יוסי היקר,
רציתי לתקן חוסר דיוק בטור.
כתבת "אנו הרשות הראשונה והיחידה היום בארץ שנכנסה לתהליך כה עמוק ועצום של שינוי החינוך".
כמובן שהדבר רחוק מהאמת. התהליך אמנם מבורך, אבל… עשרות רבות (אם לא למעלה מכך) של רשויות נמצאות בתהליכי התחדשות חינוכית עמוקים הרבה יותר וארוכים הרבה יותר מעמק חפר. ראה דוגמאות בלינק למטה וכן בחומר שכבר שלחתי אליך.
באופן כללי נראה לי שרצוי לבדוק את החומר שמגיע מהקמפיינרים של המתמודדים לפני פרסומו… מקווה שגם אתה נוהג כך וכן שלא נפלו עוד אי דיוקים בטור.
תודה!
מתן

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2194687614144482&id=1893466944266552

את הנורא ביותר למדנו רק שנים רבות אחרי, ורבים מאיתנו יתקשו להאמין: סאדאת יצא למלחמה לא כדי להשיב למצרים את סיני ואת כבודה האבוד אלא, בהסכמה עם גולדה מאיר עם הנרי קיסינג'ר, אז ראש המועצה לבטחון לאומי בארה"ב, מלחמה עם תבוסה מובטחת כדי לחלץ את מצרים מציפורני הדב הרוסי ולאפשר הסדר אזורי. מי שטרפד את המהלך היה שר הבטחון משה דיין, שבעזרת האיש שלו, ראש אמ"ן האלוף אלי אלי זעירא, מנע מהרמטכ"ל ידיעות על פרוץ המלחמה ועצר את גיוס המילואים. כך עולה מאותם הפרוטוקולים של ועדת אגרנט שנשארו חסויים, וחסיונם הוסר לפני שנים מעטות. שר הבטחון של מדינת ישראל, וראש אמ"ן ששיקר לרמטכ"ל, הפקירו יותר מאלפיים חיילים, ובלבד שלא לאפשר הסדר.

יזהר מדבר על תכנית הסעות אלטרנטיבית ומציין מועצה שנכנסה לחובות כבדים (לא בטוח שבשל כך, אבל נניח שכן).
המועצה האמורה היא מטה יהודה. שטחה הוא 520,000 דונם (נתונים מויקיפדיה). שטח מועצה אזורית עמק חפר הוא 140,000 דונם (ויקיפדיה).
כמעט רבע בגודל.
גם כשעושים השוואות, צריך לדעת למה להשוות.

אני מצרף קישור לתוכנית החינוך של גלית ויריב – יש שם כמה סעיפים ואני מציע שמי שמתעניין בתוכנית הסדורה (אגב נאמר כמה פעמים באותו ערב גדול שנערך בקיבוץ שידברו ״חינוך״ ולא יציגו רק את התוכנית לפרטים מכיוון שמי שרוצה לקרוא את התוכנית מוזמן להיכנס לאתר) הנה הקישור : https://www.mitzuyanut-hefer.com/

