בין פסח ליום העצמאות, ימים מאד טעונים וקשים מתחככים בימי חג ושמחה, בעיקר השנה, כשנוספו הבחירות דקה לפני… מעבדות לחרות לעצמאות – פועלי כל העולם, התאחדו!! הסרט "הסודות של ג'ואן" הוא על אהבה, בחירה, חרות, עצמאות. נערה פעורת עיניים באוניברסיטת קיימברידג' בשלהי 2WW, משתכנעת ששיתוף סודות אטום עם רוסיה תעזור למניעת מלחמה אטומית. נושא רגיש ואקטואלי. הסיפור מסופר בפלאשבאקים של ג'ואן בשנות ה 80 שלה (ג'ודי דנץ'), אליה הגיעו שרותי הביטחון לעצרה. אך רוב הסרט הוא על כתפי השחקנית הצעירה סופי קוקסון, המגלה, רובד אחר רובד, את סיפור המעשה. איך, מה ולמה. בהחלט מעורר מחשבה ונשאר איתי הרבה לאחר סיומו. האם באמת ג'ואן היא בוגדת? במי ובמה בגדה? אפשר לפרש את פעולותיה כתוצאה של אהבה, כפי שמפרסמים את הסרט. אני הרגשתי שזו בחורה עם ראש על הכתפיים והחלטתה לפעול הייתה בחירה באמונתה ותוצאותיה החיוביות.

סרט ישראלי המציג כרגע בבתי הקולנוע ושווה תשומת לב הוא "בוקר טוב ילד". קטן ומינימליסטי, מתרחש כולו בחדר אחד בבית חולים בו שוכב בתרדמת עמרי, חייל שנפצע בפעולה בעזה. דרך עיני ושיחות המבקרים אנחנו נחשפים לדעות, רגשות, ציניות שבה משתמשים פוליטיקאים לקדם עצמם (ראה ביבי…). האב מברך את הבן בכל בוקר ב"בוקר טוב ילד", למרות שאינו יודע אם יש סיכוי שהבן אי פעם יתעורר. השאלות של: גיבור מלחמה, טוב למות בעד ארצנו, הרואיזם עולות שוב ושוב. קרן מור מצוינת בתור האם הדואגת אך גם מתפקדת תחת כל הלחץ קורע הלב, אפילו עם נגיעות הומוריסטיות, להפיג את המועקה. החברות, השכול, יחסים בין משפחתיים נבחנים במשך הסרט בו גיבורו לא זז ומסביבו התכונה ערה. בהחלט מתאים לימים טעונים אלו…