הקיץ הגיע במפתיע! היה נעים, נעים, נעים ופתאום – חם! לח! כמו בכל שנה נופל עלינו כלא צפוי, ללא הכנה… רק החמסינים, שתוקפים להם פה ושם, מהווים הכנה לבאות.
גם בקולנוע מרגישים כבר את הקיץ. סרטי הילדים, נוער ושטויות מתחילים לפוצץ את המסכים. כמה שיותר רעש, פעלולים ומחשוב – יותר טוב.
עץ הזית, הספרדי, הוא אמנם ממחוזותינו החמים אבל יש בו טעם של פנטזיה. מעשה בחווה משפחתית עם מטע זיתים מפואר שכמו החקלאות כולה – עובר משבר. אין הכנסות, יש רק חובות וכתוצאה מכך דור ההמשך עושה את הלא ייעשה ומוכר את ה-עץ. כיאות לסרט נוסטלגי, הנכדה רואה בעיניים כלות את סבה הולך וכלה מגעגוע (לעץ? לימים עברו? לנעוריו?) ומחליטה לעשות מעשה. מכאן הסרט מתגלגל כסיפור מסע לא יאומן, עם הרבה הומור ומצבים שלא תמיד נשמעים הגיוניים אבל בהחלט משעשעים. סרט מלא אהבה לפעם, לסביבה, לעולם הטבע. הסצנות בספרד מצולמות בצהוב רך ואילו אלה שבאירופה הקרה – אפור כחלחל קררר. סרט יפה, מצחיק, מביא לדמעות וגורם לצופה להתאהב בנכדה ולקוות (מעבר לכל סיכוי) להצלחתה. יופי של צילומים ומוזיקה. יופי של משחק. בקיצור – יופי!

ועוד סרט בקולנוע – פרינסס שואו. מי שלא ראה – שירוץ! אבל אפשר גם לחכות שיוקרן ביס דוקו… סיפורה האמיתי של סינדרלה. סמנתה מונטגומרי עובדת כמטפלת סיעודית בבית אבות בניו אורלינס, חיה בעוני, בבדידות קורנת וחולמת על הצלחה מסחררת כזמרת ויוצרת, השרה את שיריה. למרות אין סוף אכזבות היא ממשיכה להיות אופטימית. קותימאן הישראלי נחשף אליה בחיפושיו אחר זמרות אנונימיות ומציע לה את סנדל הזכוכית שמתאים ממש, אבל ממש, לרגלה! סיפור עצוב עם סוף שמח. על בדידות, אנונימיות והפתעות. מרגש, עם יופי של מוזיקה והרבה אהבה! וכמו שמישהו אמר – הסרט הישראלי הטוב ביותר שמוקרן כרגע בבתי הקולנוע!