שלום יזהר!
טענת הרבה טענות ואנסה לעשות קצת סדר בתשובה.
ראשית – הכותרת של הטור מבריקה, ואכן לטעמי שימוש בססמאות איננו מספיק! על כן, כמובן, לא אבחר ברני לכהונה נוספת אלא בגלית:-)
דיברת על ההתנגדות לפתיחת איזורי הרישום בשל העליה בתקציב ההסעות ובשל הפגיעה בקהילתיות.
לגבי הפגעה בקהילתיות לא שמעתי התנגדות עזה מקבוצה גדולה מאוד, רק את ידידי אדם הישראלי מביע חשש. למרות שהחשש של אדם לא מגיע יש מאין, אינני שותף לו. ראשית – הפגיעה בקהילתיות אינה כה גדולה. הנסיון בארץ מוכיח שגם אחרי פתיחת איזורי רישום 90-95% מהתלמידים נשארים באיזורי הרישום המקוריים שלהם – כלומר הקהילתיות נשמרת. עם אופק וברנדייס אלה בערך המספרים שאנחנו עומדים עליהם כיום בקיבוץ מבלי לפתוח איזורי רישום… יתרה מכך – מכיוון שבד בבד עם פתיחת איזורי הרישום גם תינתן לכל התלמידים תכנית לימודים מותאמת אישית – הצורך לחפש פתרונות בחוץ יפחת. בנוסף – החזון מדבר על אפשרות של תלמיד ללמוד תכנית מותאמת אישית המשלבת כמה מוסדות. למשל – 4 ימים במשגב, ועוד יומיים בסדנת מייקרים בקדם /בימיה ברמות ים/בפרוייקט חקלאי בחוות הנוי או בלימודי מוזיקה בקונסרבטוריון שיוקם (אי"ה).
לגבי העלויות של ההסעות– מועצות כושלות נכנסות לגרעונות גם מבלי לפתוח איזורי רישום ומבלי לתת הסעות… אין צורך להלך אימים ולקשור בין הדברים. המועצה חזקה, וגלית יעריב וחיזקי אחראיים ביותר. העלות אכן קיימת, אבל גם כאן פתרונות יצירתיים יכולים להפחיתה בסדרי גודל. לדוג' – התחלה מדורגת של יום הלימודים. ההסעה ממשמר השרון מגיעה למשגב ב 08:00 ומורידה את ילדי משמר השרון הלומדים במשגב לשעה של עבודה עצמאית בהשגחת סייעת. ילדי גח"א הלומדים ביובלים עולים על אותו האוטובוס, שממשיך ליובלים, שם יום הלימודים מתחיל ב 08:30. ביובלים יורדים כל הילדים, ואז עולים על אותו אוטובוס ילדי המאוחד שלומדים במשגב, שמספיקים להגיע למשגב עד 09:00 – ישר לתחילת השיעור הראשון. לגבי הסעות לחוגים – גם כאן ניתן למצוא פתרונות יצירתיים, כמו לנצל את שעות הבוקר/צהריים ולקיים חוגים בתוך שטח בית הספר. לילדים שלא הולכים לחוג יהיה במקביל זמן לימוד עצמאי בספריית ביה"ס. אכן, העלויות למועצה גבוהות במעט מהנהוג היום, אך השירות לאזרח טוב בעשרות מונים!
טענת שלא שמעת תכנית סדורה אלא רק הבטחות וחלומות. אכן, ערב של שעה וחצי מול קהל מגוון אינו המקום להציג תכנית סדורה. בקווים מאוד מאוד כלליים אפשר להגיד שתכניות ההתחדשות החינוכית של כל המועמדים דיי דומות ונשמעות בגדול דיי טוב (ואני לא נכנס כאן לזכויות יוצרים ולעובדה שאכן כל המועמדים כולל רני נפגשו עם יעריב לפני או במהלך גיבוש התכניות וניסו למשוך אותו אליהם). השאלה אינה בטיב התכנית כי אם בטיב מימושה בשטח אחרי ה-30 באוקטובר. התהליך בו המועצה נמצאת כבר כשנה וחצי מבורך וחשוב. אני אישית שותף בו ומנסה לקדמו (ועל ההחלטה לשתף 'אזרחים מודאגים' בתהליך מגיעה לרני מילה טובה!). עם זאת ולמרות כל היועצים והמאמצים התהליך מתמצה כרגע, בקווים גסים, בשיפוץ כיתה או שתיים בכל בי"ס, ומתן ליווי של כשעתיים שבועיות לכל בי"ס. ברמת המועצה מתוכנן השנה פרוייקט העשרה של 12 ימי שישי לכיתות ו'. מעבר לכך כנראה יהיה יום פה יום שם בחוות הנוי ואולי בימיה. שלא ישתמע לשתי פנים – התהליך מבורך, והעוסקים בו עושים עבודת קודש. הערכתי המלאה והכנה נתונה להם יום יום. עם זאת – מדובר על שנה וחצי של תהליך מגובה ביועצים ומשרות (ולפני כן עשר שנות תרדמה). כשמסתכלים על גודל השינויים שעוד נדרשים ברור שרק התחלנו לגרד את הצבע… לשם השוואה, בשנתיים כמנהל בי"ס יחד בג'סי כהן יעריב הספיק לשפץ את כל ביה"ס (לא רק כיתה –שתיים כמו אצלנו), להפוך את כל הכיתות לרב גילאיות, לפרק את כל הבטון בחצר ולשים במקומו גינון, להכשיר את כל הצוות בפדגוגיה לא פרונטלית, להכניס שני מורים לכל כיתה, לארגן חוגי העשרה חינמיים אחה"צ בשטח ביה"ס, לרכוש טאבלטים רבים לביה"ס (בעזרת פרוייקט הדסטארט), לבנות לכל ילד תכנית לימודים מותאמת אישית, ועוד, וכל זאת במקביל לניהול שוטף של ביה"ס… אגב, רוב הדברים המהותיים קרו כבר בשנה הראשונה.
חלק גדול מהשינויים שיעריב מבצע בג'סי כהן וביצע בעבר בגעש ובאולגה מצריכים עמידה איתנה אמיצה ונחושה מול משרד החינוך. גם בהקשר זה שמו של יעריב הולך לפניו. הוא מכיר את כל הסמנכל"ים והפונקציונרים במשרד והם מכירים אותו, הוא יודע איך לעמוד על שלו ואיך לשכנע את משרד החינוך להעיז, ויש לו על כך קבלות רבות. לא מזמן שמענו מההנהלה החינוכית בקיבוץ על המשבר המחמיר מול משרד החינוך בנושא הגנים הקיבוציים. איפה המועצה? אנחנו צריכים מישהו שיידע לעמוד מול המשרד בנחישות ורגישות ולתת לצוותים את האוטונומיה לה הם ראויים. יעריב עושה זאת יום יום כבר עשרות שנים בתור מנהל.
אסיים בציטוט שלו מהערב (בשפה חופשית, לא מילה במילה): "יש מפקחות נפלאות שאני עובד איתן יד ביד. אבל כשמגיעה מפקחת ומתחילה לספור לתלמידים כמה שעות מתמטיקה עשו, כמה שעות לשון, כמה פה וכמה שם אני אומר לה – בטון מכבד – 'משרד החינוך זה עד שער ביה"ס. מהשער פנימה אני אחראי!'. לא יכול להיות שהילדים משלמים מחיר על איזה פקיד במשרד החינוך!!! אנחנו מתחילים ממה שהילדים צריכים ודואגים שהמשרד יתיישר לזה!"
עכשיו יזהר עם יד על הלב – מי נראה לך יקדם את החינוך בעמק יותר – יעריב או רני??

