התבקשתי על-ידי מספר חברים שפחות מכירים אותי, לספר על עצמי ונסיוני המקצועי לצורך קבלת החלטה על המועמד המועדף על ידם. אני נשוי ליער (45) אחות בקופ"ח כללית העובדת במרפאת גבעת עדה ומרפאת הילדים בכפר ויתקין של דוקטור גוטסמן, אבא לנוי (13) וגפן (8). לאורך כל חיי (כמעט) הייתה גבעת חיים הבית שלי. בעברי 15 שנות […]

אתחיל בגילוי נאות ואומר שכבר למעלהמ-30 שנה אני מגדיר את עדי פלדי כאחד החברים הטובים שלי. ועכשיו קצת נוסטלגיה….. בשנת 1998 (אם אני לא טועה , יש תיעוד בנוי) יצא בבוקר פלדי , הפעם יובל דווקא ,על טרקטור הגלידי 152 , הוא "הגלידי הקטן" , עם עגלה מלאה חול ירד מכיוון המרכולית ופנה ימינה לכיוון […]

אחי האהוב כל כך גיא, נפטר ב-24.6.20 בטרם עת ממחלת הסרטן. הותיר בעל כורחו את אשתו לארי פלוס שני ילדים קטנים קסומים, איתי בן 6 ודנה בת 8 חודשים. נפערה בנו תהום. ויש בי צורך עז לספר אותו, רצון לא מוסבר שכולם ידעו עד כמה מיוחד הוא. כתבתי לו ואני משתפת פה בשני דברים: האחד […]

"כשאתה משנה את האופן בו אתה מסתכל  על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים" (ויין דייר) גבעת חיים איחוד צימחה את שורשיה מראשית הקמתה על בסיס קבוצות גיל, חברה ושייכות. אלו שורשים עמוקים אשר בִּרְבוֹת השנים הֵעיבוּ על האווירה. זר לא יבין זאת. בהחלט חשוב לְבַַּעֵר פילוגים שכאלו. הקיבוץ, הישוב, אנחנו , איך שנרצה נקרא […]

גבעת חיים איחוד נמצאת באחד מרגעיה העצובים. חברה שהחליטה לאמץ תהליך חברתי אשר מטרתו לגבש הסכמות ושיח מכבד ומכובד. מעשהו של עדי פלדי הינו מבחינתנו חציית קו אדום והפרה של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת החברה הקיבוצית – אמון, יושרה, חברות. מה שמוסיף חטא על פשע היא העובדה כי עדי פלדי בחר בקפידה את עירית ואודי […]

20 ביולי, 21:30 בערב. עכשיו, ממש עכשיו לפני 35 שנים, בול ביולי 1985, ישבנו בדיוק כאן, למרגלות הדשא הגדול של בית וינה. בנות ובני כיתת "אלון", כמה ימים לפני חג המחזור והצגת י"ב שלנו. נרגשים, חוששים, מקווים. כלום לא השתנה. גם השבוע זה אותו דשא, אותו בית וינה כמובן וכמובן שאותה הלחות וגם אותן התרגשויות, […]

חברי קיבוץ גבעת חיים איחוד שלום, מאז הודעתי על כוונתי להתמודד על תפקיד יושבת ראש הקיבוץ, פנו אלי רבים בבקשה לדעת מהי עמדתי. כלומר, לסווג אותי. אחד חשובה לו עמדתי בנושא הבנייה, שני בנושא ניגוד העניינים ושלישי בנושא בעיית נמלי האש בשבילים. לקטלג ולסווג הוא צורך אנושי ברור ומובן, אולם הוא חוטא למטרה במקרה הנ"ל. […]

לא זו לא שאלה של פוליטיקה. אתמול הובאה למועצת הקיבוץ הצעה לביצוע כניסה מערבית חדשה מצומת חרב לאת. הצעת ההנהלה היא שלאחר פנייה מזרחה מהצומת החדשה מול הכניסה לחרב לאת, תהיה פנייה ימינה(דרום) ולהתחבר חזרה לכניסה הישנה משער חיילים. הצעתי חלופה אותה שלחתי במייל מטה לכלל חברי המועצה וההנהלה:   חברי מועצה שלום, היום יובא […]

