כפיר שילדר, גדל בקיבוץ מורן שבגליל התחתון, נשוי לעינב נוף מזה עשר שנים. השניים עברו לפה יחד עם מיקה בתם הבכורה בשנת 2009. מהיכרות קרובה איתו, אני יכול לספר לכם שכפיר הוא מתופף מחונן במיוחד. אם נכחתם באחת מהפקות ערבי החג של הקיבוץ בשנים האחרונות, לא יכולתם לפספס אותו הולם בתופים בכישרון רב בכל […]

* פברואר 1950  Crem Ridge, New Jersy, מתוך הספר "מסיפורי סבתא" למַאיצ'יק ולילדי כפר סאלד, מתנת אביב מחר, וגם אתמול וכל השבוע האחרון, ואולי זה כבר שבועיים, שמדי יום ביומו עורכים הילדים, קבוצה קבוצה בפינתה, ילד ילד בסביבתו, ביקורים. את השקדיות ועצי הרימון מבקרים הם, השזיפים ועצי התפוח. ובכל יום אפתעה להם. ניצן, ועוד אחד. […]

קבוצת "מעין" מחזור כ' בני שישים כתבו:  דבורה לשם לב-רון, ערה שפע דניאל, סמדר ורדי זעירא   להיות בקבוצת "מעיין" זה אומר להיות בני זקונים להורים מבוגרים, שהחליטו אחרי הפילוג לעשות עוד ילדים. להתאחד משני גנים (דרורה ואדית) להיות מוכרח לשתות חלב כל בוקר אוף איזה גועל… ושמן דגים. זה לדעת מאז ומעולם, ועד עולם שאנחנו […]

בארי צימרמן, 2.8.2016-23.12.1951 כ"ז תמוז תשע"ו, יהי זכרו ברוך   מתוך "רבותי נברך", הטור השבועי של באֵרי בעיתון הזמן הירוק: בחיי שניסיתי, אבל הכרכים הירוקים של תולדות הפילוסופיה החדשה (ש. ה. ברגמן) נבלו בחדרי על המדף, קירקגור צעק עלי כשלא תפסתי חיל ורעדה, ויטגנשטיין שתק לי, קאנט לא ספר אותי ממטר, אפלטון התעטף בתוגה, הֶגֶל […]

  אבא, במשך כל ימי חייך היית מחובר ליצירה בעשרות דרכים שונות. כולן מקוריות, ייחודיות וכל כך מאפיינות אותך. היצירה והיצירתיות היו חלק ממך גם מחוץ לסדנא. היית מסתובב בכל הארץ, מסתכל בחצרות הגרוטאות, מחטט בפחים, וכמו פסל שרואה בגוש האבן את המוגמר, כך אתה ראית בחפצים מוזנחים את הייעוד שלהם בגילגולם החדש. אספת ידית […]

לקראת תערוכתה של חגית בגלריה, נפגשה חנוש לשיחה איתה ושמעה על פרויקט הגמר שלה. הבחירה שלי בנושא התערוכה, שהיא בעצם פרויקט הגמר של לימודיי במוסררה, נעשתה אחרי חוויה שעברתי בדרום. בביקור בחאן בארותיים, ראיתי הרבה מבקשי מקלט הולכים בדרכי העפר שבאזור, הסתבר לי שמתקן חולות ממוקם לא רחוק מהחאן, וזה חלק משגרת יומם. התמונה הזו […]

מגיל צעיר אני תושבת עמק חפר, גדלתי במושב עולש ונפשי תמיד נמשכה אל הים. אל הרוח ואל הגלים. לפני קצת יותר מעשר שנים גרתי במכמורת, שתי דקות הליכה מהחוף האהוב עליי. אותו חוף שכבר בגיל 15 עבדתי בו כמלצרית במסעדת "רנצ'ו בנצ'ו" שוותיקי העמק בטח זוכרים. בשנים הללו כולנו ישבנו בערב בבית ינאי, מפגשי צעירים […]

מותר כבר לאחל שנה טובה? אז שהשנה לא נהיה פראיירים, ושלא ימכרו לנו סיפורים – שפראייר זה מי שנותן לכולם לטפס לפניו. כי זה בכלל לא נכון וזה לא המצב. תשאלו אפילו את הצב: שיודע שמי שנותן לאחרים לעבור על פניו, זוכה בבית מגניב על הגב. שבו הוא יכול לארח אגב את מי שצמא או […]

חדי עין אולי הבחינו בחדר האוכל במודעה קטנה שעליה כתוב: הצביעו ל"קומנדו הלבן". ובכן, לא מדובר ביחידה צבאית מובחרת… יותם סיטון סיפר לנו מה עומד מאחורי המודעה. ה"קומנדו הלבן" היא להקת רוק שבה חברים: יותם סיטון (יויו) – גיטרה ושירה, יוראי רבאון מה"מעפיל" – מתופף, גל ארד מ"חרב לאת" – גיטריסט ושירה ויונתן צבר מ"חרב […]

מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום, ביצוע: דודו זכאי עברתי במקרה בארבע, היה זה יום חורפי יפה. הגר קראה לי מן החדר: "אולי תרצה לשתות קפה?" פרסה שטיח על הדשא השמש עוד הייתה חמה ועד שירתחו המים דיברנו, לא זוכר על מה, ועל השביל עבר לו סטיוארט אשר חזר מן האולפן שאל אם הוא יכול […]

