יוני ארי, מנהל הקהילה החדש, נמצא כאן רק כשבועיים אך היה חשוב ומעניין לשמוע ממנו עם יציאתו למסע חדש ומאתגר בגבעת-חיים איחוד. נקדים ונספר כי הוא ניהל את בת-חפר בעת השטפון הכבד שפקד את  הישוב בחורף 2013, בו נפגעו כ-120 בתים. את האופן המוצלח בו התמודד הישוב עם השיטפון, הוא מייחס להתארגנות הישוב ולצוות צח"י שפעל שם למופת.

יוני ומשפחתו

ספר קצת על עצמך.

"נולדתי בסיאטל, ארה"ב כאשר הורי היו בשליחות והגעתי לישראל בגיל שנתיים. גרנו בביריה (ליד צפת) ובצבא שרתתי כקצין. למדתי חינוך בלתי-פורמלי באורנים ואחרי שאשתי ואני עברנו לבית-הלוי בעמק חפר, עבדתי בחינוך בתל-מונד ובניהול מתנ"ס דרום נתניה, כשלאחר מכן ניהלתי את קהילת רמת פולג. המשכתי בתחום הניהול בבת-חפר, שם ניהלתי את המרכז הקהילתי ואת היישוב במשך שנים. התפקיד האחרון לפני הגיעי לכאן היה בפילדלפיה, בניהול ארגון יהודי לקידום יחסי ישראל ארה"ב.

העשייה הקהילתית וההתנדבות היו תחומים שהדגשתי ואני מתמיד להדגיש בפעילותי האישית, כדוגמה אישית ובמה שעשיתי בבת-חפר וארה"ב. הייתי יו"ר ועד מקומי בית-הלוי (ראשון בתפקיד שאינו בן המושב) יו"ר ועד ההורים בביה"ס בית-יצחק, הייתי ממקימי העמותה לשימור חוות הנוי כיישות תיירותית וחינוכית והובלתי את המאבק המוצלח למנוע את הקמת מתקני הגז בעמק-חפר".

יוני נשוי ללימור העובדת בחברת "טבע" ואב ליובל (21) מפיקת סרטים לצה"ל, לירן (19) לומדת פסיכולוגיה ב"רייכמן" לקראת הגיוס ואלון (14) תלמיד כתה ט' ב"רופין". הוא בעל תואר ראשון בלימודי יהדות בפילדלפיה, חינוך – באורנים, תואר שני במנהל ציבורי באונ' ת"א וקורס דירקטורים ציבוריים בבר-אילן וגם לימודי מנהלי אחריות חברתית.

אין לך רקע קיבוצי, איך זה מסתדר עם תפקידך בניהול הקיבוץ?

”כשחזרתי לארץ, החלטתי לעבוד בתחום שמעניין ומאתגר אותי ויכול לפתוח לי אופקים לעתיד, כאדם בכלל וכמנהל בפרט. אני בא מעולם של קהילות ובניית קהילה בקיבוץ מתחדש עונה על הציפיות, העניין והאתגר הזה.

בבסיס זה אותו הדבר – ניהול קהילה – ובזה יש לי נסיון רב. אתה רוצה לפעול ביישוב בו יש 'גאוות יחידה', מה שבבת-חפר לא היה עדיין והייתי צריך לבנות אותה, אבל כאן זה קיים וצריך לעשות מה שניתן כדי לשמר ולטפח אותה בקהילה.

תחושת השייכות כוללת נכונות לתרום מיכולותיך למען הקהילה ולא רק לקבל. ערך השותפות שעמד בראשית הקיבוץ צריך למלא מקום מרכזי, על רקע מאבקים אותם אני מזהה גם כאן, בין חלק מהציבור המתמקד בהפרטה ובעשייה של כל אחד לביתו לבין המסורת הקיבוצית של עשייה למען הכלל ועקרון השותפות, הכולל אחריות גם על טובת הזולת והקהילה".

צילום: ליונל מייקלס

על לוח משרדו של יוני, נמצא פלקט קטן ובו מוגדרים יעדיו ומה שהוא רואה כיעדינו בשנת 2022. הם כוללים קליטת חברי שכונה ג', שיוך, נושאי ההשכרות והנוי, טיפוח מנהלים ועובדים אחרים, הגברת מעורבות החברים ותחום התקציב, בו צפויים שינויים לאור צמצום מקורות ההכנסה הצפוי בשנים הקרובות.

"קליטת חברים חדשים מדגישה את העובדה ששכונה ג' אינה מוגבלת לפרויקט בניה, אלא קליטה מובנית ויסודית של בנות ובנים שנעדרו מכאן במשך שנים לא מעטות, לצד בנות ובני זוג המכירים קיבוץ ואת גח"א ספציפית, באופן שטחי הרחוק מלהיות מספיק או מלא.

תהליך הקליטה, שלמיטב ידיעתי לא נעשה בצורה מובנית בשכונות א'-ב', יעשה לגבי חברים בשכונה ג'. יש בכך צורך ולכן יוקם כאן צוות קליטה לחברים החדשים, שאינו מוגבל רק למי שבא מבחוץ אלא לכל מי שמצטרף לקיבוץ, כולל בנות ובנים שנעדרו מהקיבוץ עד שובם לכאן לשכונה.

