בראשית שנות השישים הגיע לקיבוץ נער שהפך מאוחר יותר לאחד ממתי-המעט אותם עיטרה מדינת ישראל בעיטור הגבורה. לקראת יום הזכרון, גידי שקדי מספר על אסא קדמוני

אסא היה פורק עול משחר נעוריו ולכן נפלט מכל מסגרת. לגבעת חיים איחוד הגיע בכיתה י"א (מחזור ט') לאחר שנזרק בשל בעיות משמעת מבית-הספר החקלאי "עינות", לשם נשלח עם איתן, אחיו התאום הזהה.

בשל הדמיון ביניהם, היה אסא מתאמן שם באתלטיקה ואיתן הגיש את המבחנים, עד שנתפסו.

הוא היה יפה תואר כמו "דויד", הפסל של מיכלאנג'לו. בלונדיני עם עיניים כחולות עמוקות. קראנו לו "אסא קפצוני" בשל הילוכו הפנתרי. פה בקיבוץ הוא היה בן הזוג של תרצה פולק (אייזנברג) ז"ל.

כשהתגייס, ייעד עצמו אסא לתפקיד רמטכ"ל ואמרו שהיה מתקלח עם המדים בכדי שלא יתקמטו. הוא היה מפקד הפלוגה שלי בקורס מ"כים בגדוד 890 של הצנחנים, שם שנאתי אותו והוא אותי, מפני שלא עמדתי בציפיותיו האתלטיות. אסא היה ספורטאי מצטיין ושחיין ודרש מצויינות, בעיקר מבני גבעת חיים. למרות שדרש מצוינות, היה גם הומניסט בכל רמ"ח אבריו.

ערב אחד הוציא את הפלוגה לסיבוב ריצה ("הסיבוב הלבן") והודיע להגיע ללא חולצות. אני סחבתי שם את זה שנקרא מאוחר יותר בגדוד ג'יבלי משום שאחותו הייתה נשואה לג'יבלי המיתולוגי מיחידה 101.

אסא נזרק מהגדוד על-ידי המג"ד צבי בר ("ברזני") מפני שהוציא את פלוגת הסמלים, עליה פיקד, לחופשה באילת אחרי מסע מפרך.

קצר המצע מלספר את כל מעלליו. אך אי אפשר בלי תיאור גבורתו בכפר הקטן סרפאום במצרים.

"כך, מוקף במאות חיילים מצרים ולאחר שנפצעו חברי החולייה שלו, לחם קדמוני לבדו במשך ארבע שעות במהלכן דילג בין עמדות, אסף מחסניות מחבריו הפצועים, ירה, הטיל רימונים ושיגר טילי "לאו". קדמוני השמיד לבדו שתי משאיות ובהן כ-80 חיילים מצרים ובלם במו ידיו את התקדמות המצרים עד להגעת כוח החילוץ". באותו זמן יד ימינו כמעט ולא תפקדה. הוא נפצע במבצע "תופת" בכראמה (1968) ואחר כך נפגעה ידו בתאונת דרכים.

על קרב זה זכה באות הגבורה בעודו בחייו, בעוד רוב מוחלט של הזוכים באות זה, מקבלים אותו לאחר מותם. כמה וכמה שהכירו אותו, אמרו שלמרות שחזר מהקרב, הוא מעולם לא יצא ממנו.

פגשתי אותו שוב אחרי שנים רבות במלחמת יום הכיפורים, בחפ"ק של גדוד 71 ואחרי הקרב הנוראי בסרפאום.

אחרי מלחמת יום הכיפורים הוא חבר למוטי אשכנזי ולתנועת המחאה שדרשה להדיח את גולדה.

הוא היה פוסט-טראומתי בצורה קיצונית ואחרי כמה נסיונות התאבדות ואשפוז בבית משוגעים, נפטר מסרטן גרון שהתפתח מעודף עישון.

יהיה זכרו ברוך.