  את שרה מלצר פגשתי לפני כשנה, במסגרת ביקורת עבודות שהוזמנתי אליה ברעננה. על חווית המפגש עם האישה מלאת החיות והרוח שיצירתה מרגשת ונוגעת סיפרתי לחנוש. שמחתי מאוד שגם חנוש התרשמה משרה, והזמינה אותה להציג בגלריה. שרה מלצר נולדה בפולין בשנת 1928. את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין ובהגלייה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. היא […]

במאמרו המפורסם "אבל ומלנכוליה" מתאר זיגמונד פרויד בשכנוע רב את תהליך האבל, החל בהכחשה לא-מודעת של מות האדם היקר, וכלה בהשלמה ובהסתגלות מחודשת לחיים, איטית ומיוסרת ככל שתהיה. אבל מה עושה משפחה שיודעת שמות בנה בקרב יכול וצריך היה להימנע? שרצף כשלים של מפקדים גרם למותו? הרי שתהליך עיבוד האבל, כפי שמתאר אותו פרויד, שוב […]

עדה רפאלי, חיה ויוצרת בגבעת חיים איחוד. מעצבת תלבושות בטלוויזיה ומלמדת ציור ואמנות. בפסח הציגה מבחר מעבודותיה בתערוכת אמנים בבתים פתוחים בקיסריה. בקשנו ממנה לכתוב קצת על עצמה ועל עבודותיה. עדה: "למדתי בבצלאל ואחר כך גרתי כמה שנים בלונדון. כשחזרתי לארץ למדתי לימודי קולנוע ועבדתי באופרה הישראלית כאסיסטנטית של מעצבי התלבושות, וניהלתי את יצור התלבושות […]

הוי, מה אהבתי את המקום! את המקום הצומח-גדל לנגד עיני זה חצי יובל, שאזור ירקותו כל שנה מתרחב ושובה את העין, שובה את הלב. את המקום עם מגדל על גבעה, אך רק ממרחק מבחינים במגדל – החביאוהו עצים שגבהו פי שבעה (רומזים הם כאילו: אל על!) את המקום על המון ילדיו בצל "דולב" ו"דקל", "רימון" […]

את עלית גורן כץ פגשתי באזור בתי החינוך של גבעת חיים מאוחר. (ליד האורווה, בכביש העוקף המערבי). האזור עבר לאחרונה מתיחת פנים הכוללת שיפוץ ושדרוג המבנים הישנים, שיפוץ המשמר את הקו הקיבוצי הקיים והאסתטיקה הפגיעה והצנועה שמאפיינת את האזור. עלית הצביעה לי בגאווה על כל מבנה ומבנה עד שהגענו למבנה המרכז למוסיקה הוותיק. שם המתין […]

התערוכה המוצגת בימים אלו בגלריה, היא של האמן ז'אק ז'אנו. היא הובאה אל הגלריה מהגלריה שברמות מנשה, ונאצרה ע"י מירי ורנר. ז'אק ז'אנו הוא אמן ותיק ומוכר בעולם האמנות הישראלי. הוא חי ויוצר בכליל. "אני אספתי זבל ותמיד עסקתי סביב מה שאני מוצא ויכול לנצל. אני אוהב להשתמש בחומרים, בבלאי, גם זבל שכבר היה לו שימוש, […]

 רן יליד 1973, נולד וגדל בבית יצחק. סיים תואר ראשון בהצטיינות מבצלאל. מיד לאחר לימודיו, הקים ביחד עם אמנים נוספים את קבוצת פלורסנט, שפעלה בתל אביב בתחילת שנות האלפיים. הקבוצה פעלה בסטודיו פתוח שבו עבדו יחד מספר אמנים בחלל אחד, ללא מחיצות, תוך דיאלוג ביניהם. בחלל נערכו תערוכות משותפות וערבי שיח עם אמנים אורחים. בתקופה […]

ליד מגדל המים בראש גבעה לא גבוהה יש בית קטן מוקף בגינה. מחטי אורנים נוצצים על השביל פיטנגו ארגמני על ענף מבשיל. כובע נזיר על גדר משתלשל תחת עץ המנגו שרך נהנה מן הצל. בפינה הדרום-מזרחית פיטנה פורחת בלבן, בחורף פושטת עליה, מאפשרת לשמש לחמם את פרש הדורבן. על קיר המחסן יש שתי וערב של […]

רבים מבתי הקיבוץ התהדרו ברהיטים מעשי ידיו. כשחבר רצה שזאב יכין לו רהיט מסוים, הוא נהג להחליף את זאב באחת מהתורנויות, בכדי שזאב יוכל להתפנות ולהכין.

"החוויה הזו הולידה מחדש את המאבק המכונן, הבריאה של יש מאין, והזכירה לי שוב בעוצמה את החוויה של העמידה מול האין המבקש להפוך ליש. כשסיימתי הוטס הציור לניו-יורק ונתלה במשרדי HSBC, הממוקמים מול הספרייה הלאומית, בשדרה החמישית על 40."

מאוד שמחתי, ששוב נקדיש ערב ליום האישה. המועדון היה מלא וגדוש, נשים, כמובן, ותיקות ומנוסות, צעירות וחדשות גם יחד ואווירה מבטיחה. הפעם היה ערב יותר סולידי, פחות צחוקים מבעבר, אבל מצב רוח עליז. נקראו קטעי שירה ופרוזה מתאימים שבחרו בחורות בטעם רב, וגם יצירות עצמאיות – גם הן בטעם רב. קצת רצינות, הרבה הומור, והמון […]