בכל פעם שמזג-האוויר הופך חורפי, כשהשמיים מאפירים וגשם כבד מתחיל, אני מרגישה צורך עז להגיע לגבעת חיים

חורף אמיתי מתקיים רק בתוך הקיבוץ ׳שלי׳. ריח האדמה הרטובה, בור התחמיץ, העצים הגבוהים הנעים ברוח השורקת והרעמים הכבדים, כל אלו הם חלק משמעותי מחוויית הילדות שלי.

רק בגבעת חיים אני מצליחה להרגיש חיבור של ממש לזכרונות שלי. את תהליך העיבוד הזה התחלתי בשנת 2005, כשידיד רובין ז״ל הזמין אותי ללמוד אצלו. בתהליך ארוך שנמשך שמונה שנים עד יום מותו (הוא נפטר יום לפני השיעור שלנו ולא זכיתי להיפרד ממנו). ידיד היה חבר יקר ומשמעותי בחיי הבוגרים. מולו הצלחתי להגיע אל הנרטיב האמנותי שלי ואיתו התחלתי את החזרה לילדות שלי דרך ובעזרת הציור.

חמש השנים הראשונות שלי בסטודיו שלו הוקדשו לכיתת "אלון", הכיתה שלי. תהליך ההיזכרות כלל סדרות של ציורים כמו "כיתת אלון", "כבר ארבע וחצי", "לסובב את הראש לקיר" ו-"חיות לילה", תוך תיבת טקסטים אותם הייתי מקריאה לו. השיחות על ילדותו וילדותי הביאו אותנו להקמת "מועדון השפן והקוף" (הכינויים שלנו בחברת הילדים) ועל כוסית וודקה והרבה צחוקים, הצלחנו להגיע לתובנות ולזכרונות חבויים רבים מאוד.

בשנת 2011 הגעתי לסבתא וסבא שלי, דב ודבורה רשב״ם ז"ל, ממקימי גבעת חיים איחוד. גם כאן התנהל תהליך של שיחה והעלאת זכרונות, שהביאו לציורים וכתיבה. אצלו בסטודיו ציירתי לראשונה את סדרת ה"דבורות" הראשונה שלי ואת סדרת המאכלים שהיא הייתה מכינה לי. ידיד נפטר בשנת 2012 ואני איבדתי דמות משמעותית בבית הילדות שלי. שבוע לאחר מותו, ציירתי את "ארוחת ארבע עם סבתא" ובה הושבתי מולי את סבתא שלי, כשברקע מצויירים השדות והעצים של ידיד (הם היו שכנים).

במשך כל הזמן הזה ועד היום, אני כותבת בשמה של סבתי, מחייה אותה ומחזירה אותה אל חיי ומעבר לכך שאני משאירה אותה נוכחת, אני גם מבקשת להחזיר לה מתשומת הלב שהגיע לה לקבל ממני בגילה המאוחר אבל נסיבות החיים (ילדים קטנטנים) לא איפשרו זאת באופן לו ייחלה.

ולמה אני מספרת את כל זה?

בימים אלו אני מגייסת בעזרת "הדסטארט" את הסכום הדרוש להוצאת ספר אמנות שיכלול עבודות אמנות וטקסטים כתובים על חייה של דבורה סבתי ועל חייו של דב סבי, שהיו שזורים במדרכות, תחת העצים הנהדרים, בחשמליה (סבא דב הקים את החשמלייה בגבעת חיים איחוד) ובמטבח הילדים, שם בישלה במרץ דבורה סבתי.

הספר הוא אישי אבל גם קבוצתי. הוא מביא את הסיפור של חברה ותיקה בתוך קבוצת החברים, את חיי הנישואין, האהבות, החברויות וההתמודדויות שהיו פעם במה שהיה הבית שלי בילדותי –  קיבוץ גבעת חיים איחוד.

מטרת קמפיין "הדסטארט" היא לא רק גיוס כסף למען המטרה, אלא גם שיתוף של כמה שיותר אנשים בתהליך והפיכתם לחלק ממנו, על-ידי הזמנת הספר מראש. אשמח מאוד לראות את שמות החברים המוכרים לי ועוד יותר אשמח להזדמנות חוזרת להגיע עם הספר החדש לגבעת חיים, אחרי שבשנת 2019 העלינו את המופע "שומרות לילה" אצל חנוש מורג בגלריה, במסגרת התערוכה "טופוגרפיה של ילדות" שהיא אצרה לי. זה היה ארוע שישאר איתי לתמיד.

"אישה ותיקה" הוא הספר השני שלי אחרי "הזמן שכח" אשר יצא גם הוא בעזרת "הדסטארט" בשנת 2017. במיוחד בימים האלו, כאשר נוסטלגיה היא לא רק התרפקות, אלא בקשה של ממש לגעת שוב בערכים שהתקיימו אז, ונדמים כל כך רחוקים מאיתנו.

קישור לפרויקט הדסטארט

https://headstart.co.il/project/62531