עמית גיא (גושן) מנהלת את מחלקת הפיתוח של "פריגת" בעידן שאינו כולל כבר את גח"א. היא מספרת על פיצוח טעם הקהל בעשרות מדינות בעולם, על העבודה במפעל וההתקדמות האישית

מתי ואיך הגעת ל"גת"?

"עם סיום שירותי הצבאי נרשמתי ללימודים אקדמאיים, הייתה בי תשוקה לא לבזבז זמן ולהתחיל מיד.

רציתי ללמוד תואר בתזונה בפקולטה לחקלאות אבל נציגי ועדת השתלמויות דאז הסבירו לי שתזונאית כבר יש בקיבוץ, אבל טכנולוגית מזון תמיד יצטרכו בגת.

ככל שהתקדמתי בלימודים הפנמתי שאיני מבינה את משמעות עבודתו של טכנולוג מזון ולכן פניתי בבקשה לדן לברון (אז טכנולוג ראשי ומנהל המעבדה בגת) שיאפשר לי לעבוד במעבדה בימים שנדרשו בכדי לכסות את הלימודים. דן פתח לי את הדלת ומאז, כבר 25 שנים, נשארתי".

מה למדת לאורך השנים?

"תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון למדתי בפקולטה לחקלאות ובזמן הלימודים כבר עבדתי במעבדת גת כלבורנטית בקרת איכות, מה שנתן לי צוהר למשמעות התפקיד ומה נדרש ממני.

בעבודה התאהבתי במקצוע ולא נחתי עד שלא הבנתי איך מתרחשות התגובות ולמה. התשוקה "לפצח" את המוצר ואת טעם הלקוחות השונים הובילה אותי לפיתוח המוצרים.

השתלבתי בצוות הפיתוח אשר מנה ארבעה עובדים. הבכיר והמנוסה היה מורדי מורג ממנו למדתי רבות על "טעם וריח". בשנת 2006 קיבלתי מידיו של דן את ניהול צוות הפיתוח ומאז גדלנו יחד.

אחרי משבר רמדיה בשנת 2005 הבנתי שלתעשיית המזון יש אחריות כבדה על מה שאנשים אוכלים ועל בריאותם, אז החלטתי לחזור וללמוד תואר שני בתזונה כדי שאבין טוב יותר את הקשר בין המזון לגוף והשפעתו".

אילו תפקידים מילאת?

"בגת התפתחתי מלבורנטית לטכנולוגית ולמנהלת מחלקת הפיתוח, המסלול נראה לי הכי נכון וגם היום, שאני קולטת טכנולוגים חדשים לצוות הפיתוח, אני מעדיפה תמיד כאלה שגדלו בשטח או שאני מעבירה אותם הכשרה ארוכה בתפקידי קצה.

עמית עם מייק גרינשפן

אני חושבת שמנהל טוב מבין היטב את השטח, שבא ממנו ויכול להבין את השפה והבעיות עמן מתמודדים עובדיו. מי שמוצנח מלמעלה לא תמיד רואה את הדברים ברזולוציה המתאימה ולכן עלול לפספס בגלל הפרטים הקטנים".

ספרי על האתגרים המקצועיים והניהוליים

"גת התפתחה לחברת בסיסים ורכזים לשוק המשקאות העולמי ורוב הייצור נמכר ליותר מ-75 מדינות. האתגר הראשוני שלנו הוא "לפצח" את טעם הלקוחות במדינות השונות. ברוב העולם משקה הפרי הנמכר ביותר הוא התפוז, אבל משקה התפוזים בתאילנד אינו דומה לזה בצרפת. באפריקה אוהבים צבעים עזים וטעמים חזקים, ביפן הטעמים הרבה יותר "רגועים", בהודו חייבים להוסיף בכל משקה לפי חוק 0.5% מלח ובאירופה שמים דגש על הפחתת מתיקות.

כך שכדי לפתח מוצר אנחנו צריכים להכיר את המדינה, הסביבה, הרגולציה, הטעמים וההעדפות. אנחנו לומדים את השוק, הפירות הטריים הנאכלים בו, המצב הכלכלי של המדינה והמצב התזונתי של הציבור. רק כשאנחנו מכירים את השוק היטב, אנחנו יכולים להציע את המוצר המדויק עבורו.

כיום נתפס שוק המשקאות כמזיק לבריאות כמעט בכל העולם. משקה = פחמימות ריקות = סוכר= מגפת ההשמנה והסכרת העולמית. במדינות רבות מוטל על משקאות מס סוכר או תו אזהרה כמו בישראל.

לכן, שוק המשקאות מתמודד עם אתגר ייצור מוצרים מופחתי סוכר, אבל עם אותו הטעם הנהדר. בכדי להצליח לתת מענה נכון ומדויק ללקוחות רבים ממדינות שונות, אני דוגלת בגיוון ולכן צוות הפיתוח שלנו מגוון כשכל אחד מביא טעמים מהבית.

כמנהלת אני צריכה לדאוג שהצוות שלי יעבוד יחד כדי להגיע לפתרונות הטובים ביותר.  בשנים האחרונות עבד איתי מייק גרינשפן בניהול צוות מעבדת הפיתוח ובעזרתו בנינו צוות המשלב תרבויות שונות ומארג גילאים גדול. אחת השיטות היא עבודה בצוותים משתנים, לא אותו הזוג (טכנולוג ולבורנט) כל פעם, אלא לשנות הרכבים, מה שמביא הכנסת חשיבה אחרת ונסיון נוסף".

האם את רואה אופק לצעירים להתפתח ולהתקדם במפעל?

"תעשיית המזון המסורתית המבוססת על העולם החקלאי כמו גת נחשבת "לואו-טק" ולכן פחות מושכת את הדור הצעיר המחפש את הדינמיות בתעשיות מתפתחות.

יש ערוצים רבים בהם אפשר להתפתח בעולם המזון בכלל ובגת בפרט הן מהיבטים של המוצר עצמו והן מהיבטי המיכון. אם יש רצון ללמוד ולהתפתח ויש תשוקה ליצור משהו אחר אז אפשר לעשות את זה בכל מקום. מצד אחד צריך ללמוד מהידע והנסיון העצומים שנצברו ב-77 שנים מאז הוקמה גת ומצד השני את החזון לשנות ולהתפתח. יש בגת הרבה מאוד חבר'ה שנקלטו כצעירים בוגרי אקדמיה וגדלו עם הארגון ותמיד יש מקום לעוד.

גם אם היום החברה כבר אינה שייכת לקיבוץ כפי שהייתה בעת שנקלטתי, עדין מושרשת בה הרבה מאוד מהמנטליות הקיבוצית, בעיקר לעבוד מתוך אכפתיות לחברה לסביבה.

לסיום כמה מילים אישיות. אני שמחה שוועדת השתלמויות כיוונה אותי לעולם המזון המופלא ומודה לדור שהעביר אלינו את מקל הידע והנסיון ולמי שקלט וליווה אותי במהלך השנים: דן לברון, מורדי מורג ומייק גרינשפן. בלעדיהם לא הייתי מצליחה להתמודד עם האתגרים ההולכים ומתרבים".