במהלך שעות הלימוד שלי וחיטוטי בארכיון, נתקלתי בחוברת "בתוכנו" מס' 710, שפורסמה ב-23.5.93 כסיכום לשנת הארבעים. הצצתי בחוברת ומצאתי שם את סיכום האירועים שבו אמרה חנוש בין השאר: "כשהשוויתי את אירועי חצי היובל עם אירועי יובל ה-40, הבנתי איך קהילה מתבגרת. לא צריך ספקטקל, אלא קווים נכונים. עם זאת, לא נוצרה תחושה שקיוויתי שתיווצר בעקבות […]
בשנים האחרונות הקיבוץ עובר שינויים, חלקם מבורכים וחלקם בעייתיים.
מהפכה אמיתית הולכת ומרחשת בתשתיות של מערכת החינוך. השלב הראשון בתכנון הגדול, הושלם! ילדי החינוך הבלתי פורמאלי מכתות ד'–י"ב עברו לבתים משופצים, שהיו עד היום מוזנחים ותפוסים במשרדים ומחסנים זמניים.
שמעתי לאחרונה סיפור מרגש ומצחיק כאחד, שמתאר בצורה נפלאה את האבסורד שבמלחמות. אספר אותו מהזיכרון ובקיצור.
שמענו ריקוד לטיני השיכור לפחות פעמיים טנא (6)
אילו ישבת במחנה ולא הכרת את המשק – דיינו!
אילו הכרת את המשק ולא ביקרת בקובאני ובקקון – דיינו!
הכרתי אותו לפני הרבה שנים. בהתחלה הוא נראה סתם. משעמם וירוק כמו תפוח חמוץ. אבל ככל שהתקרבנו הבנתי שהוא נושא בחובו עולם ומלואו.
"כשאתה בא לרוץ, תבוא לרוץ באהבה" הוא אומר, כדי שתרגיש טוב עם עצמך ואז יבוא הערך המוסף: שיפור הכושר והבריאות.
האם אפשר להבחין בדברים כמות שהם? האם ההתרחשות האמיתית היא כמו שאנחנו רואים על פני השטח? איך נוכל להבחין באמת?
התושבים זורקים לפח השחור ואני מפנה לקומפוסטר ומערבב עם רסק – עניין של מקסימום עשר דקות בשבוע, ללא ליכלוך מיותר או מאמץ .
בתקופה זו נכנסת הגינה לתרדמה עקב טמפ' נמוכות ואורך היום שמתקצר. גשמי החורף מנים ומייפים את הגן מחום הקיץ והאבק. גיזומים חריפים עלולים לפגוע בצמחים, ולכן נגזום רק אם צריך.
שוב מגיעים אלינו בשמחה חגי האור והחום למיניהם: חנוכה, קריסמס, עיד אלאעיאד, דיוואלי, סנטה לוציה ומה לא? העיקר שיהיה הרבה אור וצבע שיחממו ויגרשו את החושך והקור! אבל הפעם, כמחווה לגרשון, קצת חנוכושר.
