יותר שאלה מתגובה.
האם הצוות אמור לקחת חלק בתכנון התהליכים שיתקיימו בציבור לפני ואחרי החלטות שיש לגביהן אינטרסים ודעות מנוגדות, כמו "תהליך השיוך"?
נראה לי שהקושי שליווה את הצוות היה בין השאר בגלל הכלליות של המטרה. אולי יותר נכון לפעול מול מטרות מוגדרות ולתכנן הליך קהילתי להשגת הסכמות מיטביות.
אשמח לתגובת הצוות או יו"ר הקהילה.

איילת יקרה,
אין ספק שעשית עבודה נהדרת,
לי באופן אישי היית עוגן
זמינה תמיד לדבר ולהעזר בך,
האיכפתיות שלך וההבנה לעשייה בעבודה ,
תרמה רבות מיקצועית.
הקורסים במהלך השנים עזרו מאד.
והכי יחסרו הטיולים כל שנה .
נפגש בקרוב.

אין ספק מידע חשוב ביותר

רעיה,
אחרי שגמרתי להקריא את השיר, למשפחתי , כולם אמרו: "נכון". כיזה כל כך נכון, וכתבת מאד יפה.
הילה

What a wonderful interview. I loved the line, "until now I didn't see myself as a painter just as someone who paints." That's Na'va.

מרגש

עוד תגובה – קצת בסגנון פייסבוק
תודה ליאור אסטליין על מאמר רגיש וטוב.
תודה שהזכרת את דיירי המקום לפני העליה לקרקע ואת מעברת אליכין, אני חושב שהמבנים במעברה הם פחונים שאח"כ פורקו כאשר התושבים עברו לאליכין ישוב הקבע (לכיוון חדרה).
הערה לתמונה השלישית – המקלחת-הציבורית >
המקלחת הציבורית שימשה את הצעירים והחיילים דיירי הצריפים (המבנים מעבר לדרך).
מבני מגורי המשפחות הדו-משפחתיים בגודל 35 מ"ר לכל משפחה היו חדר וחצי ומטבחון זעיר וחדרון זעיר לשרותים ומקלחת. ואכן רואים על כל גג את הארובה של תנור הנפט לחימום המים למקלחת.
לכל דירה היתה מרפסת מקורה וכמובן דשא וגינה.
היו זמנים – ותודה על מאמר נפלא..

ליאור אסטליין מאתרג עם משפט לטיני:
Reddite quae sunt Caesaris Caesari
המשפט קצת יותר ארוך ופרושו
ישו אומר למאזיניו "תנו לקיסר את אשר לקיסר ותנו לאלוהים את אשר לאלוהים"

אסתר, אני שמחה להצטרף לפירגון לאורנה. מגיע לה בזכות כל הדברים שציינת. אני מאמצת, ברשותך, את הציטוטים על נתינה. תודה.

רוית יקרה,
בעודי קוראת ומתפעלת מעשייתך, אני מבינה לראשונה שכרית החימום החמודה והמנחמת שרכשתי לאחרונה בכולבולית ושממש ברגע זה מחממת את גבי הדואב, היא מעשה ידייך הטובות.

כל הכבוד ובהצלחה!

תודה רבה על התרומה הייחודית ובהצלחה בהמשך דרכך

אלה וגיל,
כל הכבוד לכם ותודה רבה – גם על הניהול המצויין של חדר האוכל בתקופה המאתגרת הזו וגם (ובמיוחד) על המהלך הזה שאתם מובילים! חשוב ומתבקש מאוד.

אני מאוד אוהב את דני ואת הטיולים שלו, אבל בנושאי זיהום אוויר ובריאות אני מכיר כמה מקורות מהימנים יותר.
הנה דוגמה:
https://infospot.co.il/n/Information_against_wood_fireplaces
ואם תרצה פעם לשמוע, דני, אשמח לספר לך למה הטענות שלך בנושא הקמין שגויות (גם אם כל מה שאתה שורף זה עץ טבעי) ואיך אתה גורם נזק לבריאות שלך ושל שכניך.

