במשך שנים כה רבות, חינכו  אותי ואולי לבסוף גם לימדתי את עצמי, בעל כורחי,

להאמין למעשים ולא למילים.

לכן אני מעריצה את כל אלו שעושים כל הזמן וללא הפוגה את מה שאני לא ממש מצליחה . טוב נו, קצת סולחת לעצמי בקטע הזה כי מרגע שאני מצליחה להתעורר בשעת בוקר רגילה

8.30 –  9.00 , ועוד בטרם סיימתי קפה ראשון,   כבר ברור לי שאין שום סיכוי שאדע מה בעלי היקר והשכן שכבר הספיקו היום, מאז שהם העירו את השמש  וכמה ציפורים, בשעה חמש  או שש.

בדרך כלל יש ברשימה הליכה /אופניים / עבודה בגינה /צביעה/ שיפוץ / קניות /טלפונים ומי יודע מה עוד? אני לא יודעת , כבר הפסקתי לעקוב .

אבל עם הסגר היותר סגור היום, שוב כמו בכל החודש האחרון, הצפה!!  מיליוני מילים , ואזהרות  נבואות שחורות או וורודות , הודעות מצחיקות , משמחות , מעציבות , וואי ווייי כמה מילים נשפכות.

היות וכל המשימות  החשובות כבר בוצעו, בזמן שישנתי, ויש  גם ההכרח לצמצם את העשייה,   אני שבה באופן מידיי, אל מה שהוא בעצם נטייתי הטבעית, ומתכנסת לתוך צלילים ומחשבות  גבוהות ופשוטות, ושירים , שירים שירים…..

חוזרת ופוגשת באקראי  טקסטים מוכרים וטובים שמקבלים משמעות חדשה המתאימה לימים האלו הלא פשוטים .  כמו למשל השיר הנפלא הזה של  רחל שפירא , שממש מתאחד  בבקשה ובתחינה של  בעלי והשכן ,שרק מבקשים שאעזוב אותם בשקט ולא אפריע להם לעבוד.

בבקשה לקרוא בהטעמה יתרה  את הבית הראשון:

היי שקטה / רחל שפירא
~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי שקטה, עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק עומד להשתחרר
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש ואין עולם אחר.

היי שקטה כאילו אין בך דופי
כאילו האוויר נותן לך הגנה
כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי
כאילו מעפר פורחת שושנה.

היי שקטה כמו לא עברת אף פעם
כמו לא היית צרימה בנוף המטופח
כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם
כמו אלומת האור הנה מצאה אותך.

היי שקטה כאילו אין בך דופי…

היי שקטה, כמה אפשר לשטוח
את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה
כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח
כאילו השלווה היא חוף הבהלה.

היי שקטה כאילו אין בך דופי…

ראש הטופס

תחתית הטופס

מה בכל  אופן אפשר לעשות ?  אחרי ההתעמלות בבית וקצת קפיצות נשארו ההליכות הארוכות .

אז למרות הקנסות והאזהרות מצאתי שעות בלי פקחים ובלי אנשים . שששש….  לא מגלה!

אגב לא הבנתי מה הטעם לעצור ולקנוס אנשים שיוצאים להתבודד בין העצים והמרחבים הפתוחים .

ההסבר של "יבואו עוד אנשים"  לא תופס פה  כי יש מספיק מרווח לכולם בין שורות הפרדסים.

וכמו שכתוב בשיר "הריח בחינם" – ןאיזה ריח נפלא יש לפריחת ההדרים!

כל תושבי עמק חפר  כבר מכורים.

החלטתי שכדי לשמור על הקוגניציה חייבת גם להוסיף קצת ידע , לכן , לאחרונה במקום שירים אני מאזינה להרצאות אקדמאיות מכל מיני עולמות . כשההרצאה מעניינת זה גם משכיח ממני את קשיי ההליכה, בכל זאת אני קשישה, והרגליים…. נו ,  לא מה שהיה. תודות  לידידים שהמליצו  ואף שלחו קישורים לסדרות של הרצאות מאוד מרתקות ומעשירות .

קשה להאמין עלי אבל לעיתים אני עושה עוד קילומטר של הליכה כדי לשמוע עד הסוף את ההרצאה.

ביומיים האחרונים  צעדתי עם דניאל  כהנמן. (באוזנייה, לא ממש כאן לצידי )

שמאושש בהרצאות המלבבות שלו את מה שאני שוקדת ליישם בחיים הרגילים .

שכדי להיות מאושרים, כדאי לחשוב פחות  מחשבות עמוקות ,שלא תמיד מועילות , ולא חייבים להיות מאוד עשירים. משמעות , תחושה של תרומה לחברה , והכי הרבה  וכל יום ועוד יותר,

מהפעילות היחידה  שאיננה מאבדת מקסמה, והאפקט החיובי שלה:  להינות מחברה של חברים ומשפחה וילדים, לבלות הרבה בחוץ ובטבע  וליד הים , וגם כמובן מה שחסר עכשיו לכולם , כולם כבר יודעים. חיבוק, חיבוק,.. לא להאשים אותי בכלום , זה רק ציטוט מכהנמן !

כן נכון היה בהרצאה  גם משהו על ההסתגלות וההתרגלות למצבים שהם קשים , ולדבריו אכן בני האדם  מסתגלים לכל דבר. אז יש סיכוי שזה יקרה לי גם?

בשעת ההליכה היום הקשבתי לכנס שהוקדש לקריאה של  שירים של משוררת ששמעתי עלייה  רק אתמול , ותודה  עם חיבוק ונשיקה למי שמצא אותה עבורי  כי מאוד התחברתי לכתיבה שלה .

לסיום משהו שמתאים  לי במיוחד ולכל הקשישים בקבוצה , ולמי שיהיו בעתיד קשישים גם .

סיגל פלד דריאל : מהספר  "מה יקרה אם תעצור את נשימתך" ?

על ספסל בגן

ילדה קטנה

בתוך אישה זקנה

עולה ויורדת

בנדנדה של ענן

והיה נדמה

עם כל רגע שעובר

שהזמן שהתקמט

חוזר ומתיישר .

הלוואי והזמן שלנו יחזור ויתיישר בהקדם .

חג …

לכולם …

שיעבור …

במהרה …