את נטלי (33) בתם של סנדי ויורם פרידמן, אחות לירדן, אליעד ודניאל בת כיתת רותם, הכרתי כשהייתי נוסעת ברכבת לעבודה בתל אביב והיא הייתה מצטרפת לטרמפ והיינו יושבות יחד. אז כשאני חושבת עליה, היא תמיד עולה עם מדים של חיל-האוויר ותהיות של גיל 19, למרות שאת השיחה אנחנו פותחות בכמה מדהים שאנחנו אימהות.

היא חיה עם בעלה זיו שפירא (במקור מכפר חיים) ובתה שירה בת השנה בגבעות איתמר, ישוב של שומרי תורה ומצוות מעבר לקו הירוק. זיו מלמד קרקסנות בבתי-ספר בסביבה ובחוגים, מקצוע שעסק בו עוד בימיו כחילוני ונטלי מטפלת בשיטת קרניו סקארל (טיפול במערכת העצבים המתבצע בלחץ ידני עדין).

הישוב נמצא מזרחית להתנחלות איתמר, כ-20 דקות נסיעה מאריאל וכשעה נסיעה מגבעת חיים איחוד. חיות שם כ-16 משפחות שהציגו חזון חקלאי ופועלות כדי לממשו בישוב. כשאני שואלת האם המקום מבודד מאוד, היא עונה בשלילה נחרצת ואומרת כי הישובים השכנים שלהם נמצאים בגבעה 851, אור האורות, גבעה 777 (מעורבת חילונים-דתיים).

נטלי, שירה וזיו

בהמשך השיחה, כשיעלה נושא השטחים הכבושים, אשאל אותה אם אינה חוששת לחיות שם ולגדל את בתה על שטח כה שנוי במחלוקת, מוקף כפרים ערביים שהמערכת הבטחונית מגדירה את רובם כעוינים ושוב היא תענה בבטחון גמור כי השומרון כולו, הישוב, ביתה ומשפחתה מוגנים בהשגחה פרטית והיא חשה בטחון רב בחיי היומיום.

היא מספרת כי באיתמר ובגבעות המיושבות החלה ומתממשת החקלאות האורגנית בהיקף נרחב, כשהיא וזיו בעלים של חמישה דונם. החזון החקלאי של משפחתם הוא יצירת דגם לבית המספק את צרכיו, משתמש בשפע ויוצר שפע. מערכת המתופעלת בצורה חכמה, ירוקה ונקייה: המים המשומשים משקים את הגינה, הזבל האורגני הופך לקומפוסט והשירותים מופעלים במערכת 'ביו גז' ההופכת את השפכים לגז לשימוש ביתי.

ליד ביתם יש להם צימר ובחזונם האורחים מגיעים להתארח וללון, נהנים מהשפע האורגני ומפנימים את התחושה של חיים בלב החוויה הירוקה המספקת שפע ויוצרת שפע.

עמק חפר היווה השראה לשניהם ובמיוחד הקיבוץ עבור נטלי. אני מתחברת מאוד לתחושות שהיא מתארת: התחושה שכל עץ וכל שביל הם בנפשך והמרחבים והצומח הם חלק ממך.

היום משתייכים נטלי ובעלה לזרם חבקוק הכולל את זרמי חב"ד, ברסלב, הרב קוק וקרליבך. הם מתחברים למשנת הרב קוק המדברת על גאולת העם והארץ על-ידי ישוב ארץ ישראל ועבודת האל בארץ ישראל.

נטלי נוטעת עץ

בגיל 21 החלה בתהליך חזרה בתשובה. לדבריה, החזון הירוק של יצירת שפע מתוך הפשטות והוויתור על  עושר (ואושר) חומרי מתוך בחירה, התפתח בד בבד עם התהליך.

