באחד הימים, כשעשיתי קנייה "גדולה" בכלבולית, זכיתי בעיתון חינם. בין דפיו הדֵי משמימים, נתקלתי ברשימתו של יונתן יבין (כן, הבן של, האח של, הגיס של, הדוד של עוז ואיתן) שכותרתה: האלמ"בּ ועִניָנה: יחסי אזרח – שלטון על רקע הדיון בְאישור מִתווה הגז. לא יכולתי להתעלם מהרלוונטיות של דבריו למציאות המיקרוקוסמית שלנו, וכך, מבלי שביקשתי את […]
"והארץ תשקוט. עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים ואומה תעמוד קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס האחד אין שני." מידי שנה, על סיפו של יום הזיכרון, מהדהדות בתודעתי השורות האלמותיות מתוך "מגש הכסף" של נתן אלתרמן. תמיד חשבתי, ואני עדיין חושב, שבמעמד היחיד והמיוחד כל כך של התכנסות כולנו בבית הקברות להתייחדות […]
כמיטב המסורת, גם השנה סיימנו באופן חגיגי את פעילות התנועה בקיבוץ בפעולה כיפית ומהנה – פעולת ״קצף קצפת ומים״. החניכים באו נרגשים ויבשים ויצאו מרוצים ורטובים. הגיעו לפעולה כ-50 חניכים מכיתות ד-ח וכ-20 מצוות ההדרכה ופעילים מהנעורים (י-יב). היה מקסים ומרגש לסיים את השנה במפגש גדול ומלא בחולצות כחולות המסמלות שתנועת בני המושבים תפסה חלק […]
הבחירה לתפקיד מזכ"ל/ית התנועה הקיבוצית היא בין מועמדים שבחירתם מבטיחה שמה שהיה הוא שיהיה לבין נגה בוטנסקי – שמביאה סיכוי ותקווה לעתיד טוב יותר. ב 23.6 אמורים חברות וחברי הקיבוצים להכריע מי ינהיג את התנועה בשנים הקרובות. למרות חוסר העניין והאדישות של רוב רובם של החברים, מדובר בהכרעה חשובה, משום שמתוך הנושאים שעל סדר היום, […]
חדי עין אולי הבחינו בחדר האוכל במודעה קטנה שעליה כתוב: הצביעו ל"קומנדו הלבן". ובכן, לא מדובר ביחידה צבאית מובחרת… יותם סיטון סיפר לנו מה עומד מאחורי המודעה. ה"קומנדו הלבן" היא להקת רוק שבה חברים: יותם סיטון (יויו) – גיטרה ושירה, יוראי רבאון מה"מעפיל" – מתופף, גל ארד מ"חרב לאת" – גיטריסט ושירה ויונתן צבר מ"חרב […]
נכנסים דרך השביל המוביל לבית של משפחת יגודה. כבר בכניסה מקבלים אותך בנעימות צלצולים של שלל פעמוני רוח, המכינים את הנכנס לאווירה הכפרית העוטפת את הבית. לפני שנדבר על הבית, אני חייבת לציין שאמנון היה מפקח הבנייה של השכונה שלי, ומדי פעם כשהתייעצנו איתו, הוא שיתף אותנו בניסיון האישי שלו ושל שולה. תהיתי איך […]
משימת ניווט בתל אביב ביום חמישי בבוקר ל"ג בעומר, נפגשנו בגשר ויצאנו ליום כיף בתל אביב. נסענו ברכבים אל התחנה ומשם ברכבת לתל אביב. המקום הראשון בו ביקרנו היה מצפה עזריאלי. התגברנו על הפחד ועלינו יחד במעלית המהירה המובילה לתצפית שבקומה 49. הנוף שנשקף מגג עזריאלי היה מרהיב, והצלחנו למצוא ולאתר מספר מקומות מפורסמים ממבט […]
אנחנו בעיצומו של הזמן הכמעט הכי טעון, מבחינתי, בשנה. מתחיל עם "איפה עושים את הסדר?", ממשיך עם "לנקות או לא? יהיה חמסין (נו, בטח שיהיה…) וסופות חול?" מגיע ליום השואה ומשם ליום הזיכרון ויום העצמאות הצמוד אליו. והכל תוך שלושה שבועות! עכשיו, בדיוק באמצע של כל זה, יצא הסרט "אישה בזהב". סיפורה האמיתי של מריה […]
בהשראת חג הפסח אני רוצה להעלות ארבע קושיות שמציקות לי, ואני חושב שגם להרבה חברים אחרים. 1. קושיה ראשונה נוגעת בשירות של חברת התקשורת פעם היתה לנו אוזן קשבת של רוני ביחס לבעיות של תקשורת. משום מה ההנהלה חשבה לשדרג את המערכת והביאו את חברת אלקטל. מאחר והיו בעיות אתם החברה הוחלפה, וכאן בעצם נפלנו […]
וכהרגלנו נתחיל בסיפור. עוף צלוי בעל שהיה מוטרד מכך ששמיעתה של אשתו איננה עוד כפי שהייתה, חשב שאולי היא זקוקה למכשיר שמיעה. הוא לא היה בטוח כיצד להעביר לה את המסר העדין אז הוא התקשר להיוועץ ברופא המשפחה. הרופא אמר לו שיש בדיקה לא פורמלית ופשוטה שהוא בעצמו יכול לבצע, שתיתן לרופא יכולת לשפוט טוב […]
