*נטע פרנק (31) חברת קיבוץ, בת לאבנר ויהודית. רכזת תרבות, קצת יותר משנה בתפקיד.

מנטוריות לפרויקט: גילי סגל (הדר) ויפעת זילבר.

הרעיון העומד בבסיס של הפרויקט שלי הוא להיות חלק מתהליך שינוי התפיסה של מרכז הקיבוץ במטרה להחזיר עטרה ליושנה. כלומר, שהאזור הזה – של החדרוכל הנהדר שלנו, בנין המנהלה, בית וינה, ספריה ועוד, יחזור להיות תוסס כמו פעם, כמו שאני זוכרת כילדה – מקום מפגש לקהילה, לכל הגילים. לא לחינם אדריכלי הקיבוץ (סבא שלי שם מהנהן למעלה) ראו בחזונם את המקום הזה כמרכזי בחיי הקיבוץ.

אולי נצליח להתנתק קצת מהמכשירים, לחבר בין האנשים, מקטן ועד גדול, ולתת מקום לשמוע ולהשמיע ולהנות מהביחד. כי זה חלק ממה שמאפיין אותנו כקהילה בקיבוץ.

ולתכלס, מה הפרויקט?

ה"פאב" במתכונתו הקודמת נסגר עד קבלת החלטה על אופן ואופי תפעולו ועבר לאחריות התרבות. מדובר במקום מושקע ובעל פוטנציאל במרכז הקיבוץ שלא מנוצל כעת לטובת הקהילה, וזאת כשקיים צורך לפעילויות משותפות בשגרה, מעבר לחגים ולאירועים בשוטף.

מטרת הפרויקט – הפעלת החלל (שלאו דווקא ישמש כפאב) במתכונת המותאמת לכלל הקהילה, וניהולו תוך אחריות כלכלית.

במהלך הפרויקט נעשתה "בדיקת שוק" לגבי הצרכים והרצונות של אנשים לגבי המקום על מנת להגדיר את יעודו. התחושה שעלתה מהבדיקה היתה שקיים צורך במקום יעודי לסוגי אוכלוסייה שונים בקיבוץ ולאו דווקא לחלק מסויים כמו הצעירים או המבוגרים.

בין ההצעות המעניינות שעלו ויכולות להתאים למקום – מתחם WeWork שמאד באופנה היום – חללי עבודה משותפים (למה שאנשים יצאו לבתי קפה מחוץ לקיבוץ כדי לעבוד על הלפטופ שלהם?); מקום להצגת סרטים לילדים בשבת בבוקר עם פינת קפה להורים; מפגש לצעירים בימי שבת אחה"צ-ערב (שאין להם מקום מסודר למפגש); הקרנת אירועי ספורט; פתיחה בשישי בצהריים; ארוחת ערב, בירה וסרט (מלבד הארוחות בחדר האוכל); ערבי נשים; ערבי גברים, ועוד…

מה שחשוב לציין שבמהלך הגדרת מתווה פעולה להפעלת המקום, היה קשה להגדיר את היעדים הפרטניים של המקום, והמסקנה היא שיש לבדוק את הנושא בפעילויות "על אש נמוכה" כדי לראות מה מידת ההשתתפות והנכונות של הציבור, ובהתאם גם את ההתנהלות הכלכלית של המקום.

פעולות עיקריות להפעלת המקום בעתיד הקרוב

– סידור והתאמות טכניות נדרשות, בדיקת ההיתכנות הכלכלית לפעילויות שונות.

– פרסום שבועי/תקופתי לפעילויות, שיווק המקום, הפעלת המקום, מעקב אחר התנהלות כלכלית.

– פתיחה לפחות פעם בשבוע עם השתתפות של לפחות 30 איש בכל פעילות.

 נַעשה ניסיונות שונים להפעלת המקום (בהתאם לרעיונות שעלו), ונהיה עם היד על הדופק לגבי הרצונות, ואפילו החלומות של אנשי המקום, במידה ואפשרי.

ברור שהמקום יצליח אם תהיה שותפות בתהליך ההקמה, ולכן אשמח לשמוע הצעות והערות.

במקביל לכל זה חשוב לזכור שהמקום משמש כנדבך בחלק מאירועי החגים, ואף כחדר חזרות ועוד. כמו כן הוא ממשיך לפעול במתכונת של אירועים פרטיים (אל תהססו לפנות לכל מסיבה/אירוע לכל גיל).

אני מאמינה שבאמת יש צורך במקום מפגש שונה ממה שיש לנו היום, וזו השורה התחתונה של הרעיון העומד מאחורי הפרויקט הזה.

מדובר במקום בעל זיקה היסטורית חשובה – בכל זאת חדר לחם! ולכן גם השם שניתן לפרויקט וגם יהיה שמו של המקום: "חדר לֶכֶם".

ב-20.6 יפתח המקום מחדש באירוע פרידה מאייל ניסן, וזו תהיה יריית הפתיחה לפעילויות החדשות במקום.

והכי בגובה העיניים – בואו נעשה מקום שיקדם את הביחד שלנו כקהילה.

מילה על תכנית המנהלים שעברנו – יפעת, אילת ואדווה – אני חושבת שכל מנהל צעיר צריך לעבור את התכנית הזו. ארגז הכלים המקצועי שהענקתם לנו בנושאים הקשורים לניהול זמן, ניהול צוות, תקציב וכו' ילך איתי עוד שנים רבות קדימה. התכנית היוותה כר פורה לפרויקטים השונים, וכן מקום מפגש משותף לבעלי תפקיד, שהוביל לשיתופי פעולה ולמידה הדדית.

לכתבה על תכנית המנהלים