הגיע הזמן,
לרענון השורות ולשיפור השרות . לא מפחדים משינויים . לרני היו מספיק שנים.
הצוות של גלית רציני ויש להם הוכחות גם ברמה הארצית . זה יהיה רק שינומ לטובה.

היה מפגש מרתק מאוד. בדיוק האנשים שלא מפזרים סיסמאות והבטחות שווא. אנשים שבאים מתחום של עשייה וימשיכו לעשות. אנשים שבזכותם נפסיק להאבק כל שנה על פתיחה מחדש של גני ילדים וצהרונים שנסגרים במועצה שלנו כל שנה.
לא לפחד מהשינוי. הוא בפתח.

תיקון טעות, במילואים הייתי באוגדה 143. ב252 הייתי בסדיר לפני המלחמה

גדי, ריגשת אותי עד דמעות.
התיאורים שלך ממחישים את אותן חוויות שחווינו לוחמי אוגדת 252,הגיוס מתוך החליבה ברפת, נסיעה בטרמפים ליפו, הנסיעה על שרשראות מעבדת למיתלה. מטוסים, תותחי 130 מצרים, מתחי קטיושות האיומים, התותח המתנייע שנשרף, פקק תנועה, גשר הגלילים שנתקע בציר עכביש, ציר טרטור, החווה הסינית ולאחר הצליחה על גשר הדוברות עם רובה צ'כי ביד שהחליף את הפ.נ. שנשרף עם התותח. בצומת חוית – ורדית עד לאפסקת האש בואכה איסמאיליה, ליד תעלת המים המתוקים. המקלחת הראשונה וחודשי השהייה, ההתשה ודילוגי יום ולילה עד לפינוי בחזרה לארץ.
מידי פעם עולים עשרות סיפורים שחוזרים לתודעה בזמנים האלה ולא תמיד יש למי לספר.
תודה רבה.

סיפור מרגש
תודה על השיתוף

תזכורת מצמררת לחשכת ימי סתיו 73. אין מחילה ואין כפרה לקברניטים הנושאים באחריות לזוועה הזאת, למחדל הזה.
ועם זאת – הפואנטה גדי, והרי זכית בטובה הטובה. רוצה לחשוב שנרפאת מהפצעים

מרגש, גדי!!!

נטע, אני שמחה שלקחת על עצמך את תרבות גבעת חיים
ואת רואה אותה כחשובה, קהילה /שיתוף/יחד ולא רק במילים על הנייר, כך זה נראה בשטח….
מקוה שירתמו רבים מאתנו לעזרה קטנה כגדולה, אל תישברי גם אם לפעמים נראה לך שאת לבד…..
בהצלחה….