אח זה בעצם אח(ת)
זו אולי עוד דוגמה לחשיבה המצ'ואיסטית השלטת, אבל כדאי לכם להפנים שמי שנותנת את החום והנעימות בחדר – ויחד עם זאת מרעילה את האוויר והאווירה – זו בעצם היא, אף על פי שקוראים לה אח. אז אני מאד מקווה שהאחים של כולנו ימשיכו לעבוד, אבל האח(ת)ות המרעילות יושבתו.
זאת הערת אגב, אבל דני מעלה שאלה הרבה יותר חשובה: מהו בעצם "חופש הפרט" שלנו? באיזו מידה יש לנו כקהילה הזכות והסמכות להחליט לחבר מה מותר ומה אסור לו לעשות בד' אמותיו. האם זכותו לעשות זאת גם כשזה פוגע באחרים? האם מותר לו לשלח את כלבו לחרבן בגינות אחרות? וחתולו – לקפץ על גגות שכניו? האם מותר לו לקיים במרפסת שלו קונצרט שיישמע בכל רחבי הקיבוץ? הפרטת הדיור נותנת כאילו הכשר לעשות בביתך מה שבא לך, ושהשכנים יקפצו. אבל לפחות צריך לקיים את המגבלות על רעש וזיהום שכלולות בחוקי המדינה.

חיימקה האחד והיחיד כבוד !!

תודה מיכל, סיכמת יפה שעות שיחה ארוכות.

רקפת, מסכים עם כל מילה. זה ממשיך את מה שגם צפריר כתב: "…ההנהלה ניגשת באופן מידי לעסוק בהסדר הביניים שהוא מרכיב אחד בשאלת הקמת השכונה ולהבנתי אין מקום לדון בו במנותק משאלות מהותיות לעניין הקמתה כגון השיוך הקנייני ושיטת ההפעלה של השכונה. …הסדר הביניים הוא לא חזון. דיון בו במנותק משאר המרכיבים מחזק את הסיכוי לאי הבנות ולכישלון"

כולי תקווה שמספיק חברים יראו את האור, יבינו שזאת טעות "ככה לא בונים חומה" ויצביעו נגד. אני מקווה ששכל ישר והגינות בסיסית בין אנשים יגברו בהצבעה הקרובה על הדמגוגיה, צרות האופקים והייאוש. לאמץ את הסדר הביניים, הסדר עונשי שנועד להבטיח עם "פטיש בראש" עמידה בהסכם שיוך לפני בכלל שהבנו שאנחנו מסוגלים/רוצים לשייך זה חוסר אחריות קולוסאלי שיכול בקלות להעביר אותנו מהשאלה שכונה ג' כן/לא לשאלה גבעת חיים כן/לא.

יזהר, מה לעשות צפריר צודק…
"…ההנהלה ניגשת באופן מידי לעסוק בהסדר הביניים שהוא מרכיב אחד בשאלת הקמת השכונה ולהבנתי אין מקום לדון בו במנותק משאלות מהותיות לעניין הקמתה כגון השיוך הקנייני ושיטת ההפעלה של השכונה. …הסדר הביניים הוא לא חזון. דיון בו במנותק משאר המרכיבים מחזק את הסיכוי לאי הבנות ולכישלון".

בוא נפרק את הדברים. הכישלון "פעם ועוד פעם להעביר את ההחלטה שדורשת כאמור רוב מיוחס", נבע בעיקרו מניהול כושל, סדרה ארוכה של החלטות גרועות והעדר אותה הדרך עליה מצביע צפריר. להזכירך, חלופת האגודה הוצגה לציבור כאופציה הראלית היחידה, מידע שוקף לחברים באופן מגמתי ומסולף, מספרים "טופלו" כדי לשרת את הנרטיב של "אין ברירה" (נשמע מוכר?), נעשה ניסיון להעמיס איזונים במאות אלפי שקלים על שכונות א' וב' תוך הפרה מהותית של הסכם החברות עליו חתם הקיבוץ עם חברי שכונות אלו, בוצעו "חיסולים ממוקדים" לאנשים שהביעו דעה, שאלו או התנגדו ומידע רב הוסתר. אבל, ובעיקר נוהל האירוע כולו מתחילתו ועד סופו כסידור עבודה וחלוקת דיבידנדים במסגרת קבוצת "ה-400" ותו לא. לכן נכשל.