אנחנו נשנה את הטרמינולוגיה לכיוון הקליטה ולא רק בניית בית או הרחבת הקיבוץ. צריך להכיר את ההיסטוריה של המקום, הנוהגים והמסורת של הקיבוץ, לקחת חלק בהתנדבות בפעילויות שונות כאן, כך שמי שגר כאן, ייקח חלק במה שקורה בקיבוץ".

מה הרושם הראשוני שלך מהקיבוץ?

"הגעתי לקיבוץ מסודר ומנוהל היטב וקיבלתי חפיפה מסודרת משרון אולמן. מצאתי כאן צוות מיומן ומסור במרכז המערכת, עם מוטיבציה לעמוד באתגרים. יש כאן הון אנושי מדהים ובעלי מקצוע ומנוסים בתחומים שונים שיכולים לתרום רבות לקהילה, בעיקר על בסיס התנדבותי מתוך דאגה לקהילה ולחבריה.

אתגרי הקיבוץ קשורים באופן הדוק להחלטות שקיבלתם לאחרונה ולאורך השנים, בנוגע לשיוך ולנגזרותיו. יהיה צורך להסדיר שימושים של נכסים בלתי מוסדרים מול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לפתור נושאים הקשורים לגבולות מגרשי המגורים ולהתמודד מול אפקט הסדרה זו על הכנסות הקיבוץ, כאשר בשנים הקרובות ניתן לצפות לירידה בהכנסות מהשכרות שהביאו בעבר הכנסה לא מבוטלת לקיבוץ. נבנה תכנית רב-שנתית בה נכלול את אילוצי השינוי עליו החלטתם, נראה מה תהיה השפעת השיוך והסדרת השימושים על השירותים שמקבלים החברים והתושבים כאן ונבחן, יחד עם ההנהלה העסקית, מה הם מקורות המימון שניתן יהיה להעמיד לרשות המערכת לצורך העניין.

"נושא ההשכרות והדיור יידון בועדה יעודית על רקע השינויים הנדרשים כשנגזרת מכך גם החלטה מסודרת בנושא מגורי החיילים. תחום נוסף הוא הנוי, לגביו אנו מקימים צוות ציבורי, בהשתתפות מנהל הענף, שילווה את הענף. נבחן את נושא הגזם, גיזומי העצים והפרויקטים, לנוכח אילוצי התקציב ונבנה יחד תוכנית עבודה רב-שנתית לטיפול בשטחים ציבוריים. לאחר עבודת הצוותים, יובאו הנושאים להחלטת הקהילה באופן שקוף ודמוקרטי.

"בגדול, אני רואה צורך משמעותי בהרחבת שורות החברים הנוטלים חלק במה שקורה כאן. אני קורא כאן לחברים להעלות נושאים, להתנדב לצוותים (תרבות, נוי, כלבים) ואין לי ספק שככל שרבים יותר יירתמו למשימות ולפעילות, כך תשתפר תחושתם והקהילה תצא נשכרת בכל המובנים

פיתוח מנהלי הענפים מהווה מטרה נוספת לקידום בשנים הקרובות. יש כאן מנהלים העושים עבודה טובה וראוי לפרגן להם ומצד שני, אין ספק שצריך לבחון נושאים הטעונים שיפור ולעבוד לקידום היעילות והשירותיות".

מה החשיבות שאתה מייחס לעמידה בתקציב הקהילה?

"זו הפעם הראשונה שאני מגיע למקום ללא גרעון בתקציב. בעבר נכנסתי לתפקידים בבת-חפר וברמת-פולג במצב של אי-עמידה בתקציבים, עד כדי אי-יכולת לשלם שכר והצלחתי לנהל ולנווט את הארגונים בהם פעלתי ליישור קו ועמידה בתקציב.

לאחר שמכינים תקציב בהשתתפות המנהלים ומאשרים אותו בהנהלה ובמועצה, התקציב נתון וללא בסיס לשינויים, לכן בניית התקציב צריכה לקחת בחשבון את כל הנתונים הידועים. עמידה בתקציב הענפים השונים היא דבר מוחלט ומנהלי הענפים צריכים לממש יעדים במסגרתו ללא חריגות. האתגר הגדול של הקיבוץ הוא בנייה ויישום של תקציב בשנתיים–שלוש הקרובות, כאשר חלק מהמקורות, בעיקר ההשכרות, שהיו לנו בעבר – לא יהיו זמינים יותר. כשנכין תכנית רב-שנתית, נצטרך לנתח את הנתונים באופן יסודי ומושכל ולקבל החלטות קשות".

כמה מילים לסיכום.

"לצד הדיבורים על מקורות, הוצאות וכסף, איכות חיים נמדדת ע"י הרגשה של אנשים, מעורבות שלהם והרגשת שותפות. נכחתי בטכס הנטיעות בט"ו בשבט וראיתי קהילה חיה: ילדים עם הוריהם, סבתות וסבים, חוגגים כהמשך למסורת ארוכת שנים. זה אולי האתגר הגדול, איך לשמר זאת ודברים דומים מהם אנו נהנים כקהילה ולהרחיב את מעגל המשתתפים והנושאים בעול. הקיבוץ הזה הוא שלנו – אז בואו נשמור עליו ועל גאוותנו בו".