בגיל 17 חוותה חוויה רוחנית חזקה שהוציאה אותה לחיפוש תשובות לשאלות קיומיות. לדבריה הרגישה לבד מאוד בחיפוש ולא מצאה מנוח. בכיתה י"ב חוותה חוויה חזקה נוספת אל מול הרי אילת רבי ההוד ממנה יצאה מחוזקת ואופטימית יותר.

בשירות הצבאי הכירה בן זוג מסורתי ובעקבות חברה דתיה הצטרפה לסמינר לחיילות דתיות. הסמינר עסק בנושאים רוחניים אך עסקו בו אנשים "רגילים" ("דוסים", כמו שמכנה אותם נטלי). החוויה בסמינר הצליחה לקרב אותה יותר לתשובות ולשלווה שביקשה. אחרי הצבא לא מצאה את עצמה, הדריכה את כיתה ח' והרגישה 'כלי ריק', שאין לה מה לתת להם וללמד אותם ואז, במהלך לילה גורלי בקיבוץ, חוותה הארה, חוויה רוחנית עמוקה ומורכבת. בעקבות ההארה והאמונה שיש בורא, החליטה שעליה ללמוד את חוקיו. היא בחרה מדרשה מזרם חב"ד בירושלים המיועדת ללימוד חוזרות בתשובה והמשיכה בתהליך לימוד והעמקה עם מגוון מורים ומורות.

כשאני שואלת לגבי התחושות של סנדי ויורם, הוריה, היא מספרת שבהתחלה היה לא קל אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הגעת הנכדים גישרה והדגישה את מה שחשוב בחיים – אהבה ומשפחה. הם מגיעים לביקורים תכופים ועזרו לנטלי ובעלה לבנות את ביתם, כפי שניסחה זאת נטלי: "הוריי היקרים מצביעים לשמאל וסייעו לנו רבות בבניית ביתנו בשומרון".

כשאני מעזה ומעלה את סוגיית השטחים הכבושים, היא לא מתעצבנת כפי שחששתי ומסבירה כי לפי אמונתם נמצאת ארץ ישראל האמיתית בשומרון. קבריהם של יהושע בן נון, כלב בן יפונה וצדיקים רבים נמצאים שם, פה התקיימה ממלכת החשמונאים וזו אדמה מלאת היסטוריה של העם היהודי. הניתוק של עם ישראל משורשי היהדות ומאדמות יהודה ושומרון, ניתוק אשר נגרם בעקבות 2,000 שנות גלות, גורם לי ולאחרים לחשוב על השומרון כעל השטחים הכבושים. כואב לה שבגלל הניתוק, חשים רבים כי הבנייה שם מיותרת במקרה הטוב ומלבה את האש והכעס הבינלאומי במקרה הגרוע. כואב ועצוב לה שהתחושות שלנו, אנשי גבעת חיים איחוד כמו רבים אחרים הגרים ממערב לקו הירוק, הן תחושות ניכור למקום, שאיננו מכירים בקדושתו ובחשיבות הבטחונית שיש להתיישבות שם.

בית המשפחה בעת בנייתו

היא חשה קשר עמוק ועז לאדמת השומרון, שהכל נכון וטוב עבורה שם, שהיא ממשיכה את השושלת ומחברת את השרשרת שנקטעה בגלות וזה גם המסר שחשוב לה להעביר דרכי.

ומה המסר שלי, בעקבות השיחה הארוכה והכנה שניהלנו? שאין אמת מוחלטת. העולם, מורכב ממיליון גווני אפור. שאפשר להתנגד בכל ליבך להתיישבות מחוץ לגושי ההתיישבות ולחשוב שהיא מזינה ומלבה את אש הסכסוך ומרחיקה אותנו ואת ילדינו מסיומו ועדיין באותו לב בדיוק, לאהוב את מי שמקיימת את ההתיישבות הזו, לזכור אותה בת 19 על מדים בדרך לרכבת חדרה ולמרות שלא דיברנו מעל עשור, לטלפן ולהרגיש כאילו נפרדנו רק אתמול.