הסכם הביניים הוא הסכם עונשי שנועד להבטיח שקיבוץ שהתחיל תהליך שיוך יסיים אותו כי האלטרנטיבה בהפרת ההסכם כל כך חמורה שהיא איננה מתקבלת על הדעת. לא ברור לי איך אדם חכם כמוך לא מצליח להבין דבר כל כך פשוט. זה בתוך השם "הסדר ביניים", הביניים זה בין קבלת החלטה על שיוך לבין מימוש השיוך.
הרוב המוחלט של הקיבוצים בתנועה הקיבוצית מבין זאת ולכן הקיבוצים שנכנסו להסדר הם אלו שנמצאים בתהליך שיוך שסופו נראה לעין והם מעוניינים להתחיל לבנות בתקופת הביניים עד השלמת תהליך השיוך. רק בגבעת חיים האסימון הזה משום מה לא נופל ואנו כאחוזי "עמוק" רצים אל פי תהום.

כמה יוהרה טמונה במחשבה שאנחנו יותר חכמים מכולם, שנוכל על-ידי מציאת פרצות בהסכמים (חלקת המגורים, הסדר ביניים בלי שיוך) לסובב את מדינת ישראל על האצבע ולקמבן קומבינה.
האם העונש על חטא היוהרה אינו ברור?

את הזמן שבוזבז בניהול כושל והחלטות גרועות לא ניתן להחזיר, בטח לא על-ידי עוד מאותו הדבר. לכן, צפריר צודק, וגם שמוליק לשם הביע זאת באופן מדויק במועצה האחרונה. לשמחתי יותר ויותר חברים מתחילים להתעורר ולראות את האור. אני מקווה שמספיק יתעוררו עד האסיפה הקרובה וההחלטה המשוגעת הזאת לא תעבור.

ראשית, נדרשת החלטה מסודרת ושקולה על תהליך שיוך כן/לא. החלטה כזאת לא מקבלים עם "אקדח לרקה" (הסנקציות שבהסדר הביניים). במידה והחלטה כזאת תעבור ונראה שהיתכנות המימוש גבוהה אז ורק אז ניתן להיכנס להסדר הביניים. תתפלא, אבל זאת גם הדרך המהירה ביותר לבנות, אף על פי שהיא תיקח מספר שנים.

נאמר בעבר "לא נשייך בכל מחיר", מה זה אומר?
האם יש עוד במהותה של גבעת חיים איחוד או רק שכונה ג'?
אולי מה שאפשר היה עד 2012, לא ניתן ב-2020 ונדרש לתכנן את שכונה ג' מחדש ולהתאים את שיטת הקליטה לתנאים של היום?
מאיפה עשרות המיליונים שנצטרך לשלם על הסדר הביניים?
מאיפה יבוא הכסף, על חשבון מי, על חשבון מה?
מישהו בכלל יודע כמה זה יעלה לנו?

אפרופו 751, היום היא אינה רלוונטית כי אין לרמ"י שום יכולת לדרוש מהקיבוץ ליישם אותה, אם הייתה יכולת כזאת היא הייתה מתממשת מזמן. כניסה להסדר הביניים והפרתו, כי זה מה שיקרה, פותחת פתח ממשי לרמ"י לדרוש מימוש לפי 751 ללא קשר למה תחליט גבעת חיים. על משקל " אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית".

לכן, הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה, לחשב מסלול מחדש ולעלות את גבעת חיים על דרך חדשה שתוביל לבניה וצמיחה ולא לאסון הכלכלי והפירוק החברתי העומד מהצד השני של כניסה להסדר הביניים שלא מתוך תהליך שיוך.

כתבת יפה.
הרבה מדי ,מאוחר מדי.
נכון וטוב שהעלת את שמו של צפריר בן אור.