אדווה ויפתח,

אפשר לפנות לחבר ולהגיד לו, אפשר לפנות למנהל הקהילה ולהגיד לו, ואפשר גם לא להגיד – זה חבל!!!

לאה, כל מילה בסלע! דפנה

תודה ליאור . הצילומים מרהיבים באמת כל הכבוד לך על האומץ והסקרנות. פשוט נפלא.

יפתח,
כל הכבוד על ההשקעה והטיפוח, אכן המקום מקסים ואני ומשפחתי מרבים להגיע אליו בשבתות ולהנות מהטבע, השקט והשלווה…
לצערי, בפעמים האחרונות שהגענו לא יכולנו להנות מהשקט והשלווה כי הגן היה מלא במשפחות (אף אחת לא מהקיבוץ) שעשו "על האש".. ריח העשן והצעקות הבריחו אותנו..
ביום העצמאות הגדילו לעשות – הגענו לגן אך הגן היה סגור בחבלים ועליהם שלטים ובהם כתוב כי המקום "מוזמן" לחבר קיבוץ, מאוחר יותר התברר כי החבר כלל לא היה נוכח במקום…
חבל

ארנון יקירי,
כ"חתולפיל" ידוע, האם אני מזהה אצלך נימה של עלבון?…ואמנם יש לך (עלי) "פור" של שנות דור בגידול חתולים, אך אנא, הסר דאגה מלבך, בוץ בחזקתי, זוכה לתנאים של חיבה וחמישה כוכבים, וכן, יש לו מגפיים לבנים והוא חמוד להפליא!

יפתח יקר,

מרגש עד דמעות. כל הכבוד לך ולעושים במלאכה.

רעיה יקירתי: הסיפורים של אדם מקסימים, לא רק בגלל שהוא חד עין וכותב נפלא, אלא משום שגיבורו – וחתולים בכלל – הם יצורים מקסימים ומתוקים. אני מחכה ליום שתגדלי את החתול של בתך, לא בעל כורחך, אלא משום שתפלי בשבי קסמו. זה קרה לרבים וטובים ממכרי. צריך רק להיפתח ולהשתחרר מרבדים ושנים של דעות קדומות ואמונות תפלות, והקסם יתרחש.

ליאור, המון תודות על החשיפה, ביותר ממובן אחד, תמונות נפלאות ומתאבנות. ועדיין, הפרק המסקרן באשר לזוהר הצפוני (אורורה, בשפות אחרות) לא פתור, ולכן – מפרגן לך עוד טיול לאזור הזה על אף השם הבעייתי של האיים, לאוזניים של הונגרים וצאצאיהם…

פשוט בית מקסים והגינה -גולת הכותרת.
לאה׳לה , תהני עוד הרבה שנים טובות..בבריאות ואושר

לאהלה.מברכת בחג שמח ושמחה גדולה על הבית היפה שבנית לך.
הכל מטופח,כל חלקה זוכה לתשומת לב,,
בטח כיף לך להיות בו…הגעת אל הנחלה.

אדם, הסיפורים שלך על סנוקי החתול כתובים בחביבות, בחינניות, בדייקנות ועם המון חוש הומור. כדאי לאגדם בספר, אני מבטיחה שאעמוד בתור כדי לקנותו. (גילוי נאות: מאז נאלצתי בעל כורחי לאמץ את בוץ של חגית, אני לומדת מקרוב על התכונות החתוליות הדי פתטיות לעיתים, שאדם כה מיטיב לתארן…)

המקום היה מקסים כאשר כיתת רקפת, הכיתה של בני יובל הכשירה דרכי גישה ושילוט על מנת לשמרו. בשבוע שעבר ביקרתי שם וצילמתי את לוטם נכדי עם פרח הלוטם והיה קצת עצוב לראות את העזובה.
אין ספק שהמקום ראוי לתחייה מחודשת ומשמח לדעת שהוא עלה לכותרות ולמודעות.

אייל וערד,
שמחתי לתגובתכם המהירה וכולי תקווה שהבעיה אכן תטופל.
רוב תודות,
עדנה ארזי

מקום מקסים שחובה לשמר, מלבד המחילות והצמחייה המגוונת לאורך כל השנה זאת נקודת תצפית נפלאה. הרוגע והשקט ומשב הרוח הקלה אפילו בימי הקיץ הלוהטים מוסיפים להנאה בביקור במקום. אפשר גם "לפקנק" בצל התאנה שליד המגדל של אלעד שנמצא מספר צעדים דרומה משם.

ראשית – תודה לעדנה!
מוזרה ותמוהה בעיני העובדה שאיש מחברי הנהלת הקהילה לא בדק את נושא ישיבת הנוסעים מאחור, לפני רכישת הרכב. לפחות אחד מהם לא היה חולם לאשר רכישתו! בעל התפקיד העוסק בהסעות, ומטבע הדברים נוגע לתנאי הנסיעה בו, לא נשאל אפילו מה דעתו טרם הרכישה. אנשים רבים טענו באזני, עוד בהיותי בתפקיד, שאמרו למי מחברי הנהלת הקהילה את דעתם על תנאי הנסיעה. דפנה שוחחה לפני חודשים עם הנהלת הקהילה על בעיית ההתאמה של הרכב לצרכי החברים, אוכלוסיית הישוב.
נקווה, שלפחות את דפנה ישאלו פרנסי הקהילה לפני שייכשלו שוב בבחירת רכב שאינו מתאים לצורכי הקהילה.

