כמי שמגיע לסדנת האופניים של מתי ורותי, אני נחשף לסיפורי הרפתקאות ומשתף אותם גם בסיפורי החוויות שלי ושל שותפי לטיולי האופניים וכאלה לא חסרים.

מתי חזר נלהב מתחרות זוגות באופני הרים במסגרת "אפיק ישראל" והוא מספר: "רעיון האפיק נזרע אצלי בשנת 2012 לאחר שהשתתפתי בתחרות זוגות באופני הרים בשם 'טרנס אלפ', מגרמניה עד אגם גרדה שבאיטליה. מדובר בתחרות קשוחה של שמונה ימים באורך 780 ק"מ ו-21,000 מ' טיפוס מצטבר בעליות. שם נחשפתי בפעם הראשונה לתחרות רב-יומית באופני הרים".

"אפיק ישראל" היא תחרות על שם גיורא צחור ז"ל, איש שב"כ שנהרג בתאונת אופניים באזור. גל, בנו של גיורא, בחר להנציח את זכר אביו בתחרות שהייתה חלומם המשותף. 

התחרות הראשונה התקיימה בשנת 2012 ומאז בכל שנה מלבד 2021 שבוטלה בגלל הקורונה והשנים 2023-2024 עקב המלחמה כשבמהלך השנים משנים את איזור התחרות אחת לשנתיים-שלוש. "אפיק ישראל" נחשבת לתחרות הרביעית ברמת הקושי בעולם ולכן מושכת גם מתחרים מחו"ל שאוספים בה ניקוד להשתתפות באולימפיאדה ובאליפויות עולם.

התחרות היא זוגית, מה שמוסיף אתגרים של תיאום ועזרה הדדית כשהזוגיות נבדקת לאורך המסלול ולמשל, חייבים לעבור בנקודות מדידה בטווח של לא יותר משתי דקות אחד מהשני. הזוגיות נבנית לאורך חודשים ארוכים של אימונים הכוללים קילומטרים רבים של רכיבות, בהם לומדים איך לעבוד יחד בתיאום מושלם.

מתי זוקף לזכותו את היותו הראשון מהקיבוץ שעשה את התחרות. באחת הפעמים הוא רכב על אופני טנדם (אופניים זוגיות) עם בחור עיוור. עד היום סיימו רק 15 רוכבים (מתי ביניהם) את כל עשר התחרויות "אפיק ישראל" בארץ מתוך אלפים שניסו. 

השנה יצאה התחרות ממלון נחשולים, שהיווה את "כפר התחרות" ממנו מזנקים בכל בוקר ובו מסיימים. כמו בכל שנה נפרסה התחרות על ארבעה ימי רכיבה, כשביום הראשון רוכבים 42 ק"מ נגד השעון ("מתחילים הכי מהר ולאט לאט מגבירים") כדי לקבוע את מיקומך בזינוק. ביום השני 85 ק"מ עם 850 מ' טיפוס. בשלישי 100 ק"מ עם 1,500 מ' טיפוס וביום האחרון 60 ק"מ עם 750 מ' טיפוס.

מתי מספר שבמהלך התחרות "הכוכבים לא ממש הסתדרו" לו והיה צורך להזיז ולסדר אותם לא מעט: ממש בתחילת היום הראשון נקרעה לו השרשרת ולאחר שסידר אותה וסיים את היום, הסתבר כי האופניים לא תקינים ואי אפשר להמשיך לרכב איתם בתחרות. למזלו, חבר שלא השתתף, השאיל לו את אופניו להמשך התחרות. לקראת סוף היום השני, הוא החליק מהאופניים והשתפשף קשות, סחב עד סופו של היום, טופל והחליט להמשיך.

ביום השלישי שהיה הארוך ביותר והמאתגר ביותר בתחרות הייתה לו נפילת אנרגיה, כנראה מהתייבשות, שאיימה על יכולתו להמשיך. הפעם המתינה רותי בתחנת הריענון הראשית במסלול ומסתבר שהרבה מים, בננות ואהבה יכולים להרים אותך. אחרי התחנה הוא התאושש והמשיך עד סופו של היום.

מתי מסכם: "חבר חכם אמר לי, כשסיפרתי לו על התלאות – 'כשהכוכבים מסתדרים נגדך, מסדרים אותם מחדש'. הקשבתי וביצעתי. היום האחרון היה מעולה וללא תקלות. כל המשפחה חיכתה לי בקו הסיום ותרמה ליום מושלם".