משכונה ג'", אנחנו מביאים לכם את טל מלצקי-מירון.
"ותוציא אותי טוב בכתבה, שמעת?" הייתה ההנחייה הבסיסית אחרי שסופסוף הצלחנו להתארגן על מפגש שהתקיים באתר הראיונות הקבוע של העלון, בקיטון האחורי של המעדנייה אותה מפעילה גיסתה, אלה זיו-מירון.

אז כל מי שמכיר את האנרגיה, תלתלי הבלונד הזועקים למרחוק, החיוכים, התנועות הרחבות ושאר הסמלים המסחריים שלה, מבין מראש שאין דרך אחרת – היא תצא טוב בכתבה.
הראיון, כאמור, מתקיים באימפריה של גיסתה, אותה גיסה שגם סייעה בעקיפין בשידוך עם יוחאי, אבל רגע בואו נחזור קצת אחורה, אל הילדה-טובה-הרצליה שבילתה את כל החופשים אצל קרובי המשפחה בבית אלפא. "כבר מגיל צעיר היה לי ברור שהחלום זה לגור בקיבוץ, שלא לדבר על למצוא לי קיבוצניק", היא משחזרת וזה לא שהיא חיכתה. "היו לי שנתיים של נדודים וטיולים בהודו ואז, אחרי שחלק מהפרפרים בראש נעלמו, מיכל מירון (בסיוע אלה) הכירה לי את יוחאי והיום אנחנו הורים לאיתמר (16) ונעמה (12)".
הם עברו לחרב לאת. "כל חיי רציתי ללמוד טיפול, אבל התגבשה לי התובנה שאני לא רוצה לפגוש אנשים במקומות הנמוכים שלהם, אלא דווקא ההיפך – איפה שהם נהנים ועושים כייף".

בינתיים היא למדה להיות אסיסטנטית של וטרינר. "אבל בשנת 2017 אבא שלי נפטר ואז בא חבר שאמר שאני חייבת להירשם לקורס מורי דרך במכון וינגייט והלימודים שם באמת היו מהדברים הטובים שקרו לי. כל חיי אהבתי לטייל, מכיתה ה' אני במחנות העולים, בצבא רציתי להיות מדריכה בחברה להגנת הטבע ובקורס מורי הדרך הבנתי שמצאתי את מקומי. אני אוהבת לדעת והקורס נוגע בתחומים רבים – היסטוריה, טבע, דתות ובכלל מקבלים כמויות של ידע מעשיר. זה קורס אינטנסיבי של שנתיים, כאשר בכל שבוע יש יום סיור וגם יום לימודים. למרות האינטנסיביות ולמרות שהייתי בתקופת גידול ילדים צעירים – הייתי בשיא שלי".
את מבחן הסיום היא עברה בהצטיינות יתירה, אבל קיבלה הוכחה ניצחת שטיימינג, זה הכל בחיים. "הקורונה פרצה והכל קרס לפני שהתחיל. שנה שלמה בלי כלום ולמרות הקושי, עבורי זה היה פרק זמן של התפתחות פנימית. הייתי בבית, גידלתי ילדים וגידלתי ערוגות ובמבט לאחור, זו הייתה תקופה טובה עבורי".
אחרי השנה המאתגרת היא החלה לעבוד ולהדריך ישראלים. "התחלתי להדריך פנסיונרים ואת מיטיבי הלכת של 'אסכולות' ולאט לאט התחלתי לצבור נסיון, ידע ולקוחות. כך נפתחו לי השמיים לשנתיים וחצי של עבודה בלתי פוסקת".
היא הדריכה תיירים בקבוצות קטנות ולא פעם גם משפחות ואני שואל איך נראית הדרכה של שבוע טיפוסי כזה. "אם ניקח טיול לדוגמה של שבוע עד 10 ימים, אלו ימים שאני צמודה אליהם ולא נמצאת פה. אנחנו עוברים במסלול שבניתי להם ונוגעים בדרך בתחומים מגוונים של היסטוריה, תרבות, טבע, נופים וקולינריה. אני עצמאית ועובדת גם עם סוכנויות וכאמור עבדתי בטירוף ולמרות שאני יודעת שאני טובה, לא פעם יש איזו חרדה כזו שמציצה מלמטה וגורמת לי להרהר – איך אני באמת?".