בשבוע שעבר ולאחר דיון ער בנושאי חופש הביטוי בפייס של הקיבוץ,  אזרתי אומץ ופניתי לשירה מוהר בבקשה לשבת לשיחה באשר לענייני היום. שירה, כיאה לסלבריטי במעמדה, נתנה לי לחכות ואף דחתה את הפגישה שלנו שוב ושוב, אך לבסוף זה קרה. נאלצתי לוותר על שנת הצהריים של יום שישי, אבל היה שווה. חמש דקות לאחר שהתחלנו […]

אנו שותפים למסע, אליו אנחנו יוצאים כקיבוץ, בתקווה להגיע להבנות חברתיות, כלכליות ואירגוניות משמעותיות בחיי הקיבוץ, בליווי צוות "אנשי דרך" המשתלבים במאמץ של כולנו. לחלק לא קטן מהחברים וגם להנהלה, קשה לעיתים לקרוא ולהקשיב לקולות הבוקעים מאלה בקרב הציבור הטעונים בביקורת רבה. יחד עם זאת, אם לא נהיה קשובים – לא נוכל לאתר ולהתגבר על […]

כמה פעמים חשבתי על המעמד הזה…אבל, הוא ארך בסוף שנה וחצי. לא מוצאת מילים פתאום. מבינה שהייתי עדה לאירוע של once in a life time. אם יש משהו שהוא  הכי רחוק ממך, זה לשבת על כסא ולא לעשות כלום, בקושי להזיז יד אחת. אולי אלוהים עשה שככה יהיה, כדי שתשב רגע בשקט ותביט על כל […]

קשה לי להאמין שאני נפרד ממך ואני כל כך רחוק. דברנו אתך השבוע דרך הוידאו והספקנו לשתף אותך כמה היית חלק חשוב בחיים של כולנו. היווית בשבילנו עמוד תווך יציב תומך, מעניק וגאה. לא ניתן לכמת במלים את כל אבני הדרך השזורות בחיינו וחייך. מילד שגדל בכפר סאלד, עובר לגבעת חיים ומקיבוץ של שנות החמישים-שישים […]

לא היה ולא יהיה מישהו כמוך. אתה היית בן אדם מיוחד. עמוד התווך של המשפחה, סלע איתן. ביחד עם אמא שהייתה העוגן שלך לאורך כל הדרך יצרתם תא משפחתי חזק ומשגשג. כמה אהבת והערצת את אמא ואני מבטיח לך שנשמור עליה ונדאג לה. אין מספיק מילים שיסבירו את רמת הדאגה והטיפול שהיא העניקה לך בתקופה […]

שקט אין כאב. חסד. במסענו המשותף והארוך, בליווי של אבא, לא יכולתי להתחמק מהמחשבות על הרגע הזה, אך אין דרך אמיתית להתכונן. אבא שלי תמיד היה בשבילי. כאב הלב על האובדן של חייך בעודך בחיים כרסמה בי. אם היה משהו שריסק את ליבי כל התקופה הזו היו המחשבות האלו. שאני לא יכולה להשיב לך את […]

התרגשות גדולה ומבוכה אחזו בי בעת קריאת המילים שכתבה ענבל. תודה לך ענבל, הייתי שמחה לו ניתנה לי ההזדמנות גם לשתף את הקיבוץ בדרכך החינוכית שפרצה דרך בתחום התקשוב עבור תלמידים עם לקויות למידה והפכה למעשה לשיטת הלימוד המקובלת אצל רוב המורים בתחום זה ואת הפכת לשם דבר בתחום (רעיון לכתבה בעלון?). "שפרירים" בשבילי הוא […]

במלאת שנה לשבתה על כסא מנהלת הקהילה בגבעת חיים איחוד, פגשנו את שרון אולמן לשיחה על ההיבטים השונים של תפקידה, על התחושות ועל הזווית שלה בסוגיות הבוערות שעל הפרק כשאנחנו נכנסים למשרדה של שרון בעידן הפוסט-קורונה או שמא עידן טרום הגל השני, אנו מביאים איתנו את המסיכות, אבל הן בכיס או ביד. גם המסיכה של […]

שלום לכלל החברים. בחודשיים האחרונים גיבשתי עם עצמי ועם הסובבים אותי את ההחלטה להעמיד את עצמי לבחירה לתפקיד היו"ר. ההחלטה לא באה בקלות וקיימים תמיד חששות והתלבטויות המלוות את ההחלטה, כי ברור לי שאני מכניס עצמי למקום שיתכן ואצא ממנו עם "צלקות" חברתיות. מה שגרם לי לקבל את ההחלטה הסופית היא העובדה שההתלבטות לא נתנה […]