בית הקברות. אחד מהמקומות המופלאים של הקיבוץ. כשנמצאים בהלוויה בבית הקברות השלו והקריר של הקיבוץ, נוכחים בהלוויה אחת – שומעים, מקשיבים וכואבים, אבל למעשה גם מתייחדים עם היקירים בבית הקברות – עם אנשים אהובים שנטמנו לא מזמן או עם אנשים אהובים שהלכו לעולמם לפני שנים רבות, ודוק של געגועים מחבר אל הזיכרונות והרגשות. אנשים מדברים […]
כתבה זו מוקדשת לכל אוהבי הנוי והנוסטלגיה בגבעת חיים איחוד, וכן לאנשי הנוי לדורותיהם שאפשרו את כל ההוד והדר הזה. א איקליפטוס נורית וולף מספרת שבשנת 1952, כחצי שנה לפני העלייה לנקודה, היה אירוע חגיגי ומרגש. "בתחושת קדושה יצאנו כולנו מהמאוחד, גברים, נשים וטף לטעת חורשת איקליפטוסים על הגבול שבין הכביש לשטח החדש של הקיבוץ […]
התקופה החולפת אופיינה במשימות שעיקרן היה ב"מוסדות החינוך." באמצע נובמבר, הוזמנו ההורים, ל"ערב מגילות" של בית הספר. בערב זה מוצגות עבודות תלמידי שכבת ז' בנושא ה"מעגל האישי". כל תלמיד מסכם את עצמיותו בארבעה פלקטים המחוברים כמגילה: "אני כתינוק", "אני בגיל הרך", "הווה" ו"עתיד". לאחר התצוגה צפינו בהצגה העוסקת במעגלי השייכות השונים: "קוביות של שוקולד". היה […]
ב"בתוכננו" מה-7.11.2014 (י"ד בחשוון תשע"ה) הייתה כתובה ההודעה הבאה: בעקבות שנת ה-60 ושילוט עצים בקיבוץ, נוספו עתה עוד שלושה שלטי עצים: אלה אטלנטית ענקית (ליד הצריף של אושרי, במקדמות), מייש דרומי (בצידו האחורי של גן רימון), שלוש השקמים (ליד הצריף הכחול של פינדה) – שנטעו בעליה לנקודה על ידי שלושה דורות למשפחת הפנר – בן […]
מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום, ביצוע: דודו זכאי עברתי במקרה בארבע, היה זה יום חורפי יפה. הגר קראה לי מן החדר: "אולי תרצה לשתות קפה?" פרסה שטיח על הדשא השמש עוד הייתה חמה ועד שירתחו המים דיברנו, לא זוכר על מה, ועל השביל עבר לו סטיוארט אשר חזר מן האולפן שאל אם הוא יכול […]
את שרה מלצר פגשתי לפני כשנה, במסגרת ביקורת עבודות שהוזמנתי אליה ברעננה. על חווית המפגש עם האישה מלאת החיות והרוח שיצירתה מרגשת ונוגעת סיפרתי לחנוש. שמחתי מאוד שגם חנוש התרשמה משרה, והזמינה אותה להציג בגלריה. שרה מלצר נולדה בפולין בשנת 1928. את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין ובהגלייה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. היא […]
מאז העלון האחרון עברו כבר יותר מחמישה שבועות, ימי חופש וחג חלפו עברו, ונדמה שכל מה שאנו עושים זה לעבור מגשר לגשר. תקופה זו נחלקת לשניים: מצד אחד פסח, החג החשוב בלוח השנה היהודי, ומנגד החגים החילוניים-ישראליים: ימי זיכרון, יום העצמאות, האחד במאי (שזהרו הועם במרוצת השנים), יום ירושלים (שהפך חג מגזרי כמעט) וגם שבועות […]
בעת האחרונה כל כך הרבה עצב שייט לו בשבילים, בלבבות ובין האנשים. ועם זאת, כל כך הרבה חום ואהבה, תמיכה ועזרה. בעת שפוסעים בשבילים הירוקים והפורחים, האוויר צלול, שמים תכולים מעל, ותחושת עצב עמוקה מלווה בכל פסיעה. עצב בלב על אובדן של אדם אהוב. ומסביב מושטות ידיים, מנסות לתמוך, לחבק, לאהוב ולהשקיט ולו במעט את […]
העובר בשביל ממערב לביתנו, יכול לראותני כמעט בכל שעה משעות היום, (ולפעמים בלילה), קודחת על התבשילים והסירים. יש מי שכבר מכיר את חיבתי הבלתי מוסתרת לבישול ביתי ויודע שחלל המטבח הוא המקום האהוב שלי בבית. כשהגעתי לקיבוץ, אי שם בשנות השמונים העליזות של המאה הקודמת – מרבית ארוחות השבוע היו נערכות בחדר האוכל, ומעבר לאכילה […]