למרות החרדות המזדמנות הללו, היא לא הביטה לאחור. "זו הייתה הפעם הראשונה בה הבנתי בעוצמה שאני במקום שלי. הבנתי שנולדתי לזה ואחרי הזמן הארוך שביליתי בבית, לא נחתי לרגע ולקחתי עוד ועוד ועוד הדרכות. אחד הדברים המופלאים בעבודה הזו הוא הגיוון, כי בכל שבוע ובכל הדרכה, אני עם אנשים אחרים. אני נוודית באופי ולא יכולה לעבוד בעבודה שגרתית של 9 עד חמש בישיבה במשרד ומעל הכל – אני אוהבת אדם".
זו נקודה חשובה. "גיליתי בעבודה שאנשים מכל המקומות ומכל המעמדות, רוצים בסופו של דבר לספר למישהו על עצמם ולשמוע אותו מספר על עצמו. כל זה קורה במסגרת שנועדה לעשות כייף וכך אני פוגשת אותם במקום הכי טוב שלהם והצירוף של כל אלו גורם להדרכה של שבוע כזה להפוך לחוויה נהדרת עבורם ועבורי. צריך לזכור כי בהדרכת תיירים כזו, יש ממש חיבור קרוב, למרות שבסיום שבוע או 10 ימי הסיור, הולך כל אחד לדרכו. כשפוגשים אנשים כייפיים, זה ואוו. יש קשרים שנשארים עד היום וכשזה קורה בול כמו שהתכוונתי, זה חלום".
אבל המציאות, כן המציאות, בעיקר זו של ארץ זבת חלב ודם. "ואז הגיע 7 באוקטובר. מעבר לכל מה שקרה, נוצרה אצלי תחושה שמשהו בסיסי מאוד התערער בבטחון הקיומי. במשך חודשיים התנדבתי בעוטף ובהמשך הייתה לי תקופה קשה מאוד, שאחריה התחלתי 'להתאבד' על עבודות, אמרתי כן לכל מה שהציעו לי, כי אני עובדת במשהו שהוא בין הדברים הראשונים שיורדים בתקופה כזו".

מאז יש עליות וירידות. "אני מגדירה עצמי כמי שרואה שחור ומתנהגת באופטימיות", היא אומרת בחיוך. "עבודות באות והולכות, אבל הנה הגיע משהו נהדר – עברנו לבית החדש בשכונה ג' ועבורי זו תקופה נהדרת. יש לי את הזמן והאנרגיה לטפח ולעצב כל פינה בבית".
היא מסכמת באופטימיות. "אני עובדת בעיקר מפה לאוזן ואנשים שמטיילים איתי, מעבירים את החוויה לאחרים. אז אני רוצה להזמין גם אתכם – בואו לטייל איתי".
טוב, כבר סידרתי לה טיול עם משפחה שאני אוהב מאוד ואם גם אתם רוצים – אתם במרחק של שיחת טלפון מחוויה אמיתית.
052-2584756
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (37)
- אמנות ושירה מקומית (182)
- בטחון (26)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (10)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (69)
- דבר המערכת (160)
- הנהלה (380)
- הפרטה (191)
- הקיבוץ של פעם (11)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (193)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (15)
- חיילים (30)
- חינוך (237)
- חירום (23)
- חניה (20)
- חקלאות (58)
- חשמל (27)
- טור דיעה (52)
- טיולים (49)
- יהדות (31)
- ילדים (151)
- כללי (989)
- לזכרם (235)
- לילדים (15)
- מועצה (11)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (74)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (98)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (17)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (206)
- מתכונים (98)
- נדל"ן בקיבוץ (20)
- נוסטלגיה (258)
- נעורים (46)
- סביבה (169)
- סיפורים (127)
- ספורט (49)
- ספרים (25)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (73)
- עסקים (107)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (103)
- קהילה (550)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (163)
- שכונת בנים (176)
- שנת שירות (4)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (28)
- תכנון (175)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (69)
- תקשורת (35)
- תרבות (119)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
יוני 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- נדב דרך על אני בעד / ענת ברנע
- צביקה על על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- נויה לס על אני בעד / ענת ברנע
- ארנון שרטר על מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רעיה מירון על אני בעד / ענת ברנע
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גיורא ידיד מעביר ל…
- צח"י בכוננות / שלמה כהן
- הנוי שאיבד את פניו / נמרוד ידיד
- אני אוהב את הנוי בגח"א / ליאור פלג
- "מולהלול" והנקודה: עבר, הווה וקהילה / עופר חגי והיידי עפרון
- בואו לטייל איתי / ליאור אסטליין
- ברוחו של שמאי מדיני
- הילה מהגליל / שלמה כהן
- כרובית בתנור / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / אריק סיון מעביר ל…
- על הפרק / ליאור אסטליין
- אז מה למדנו מתהליך הלמידה? / אדם הישראלי
- שקיעה / ליאור אסטליין
- מה לחות'ים ולגבעת-חיים? / שלמה כהן
- עוף מחולק לארבע על מצע כרוב לבן / אייל זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תמי הורביץ מעבירה ל…
- ויקום הגנן / ליאור אסטליין
- חלוצי שכונה ג' / שלמה כהן
- מחיות נפש / שלמה כהן
- גילוי ירח / מורדי מורג
- בצק פריך במילוי תפוחי עץ / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / הלה פיינברג אברהמי מעניקה ל…
- אני בעד / ענת ברנע
- אני נגד / אמיר שילה
- המסע הארוך הביתה / תיעוד מהארכיון
- פרויקט "מקורות" – כביש דרומי / יוסי ברוך
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

