רקפת,
חייך מלאי עניין ועשייה, המרץ והסקרנות החכמה שלך מעוררים הערכה.
בתור שכנה, ותיקה, אני מברכת את בחירתך, לחיות במעט יותר רוגע.
מאחלת למשפחה הנחמדה הנאות ושמחות ביחד איתך, עוד הרבה שנים טובות
אוהבת, מעריכה ומלאת עניין בעשייתך. ברכות!

הי, הלינק לפרקי הסדרה אינו מגיב, האם ניתן לשלוח לינק?

כיתה מופלאה וחברים יקרים שהקימו גן לתפארת ולמורשתו של ליאור האהוב.

כתבה מרתקת ואמיצה. בהצלחה בפרויקט הבא.

הסיפור שלי השתתף בתחרות הסיפור הקצר של עמק חפר ולפני שבועיים, התקיים בבית יצחק, טקס הענקת הפרסים.
לא זכיתי אבל נהניתי מהתהליך ומהערב עצמו, שתיאטרון פלייבק לקח בו חלק ותוך כדי אלתור, המחיז את שלושת הסיפורים הזוכים.

מלה על ההבדל בין אתוס למיתוס.
אתר הזיכרון שיניב בכשרונו ואצילות נפשו הצליח לשמור על ייחודו ויופיו המקורי ובכך גם על האתוס, אינו דומה לבית וינה שהפך עם השנים למיתוס. כלומר לאגדה, לסיפור מעשה הזכור כמרכז תרבותי שוקק חיים שהיום הפך ל'פיל לבן' המעורר רק עצב ותיסכול. כך גם הבריכה הפכה למיתוס. היתה פעם בריכה קיבוצית, פתוחה לכל עבר, שבמרכזה אי עליו מתגודדים הנערים במשחק הזכור 'מלך האי', מקום בו בילינו את קייצנו שעות רבות ונעימות, מסביבה דשא עשב טבעי וכל מתרחציה מוכרים זה לזה.
האתוס הופך למיתוס כשהוא מאבד את מקוריותו.

לכל איש יש שם,
שנתנו לו אביו ואימו.
ואתה יניב חלקת כבוד מיוחד ברגישות ומקצועיות לכל איש ואיש שאת זכרו אנו כואבים.
תודה לך.

מעולה!
חזק ואמץ.

ראיון מרתק ומחמם את הלב

אלוף!!!

נירגשת ליאור על כי צרפת הספדו האלמותי של דיין לרועי. יש גם קשר מקומי לסיפור הקשה. אלמנתו של רועי, אמירה, הגיעה לכאן עם בנם הפעוט בועז, כדי להרגע ולהרפא מהחרדה והכאב. בועז הצטרף כילד חמישי לפעוטון של אמא שלי. אנחנו התאהבנו בו ופינקנו אותו בלי סוף.

כתבת מאוד מרגש . גאה להיות בין האנשים האלו . הלוואי תזכו לעוד ימים רבים של חסד . בריאות ושיקום מהיר לאביך ולכל המשפחה הרחבה . ולא תדעו עוד צער .

כל הכבוד על היוזמה ועל הנחישות! בהצלחה!

אני בהחלט בעדך….

ענת יקרה,
היה לי הזכות להשתתף בהכשרה, למדתי בה המון, תודה על הרגישות, התמיכה, ההכוונה והזדמנות לספר סיפור אמיתי שיש בו ערך של למידה ובעיקר מניעה.

מלכה של כולנו….פרדס שלם מגיע לך…

עוזי שלום:
חברי הקיבוץ החליטו שהם רוצים לרוץ על שיוך דירות, ספק אם הם בכלל יכולים לעמוד בעלויות ואם לא אז הם בצרות צרורות בלשון המעטה.
ברגע שהם החליטו על שיוך הדירות הקנייני הם למעשה התחילו בתהליך מתקדם שסופו יהיה פירוק מוחלט של הקיבוץ.
אולי זה לא נעים לשמוע את זה אבל זאת האמת.
לא פעם קרה שחברים הצביעו על דבר מסוים אותו רצו להשיג אבל בפועל הבינו לא נכון את ההשלכות של מה שהם מצביעים.
ייתכן מאוד שהפעם חברים רצו ורוצים לעשות שיוך דירות לא לקחו בחשבון את כל ההשלכות והמשמעויות של השיוך שהעיקרית שבהן היא פירוק הקיבוץ ולכן הצביעו בעד.
אם השיוך יחזור פעם נוספת להצבעה אני בספק אם לאחר למידת דברים נוספים יתקבל מחדש הרוב הנדרש.
החברים צריכים להחליט מה הם רוצים את המשך הקיבוץ לא במתכונת של קיבוץ משותף כפי שהיה בעבר אבל ללא שיוך דירות או שיוך דירות וכתוצאה מכך פירוק הקיבוץ.
אתה מוזמן אם אתה רוצה להביא את שיוך הדירות מחדש להצבעה ואני בכלל לא בטוח שגם הפעם יושג הרוב הדרוש.
מציע לך לחשוב על הדברים.
שחף רטר.

המתכון מעולה!!!!!
מזל טוב ותודה רבה לבלהה!!!

בשומר הצעיר היתה ברכה מקובלת ומהדהדת . "חיזקי ואימצי ! "
לקחת על עצמך משימה סבוכה
ואת מתמודדת איתה בהצלחה ראויה להערכה .
כל הכבוד המשיכי כך.

טל הנפלאה, היה תענוג לקרוא על הדרך שעשית. איזה כיף להגיע בימי שלישי לבית הקפה ולהנות ממעשי ידיך הטעימים, משיחה נעימה, ואירוח נפלא. חזקי ואמצי.