קודם כל תודה ענקית לבלהה זיו, שפרגנה והעבירה אליי את תפוז הזהב. בלהה את אלופה, ותמיד יודעת לפרגן מכל הלב ולתת ברוחב לב.

זו הזדמנות לשתף שזכיתי בשלוש השנים האחרונות להכיר מקרוב את הפנסיונרים בקיבוץ. קבוצה של המון (!!) חברים, שרבים מהם הקימו ובנו את הקהילה שלנו. אנשים יקרים, עם לב רחב ופתוח, המוקירים תודה, נרתמים לסייע ולתת בחזרה. תודה לכולכם, באמת זכיתי.  (זו לא פרידה, לא לדאוג :))

אז אחרי המבוכה והוקרת התודה על קבלת תפוז הזהב (וכל זה במקביל להודעה של קבלת תפקיד ריכוז הבריאות והרווחה מעירית – כמה סיבות לנחת, לחץ ומבוכה בו זמנית, אבל זה לכתבה אחרת – מבטיחה) ניגשתי למלאכה לחפש למי להעביר את התפוז. האינסטינקט שלי היה להעביר את תפוז הזהב לאחת\אחד הפנסיונרים, אבל איך בוחרים? כל כך הרבה אנשים טובים עוטפים אותי בתפקיד ריכוז מערך הוותיקים בקיבוץ, איך אבחר רק אחת\אחד?

צילום: נועה לו

הסתכלתי מסביבי ופתאום זה היה ברור: את תפוז הזהב אני מעבירה באהבה גדולה ובכבוד לאחת והיחידה היידי עפרון.

זכינו בהיידי לפני כמעט עשור (אני חושבת) כשהגיעה כחברה חדשה וכנכדה לשכונה החדשה. ואיזו זכייה. היידי היא מנהלת המידע בגח"א ואת עבודתה היא עושה תמיד ברוח חיובית, נרתמת לכל משימה, לומדת, חוקרת ומקשיבה בסקרנות וסבלנות אין קץ. נוסף על כך, היא מפעילה ומעסיקה מתנדבים ועובדים, בעיקר פנסיונרים, תוך תשומת לב אישית לכל אחד ואחת וליכולתו לתרום.

זה כל כך לא ברור מאליו. שום דבר לא חומק מעיניה ואוזניה, לכל מידע יש ערך ולכל פיסת עבר יש מקום ועם כל העשייה, היא מוצאת זמן להתמסר גם לעשייה חברתית ולמחאות חשובות. זה מקסים ומהמם אותי.

היידי – הרווחת ביושר ענק את תפוז הזהב ממני, שמחה לעבוד לצידך ואיתך, מעבירה לך אותו באהבה גדולה.