      ראיתי מאמר ב"כלכליסט" על מכירת חלק מאחזקות קיבוץ דליה בחברת "ארד" בהובלת שמוליק לשם. נזכרתי שגם כאן הוא היה מעורב בתהליך מכירת חלקנו ב"גת" ואז הסתבר שהוא היה מעורב גם בהשלמת מכירת "גמל שריד" ו"גלעם" של מענית    שמוליק עובד בתחום הניהול הקיבוצי כבר יותר מעשור: תשע שנים במענית כמנהל עסקי, במקביל כיו"ר אצלנו […]

כדי למצוא את הדלת של הבית של עמליה, עליך לרדת מהשביל הראשי. לרדת גם במובן הפיזי, כי הדלת נסתרת מעין החולף בדרך וצריך לגלוש עם האופניים בירידה בין השיחים ולרדת גם במובן המנטלי, כי כאן אפשר לרדת קצת מרצף התנועה ופשוט לנוח. כשנכנסים, המושג הראשון שקופץ לראש הוא "שאנטי", אבל עמליה מחדדת: "אני לא שאנטי […]

עמית גיא (גושן) מנהלת את מחלקת הפיתוח של "פריגת" בעידן שאינו כולל כבר את גח"א. היא מספרת על פיצוח טעם הקהל בעשרות מדינות בעולם, על העבודה במפעל וההתקדמות האישית מתי ואיך הגעת ל"גת"? "עם סיום שירותי הצבאי נרשמתי ללימודים אקדמאיים, הייתה בי תשוקה לא לבזבז זמן ולהתחיל מיד. רציתי ללמוד תואר בתזונה בפקולטה לחקלאות אבל […]

פגשתי את יעל פרימק-חילי בשעת ערב חמה על כוס קפה קר במרפסת. היא בת 48, נשואה ליאיר חילי ואמא לשתי בנות – גיל (15) וניצן (12). ספרי קצת על עצמך "במקור אני מבורגתה, כך שעמק חפר היה תמיד הבית שלי. הכרתי  את יאיר דרך חברה משותפת ועברתי לגח"א בשנת 2000, לאחר שהבנתי שליאיר אין כל […]

  השנה, לראשונה, לא מגדלים כותנה אצלנו וברוב המדינה. אברמל'ה שמיר (85) היה מראשוני הענף כאן ולכן דיברתי איתו על הימים הראשונים של הכותנה בגבעת חיים איחוד אברמל'ה נולד בפולין והגיע לארץ עם הוריו בגיל שלושה חודשים. המשפחה התיישבה בנתניה, שם העביר את ילדותו. אברמל'ה היה חבר גרעין שעשה הכשרה בדגניה ולאחר מכן היה אמור […]

בימים אלה מסיים "המודעון" את חייו ומפנה את מקומו לאמצעים עדכניים יותר להפצת מידע. זה הזמן לעצור רגע ולהיזכר בקורותיו ולתת לו את הכבוד המגיע לו. הוא נוצר ושירת אותנו בימים רחוקים בהם היה המילה האחרונה בתחום הפצת המידע בקיבוץ ושם את גח"א "על המפה" כחלוצה טכנולוגית. לפני 33 שנים, בשנת 1987, החלטנו לחפש דרך […]

מסתבר כי בגח"א יש תופעה מתגברת של גידול תרנגולות בחצר הביתית. הכתב למשימות מיוחדות של העלון, יצא לברר מה גורם לאדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא מגדל תרנגולות אצלו בחצר אחד הוותיקים שבמגדלים הוא גיא קריאו, מזריע פרות למחייתו ודבוראי המייצר דבש טעים כתחביב שהפך לסימן ההיכר שלו. פרות, דבורים – וגם תרנגולות שאינן עונות להגדרה […]

לפתע בן לילה צמח ליד מחסן המשק אוטו חציר – סליחה, טרקטור (עירונית שכמוני… פתי תיקנה אותי). פשוט, יפה, נראה למרחוק ומייצג את החג. הרגשתי שיש שם סיפור קטן שצריך לגלות וזה גירד לי בפאתי המוח – המיצג הזה דומה לאוטו משחק וכשנטע אמרה לי שפתי ידיד יזמה את המיצג, הבנתי: זה דומה למשחקים שנחום […]