שוב מגיעים אלינו בשמחה חגי האור והחום למיניהם: חנוכה, קריסמס, עיד אלאעיאד, דיוואלי, סנטה לוציה ומה לא? העיקר שיהיה הרבה אור וצבע שיחממו ויגרשו את החושך והקור! אבל הפעם, כמחווה לגרשון, קצת חנוכושר.

נתחיל עם בייסבול. אני לא מבינה כלום בספורט הזה, מה שלא הניא אותי מלראות את מאניבול. לא צריך לדעת הרבה על הספורט הזה כדי להעריך ולהנות מהסרט ומהופעתו החד פעמית של בראד פיט. החלטה של מאמן ללכת אחר האינטואיציה שלו, בניגוד לכל המקובל וכנגד הזרם, כשגם הוא עצמו מלא התלבטויות לאורך כל הדרך, כשהקבוצה מדרדרת מהפסד להפסד. המאבקים הפנימיים שלו מול מה שקורה על המגרש. בראד מציג וואחד משחק פה, אולי עד לאוסקר. הצילום והבימוי מביאים את הסרט לרמה שכל אוהב קולנוע יהנה, אפילו אם הנושא זר לו לחלוטין.****

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=l0d2Isieo_s[/youtube]

נעבור לכדורסל עם פלייאוף, הסרט שמבוסס קצת על חייו של רלף קליין. לא פייר לעשות את זה לרלף, סרט כ"כ גרוע, כ"כ מנייריסטי. ניצול השואה מול הבן האוהב של חייל גרמני, המהגרים מול המקומיים. מה לא הכניסו שם? חבל"ז!*

מרוץ (מרדף) מכוניות מביא אותי לדרייב. סרט אלים מאד שלקח לי הרבה זמן לאסוף כוחות ללכת לראות והוא בהחלט שווה את מאמץ הצפייה. ריאן גוסלינג מוכיח, שוב, שהוא לא רק נראה טוב. נהג פעלולים/שודים/מרוצים רגיש, שקט ועדין שמסתבך, עקב טוב ליבו ורצונו לעזור, עם פושעים מסוכנים. בלי הרבה דיבורים, כמו מין קלינט איסטווד כזה במעבוני הספגטי (אפילו הקיסם התקוע בשולי הפה…). אבל כשהוא מחייך הוא כמו ילד קטן וחמוד הממיס את המביט בו. המעברים החדים מהבחור הרגיש לגבר אלים ומדוייק, מהסצנות הפסטורליות, עדינות, רגישות לכאלה אדומות מדם, מלאות אלימות קיצונית. הצילום, הבימוי המדוייק אך בעיקר – המשחק! ולא לשכוח את המוזיקה המדהימה! לא פלא שהוא גנב את דעת המבקרים ב"קאן"****. הוא הוקרן בערוץ הוידיאו של הקיבוץ ואשמח להקרינו שוב, אם תהיה בקשה.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=nK30uyEvRGo[/youtube]

 להזכירכם, יש לנו ערוץ סרטים בוידיאו הקיבוץ. שווה לצפות ואפשר גם לבקש סרט מסויים או הקרנה חוזרת למשהו שפיספסתם. וזה המקום להודות לכל צופיו הנאמנים ולפידבק החיובי מאד שאני מקבלת מהם!

אלוף אירלנד בשחיה ושחיין אולימפי הוא ברנדן גליסון בסרט פשע אירי חביב ומלא הומור כמו שרק האירים יודעים לעשות. ברנדן הוא שומר חוק בעיירה קטנה, חי עם אימו הזקנה ונהנה מהחיים, עד לרגע שמגיע סוכן FBI לפתור פשע אמיתי. כמו בכל סרט בו נפגשים הפכים, מלא סיטואציות קומיות. תוסיפו לזה את החן והצ'יזבוט האיריים ויש לכם מעדן שווה צפייה!****

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=k2Xte0eSy6E[/youtube]

פעם, כשהייתי ילדה, לפני פרוץ הטלויזיה לאויר היו ברדיו תסכיתים. זוכרים?! תסכית מתח אחד שנתקע לי בראש (אני קצת מסגירה את גילי המופלג…) נקרא "פול טמפל", על בלש בשם זה, כשמוזיקת הפתיחה היתה של ה"צלליות". בכל יום שלישי ב-9:00 בלילה הרחובות היו מתרוקנים מכל הילדים שמילאו ושיחקו בהם (תחת פנס בודד..) ומה הקשר? לקראת צאתו של הסרט החפרפרת, בראיון עם גארי אולדמן, גיבור הסרט, הוא סיפר שזכר את הסדרה משודרת בטלויזיה (עם אלק גינס). הרחובות פשוט התרוקנו מאדם! (לא היה וידיאו או יס מקס…)

אז ככה עברנו מסרטי ספורט למשהו לא כ"כ ספורטיבי אבל מאד מסוגנן וחכם. החפרפרת הוא סיפור מתח שנעשה לפי ספרו של ג'ון לה קארה ובין הספר לסרט הייתה גם סדרת טלויזיה ב-BBC. צריך ללכת לראות אותו עירניים לגמרי ומפוקסים. זהו סרט איטי, מורכב, משוחק נפלא ומבויים עוד יותר נפלא. סיפור העלילה הוא סיפור של ריגול, ריגול נגדי וריגול נגדי נגדי עם הרבה תפניות ופתלתולים. צבעי האפור האנגלי/משרדי שולטים בו, הצילום מדוייק ויורד לדקויות מדהימות ובכלל, כדאי ללכת אפילו פעמיים! אני – בטח אלך שוב, כדי להשלים את החסר.****

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=QZL8m7E3lQ0[/youtube]

עד כאן. כתבה בעיקר לגברים אבל אני מאמינה שהנשים יהנו באותה מידה. רק תנו לסרטים צ'אנס!