בית מפעים. אישיותה המיוחדת של לאה בוקעת בכל יופיה. מעולם לא הגבתי כאן, אבל התמונות האלה ריגשו אותי במיוחד. גדי

שלום לכולם,
אינכם רואים שכבר היום המרפאה שלנו "דועכת"? תנסו למצוא תור מיידי לרופא המשפחה ותודיעו לי עד כמה הוא מיידי….
התשובה שאתה מקבל מהמרפאה: אם אתה לא מוכרח, אז תבוא לרופא בעוד שבועיים כי עכשיו אין מקום. ומה בינתיים? לסבול בשקט? להתאפק עם הבעיה שמטרידה אותך?
כנראה שלגודל יש גם כוח, אז אני מעדיפה מרפאה אזורית גדולה וליד הבית כמה שאפשר. אנחנו חיים בזמנים אחרים וככל שנקדים להפנים זאת, ייטב.
בריאות שלמה.

תמר, את צודקת מהות, אבל לא בגישה. נכון, יום המעשים הטובים הוא מבית היוצר של המחשבה הקפיטליסטית הטהורה שגורסת שהכוח וההון צריך להיות בידי מעטים, אבל שהם צריכים להיות "רחומים" ולהפיץ מעט מזעיר ממנו גם לאחרים, ולו על מנת להרגיע את הרוחות ולשמר את השלטון האוליגרכי שלהם. הלוואי והיה מארגן, על פי הצעתך, יום התנדבות אלטרנטיבי, והאחד במאי הוא בהחלט ראוי. מעבודתי בארגונים חברתיים, אני רואה עד כמה יום המעשים הטובים הפך לנטל ולכאב ראש יחצ"ני ולא למעשה אמיתי של עשייה חברתית. אם זאת, אזכור שמה של שרי אריסון וחיבורה ליום היה רק מעצים את החיבור היחצ"ני ורק מעלה את קרנה של הגברת ככלת המעשים הטובים במדינה. כפי שנאמר – גם פרסום רע הוא פרסום. עדיף לפעול יותר להתנדבות רבה כל השנה מאשר לנסות ולהשמיץ את יום המעשים הטובים, ואז הוא ממילא יתייתר. בהקשר הזה, יש בגבעת חיים כוחות טובים וחיוביים, אבל אין מחשבה כוללת. אין רכז התנדבויות (כמו בהרבה יישובים אחרים) ואין תשומת לב לנושא והבנה של הפוטנציאל הרב ישקיים בתחום. יש המון נושאים שבהן ארגון התנדבות וקשר בין אמצעי בין אנשים יכול להייטיב את חיינו ממערך טרמפים והסעות למי שצריך, ועד עזרה לדור הוותיקים, עזרה בפיתוח עסקי לעצמאים שמתחילים את דרכם ועוד. כמובן שהכל תלוי ברצון של החברים, אבל גם בארגון ובמשיכה למעלה של מוסדות הקיבוץ, ובתחום הזה אין הרבה. לרוב הגישה היא – שכל אחד יעשה לעצמו ולביתו, ואנחנו לא מתערבים.

להיות "כמו כולם" או: לא שרי תחנך אותנו
אכן הפכנו לחברה פחות תורמת, פחות אמפאתית, ולבנו קצת גס בכל הנצרכים וההצטרכויות שמסביב. יותר ויותר זונחים הקיבוצים את הרעיון הציוני שלמענו קמו – יצירת חברה צודקת במדינת היהודים – ונסחפים בכלל הזעיר-בורגני "אם אינך יכול להביסם, הצטרף אליהם". חבל מאד שהאחראית לחינוך הדור הצעיר מתעלמת ממי שעומד מאחורי "יום המעשים הטובים" (גם הוא מושג זעיר-בורגני) – הטייקונית שרי אריסון, שגם מאות ימי מעשים טובים אסור שישכיחו לה את יום המעשה שהיה טוב רק לבנק שלה, בנק הפועלים (כן, גם זה שחוק הגורל), בו פיטרה 900 עובדים כדי לשפר את מצבו. במקום לעשות מעשה טוב באמת, ולתרום לביעור העוני סכום שאפילו לא ידגדג את ההון הפרטי שלה אך יגדל עשרות מונים מכל מה ש"עולה" לציבור "יום המעשים הטובים" שלה, כן שלה, היא מגייסת את התרומה מהציבור, כשם שהיא מגייסת את כספי הציבור לבנק שלה כדי להגדיל את הונה שלה. ולו רק בגלל שהיוזמת היא שרי אריסון, צריך היה להימנע מהשתתפות במבצע הארצי. ובנוסף, לחנך למעשים טובים אפשר וצריך בכל יום בשנה (מעשה טוב הוא גם חיוך למי שבא לקראתך, או עזרה בנשיאת הסל מהמרכולית). מאידך גיסא, טוב היה אם הכוחות הנלחמים למען צדק חברתי היו מקיימים יום התנדבות – מושג הרבה יותר משמעותי – משלהם, למשל, באחד במאי.

[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.

לחלוטין מסכים עם הנאמר.

רק אתמול, יום שלישי בערב, מכונית שעקפה אותי ליד המרכולית כמעט ונכנסה ברכב שלי-מסתבר שנסעתי לאט מידי לטעמו של הנהג.

אין יום בו אני לא רואה רכבים שנוסעים באזורים שלא מיועדים לנסיעה-וחלקם אף נוסעים במהירות רבה מהמותר.
הדבר אגב נכון גם לגבי חניה במקומות שלא מיועדים לכך-הכל על מנת לחסוך מספר שניות של הליכה.

אני מצידי מעיר לכל נהג ואני קורא לכולם לעשות כך.